רחובות 13.01.23

| אביגיל קדם | תרבות

אליזבט לורן, הדרכון־תחפושת ושמלה בעיצובה בסגנון חיג'אב צילומים: אור | לורן, פרטי

מסע הבריחה שלי מאיראן

בית מורשת תרבות איראן בראשון לציון מארח את מעצבת השמלות אליזבט לורן, שתספר איך הגיעה לישראל מחופשת למוסלמית עם חיג'אב ולמה היא משלבת ביצירותיה נוצות של תוכי

באיראן, "ליבי יוצא אל הנשים נערות צעירות שאיבדו את חייהן לחי ו נם. זכותה של כל אישה לחיות איך שהיא רוצה. אני מכירה היטב את ההרגשה ואת הסבל שהנשים חוות באיראן בגלל המש ו טר הדיקטטורי", אומרת מעצבת השמלות והאמנית אליזבט לורן. "אנשי משמרות הצניעות מסתובבים במכוניות ברחובות ושווקים, ואם הם רואים אישה שלא עוטה חיג'אב, או שערה אחת גלויה לעין, הם מיד עוצרים אותה ואף מכניסים לכלא, כאילו ביצעה פשע חמור. בתחילת המשטר הדי ו קטטורי האיסלאמי הכריחו את כל הנשים בכל גיל ללבוש חיג'אב, לא להתאפר בכלל, להוריד את הראש ברחוב ולא להביע דעה.

רקומה בחוטי זהב וכסף אמיתיים בשיבוץ אבני חן וזהב, בתוספת כתר כסף טהור משו ו בץ פנינים ושובל באורך של חמישה מטרים שעליו רקום מגן דוד מזהב שקיבלתי בי ו רושה". היום היא מעצבת עם בתה אור לורן שמלות כלה יוקרתיות בהשראת שמלות מבית המ ו לוכה מאיראן לשעבר. שמלה מרשימה שעי ו צבה עשויה מנוצות של תוכי, שאימצה לאחר שעבר התעללות. "אספתי את הנוצות שנשרו לו ועיצבתי איתן שמלות בשילוב אבני סב ו רובסקי, כסמל להגנה על בעלי חיים". בשעה 16.1 ההרצאה תתקיים ביום שני בבית ארגון מורשת תרבות איראן 17:30 .3 בראשון לציון, רחוב יצחק שדה

במוחה של אליזבט עלה רעיון מסוכן, שהיה עלול לעלות בחייה: להתחפש לאישה מוסלמית. "הלכתי למשרד הפנים האיראני עם תליון שעליו ספר קוראן", היא אומרת, "בטופס הבקשה כתבתי שאני מוסלמית. כך הצלחתי להוציא דרכון איראני עם תמונה שבה הצטלמתי עם חיג'אב על ראשי". בילדותה עיצבה אליזבט שמלות לבובות, תוך שימוש בחומרים פשוטים והרבה יציר ו תיות. לימים למדה עיצוב, הפכה את התח ו ביב למקצוע ואף עיצבה שמלות למועמדות בתחרות מלכת היופי של ישראל. גולת הכותרת מבחינתה הייתה עיצוב שמלה למ ו לכה פארה דיבה, אלמנתו של מוחמד רזא פהלווי, השאה האחרון של איראן. "השמלה

לא אשכח לעולם כיצד בכיתה י"ב סידרתי בפעם הראשונה את הגבות שלי. מנהלת בית הספר קראה לי, העבירה לי במשך שעה הר ו צאה על האיסלאם ועל חיג'אב והעיפה אותי מבית הספר בהשפלה גדולה". ברחה אליזבט לורן 80 באמצע שנות ה־ מאיראן לישראל דרך טורקיה, כשהיא מחו ו פשת למוסלמית. "כשהתבגרתי רציתי ללמוד רפואה, אבל כל צעד שעשיתי במטרה לרכוש השכלה לא צלח, כי הייתי יהודייה. בבתי הספר היו אנ ו טישמיים שירקו עלינו והציקו ליהודים בר ו חובות. הייתי נערה ציונית שרצתה לעלות לישראל, אבל ליהודים היה אסור לצאת מהמדינה. השערים נסגרו הרמטית".

היצירות יוצאות מתוך הסרט התערוכה שנחנכה בבית מיכל ברחובות מציגה את היצירות שכיכבו בסרט "בת האמן". רוצים לשוחח עם היוצרים?

