רחובות 13.06.25
לא ויתר על החלום ראשון לציון ׀
‰ מפנימיית אורנים בעיר קיבל פטור משירות צבאי והחליט להילחם על הזכות להתגייס 18 צעיר בן מנהליו: "מילד עם בעיות רבות הוא הגיע לפסגות מדהימות" הנער עם הקשיים הנפשיים יתגייס ליחידה מובחרת
זיוה נסים לוי ו � מתגייס בח 18 ניצח את הסטיגמה: ר' בן דש אוגוסט לצה"ל. מבחינת רבים זה אמור להיות נתןו מובן מאליו, אבל בעבורו זהו הישג יוצא דופן. ר' הוא בוגר פנימיית האורנים של קבוצת גיא בראש ןו לצי ןו שבה שוהים נערים ונערות עם קשיים רגשיים ונפשיים. רשויות הצבא נתנו לו באופן מיידי פטור משירות צבאי, אבל הוא החו ליט להוכיח להם שהוא כשיר וראוי לשירות משמעותי. והצליח. "הייתי ילד בעייתי" , כיתה ח'. 14 לפנימייה הוא הגיע בגיל "הייתי ילד בעייתי, שתמיד חיפש את הגו ש � עברתי טראומה קשה כ 13 בולות. בגיל כלב נשך אותי, וחצי שנה לא יצאתי מהבית בכלל". איך התמודדת עם המעבר לפנימייה? "זה קרה בתקופת הקורונה, הסגר הראש ןו, והבנתי שאני חייב חברה. בהתחלה היה לי קשה להתמודד עם כל החוקים המשונים
"כבר מגיל קטן רציתי להיות בצבא ולהו גן על המדינה. בהתחלה היה סימן שאלה - לא אם אני רוצה, אלא אם אני יכול. הייתי נורא אלים ובלגניסט וידעתי שאם אמשיך כך לא יהיה לי עתיד בצבא". מה קרה כשהגיע הצו ראשון? "בתאריך שהייתי אמור לקבל צו ראשןו לא קיבלתי. התקשרתי לצבא ונציגה אמרה לי שיש לי פטור. שאלתי מה זה אומר פטור כי אני לא הגשתי בקשה ולא רציתי. היא אמרה שהייתה ועדה בלעדיי והחליטו שלא לגייס אותי. מאותו רגע ידעתי שאני לא הולך לוותר, לא לעצמי ולא לצבא". "הוכחתי שאני שווה" ר' היה נחוש להילחם בהחלטה. "התקשו רתי כל יום ושאלתי מה אני יכול לעשות כדי לבטל את זה. ביקשתי מהפסיכיאטר של הפנימייה לכתוב לי המלצה שאני כשיר. הגשתי בקשות, הבאתי המלצות מרופאים ומהמנהלת שלי. הבאתי את כל מה שהם
"כן, קיבלתי את הצו ראש ןו ונראתי למו בדקים". איך אתה מרגיש עם ההישג הזה? "אני מרגיש שהוכחתי את עצמי. הרבה אנשים הרימו ידיים בכל הקשור אליי, אם זה בבית הספר הקודם, מורים מסוימים, אם זה הצבא שוויתר, אבל הוכחתי שאני שווה וזה הזמן שלי להמשיך להוכיח". אורגד בר, מנהל כפר הנוער האורנים: "ר' הגיע אלינו לפני מספר שנים עם קשיים מהותיים, אך בזכות משפחה תומו כת וסביבה טיפולית יומיומית, ובאמצעות הכוחות והמוטיבציה שהוא גילה, הוא הצו ליח להגיע לפסגות מדהימות. תהליך משו מעותי כמו שלו נותן לנו אנשי הצוות בכפר