בין הנכדה לסבתוש האמנית שרון רשב"ם פרופ מציגה בגלריה העירונית לאמנות רחובות את "מטא מתה", תערוכה העוסקת בקשר עם סבתה

"בת האמן" מגולל הסרט הדוקומנטרי את סיפורה של מרגריטה לינטון: לאחר שנים של ניכור היא מנסה ליצור קשר עם אביה האמן, שתערוכה גדולה של ציוריו מוצגת במוזיאון תל אביב. תוך כדי כך היא מפרקת ומרכיבה מחדש את יחסיה עימו. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט ו � , בפרס סרט הביכ 2022 התיעודי הקצר לשנת רים בפסטיבל דוק אביב ובפרס סרט הביכורים של הפורום הדוקומנטרי. הוא מתחקה אחר רא ו שית יצירתו של הצייר ולדימיר לנסקי בריגה שבלטביה, דרך עלייתו ארצה והתקרבותו לדת. הדיוקנאות העצמיים של לנסקי מלאים צבעו ו ניות עזה. שכבות הצבע שמונחות על הבד מאפ ו שרות לעקוב אחר התפתחותו הרוחנית והסגנו ו נית - מהחילוניות אל המסורת והאמונה, מקווים סגורים, כהים ומאופקים לכתמי צבע בהירים, משוחררים וספונטניים, וממבע ישיר ובוסרי לקומפוזיציות עם עומק פסיכולוגי ומטען סי ו מבולי ותרבותי. הציורים בתערוכה "בצלמו", מאת הצייר עמית קבסה, מופיעים בסרטם של מרגריטה ויניב לינטון "בת האמן", ונגישים לראשונה לצפייה בזכות עצמם. הצגתם כהמשך לסרט מעלה את השאלה מיהו האמן ואיך מיוצג היעדרו, כשמתוך ההקשר החדש בוקעת דמות שלישית, מדומיינת,

את זיכרונות ילדותה בקיבוץ ואת הקשר המיוחד שנרקם בינה לבין סבתה, הופכת האמנית שרון שרב"ם פרופ לתערוכה חדשה, "מטא מתה". התערוכה מציגה עבודות העוסקות במערכת היחסים בין סבתא לנכדה, ובמיוחד בזו הנרקמת בין הש ו תיים לאחר מותה של הסבתא. דמות הסבתא שהייתה עבורה מקור של נחמה לאורך ילדותה בקיבוץ וסיפקה לה מסגרת ותחושה של בית - במרחב שהיה פרוץ פיזית ורגשית - מוצגת דרך פעולה של היזכרות והנכחה. באמצעות הפעולה האמנותית - בי ו צירה פלסטית וכתובה ובווידיאו ארט - משחזרת האמנית רגעים מנחמים ובכך משיבה לחיים את דמותה של סבתה האהובה. שרון שרב"ם פרופ היא אמנית ויוצ ו רת ממושב גאליה. יצירותיה הרבות הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם, וגם בקיבוצים. היצירות בתערוכה החדשה מתלוות לספרה השני "אישה ותיקה", אותו הקדישה לסבתה, לימי ילדותה

מתוך התערוכה "בצלמו" צילום: | עמית קבסה

"מטא | " מתה ציור: שרון רשב"ם פרופ

שנסמכת על תפקיד קולנועי ומקבלת חיים פיק ו טיביים משלה בשדה האמנות. העבודות בתערוכה נוצרו למעשה בידי אמן בעל זהות בדויה. העמדת הפנים מאפשרת לח ו שוף את האמת המורכבת של הנכחת היעדר האב, וגם ליצוק פיסות של זהות לדמותו של לנסקי. הקרנת הסרט ושיחה עם היוצרים - בבית בשעה 1.2.23 מיכל ברחובות, ביום ד', . הכניסה לתערוכה ללא תשלום, 20:30 בתיאום מראש.

בקיבוץ ולזכרונות הקשר המיוחד שנ ו רקם ביניהן. "מטא מתה", הגלריה העירונית לאמנות, בית התרבות ע"ש , רחובות. 2 סמילנסקי, רחוב גולדין אוצרת: טל קובו. הכניסה חופשית , ביום ו' 19:00-8:00 ' בימים א'-ה .17.3.23 . נעילה: 12:00-8:00

24

13.1.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות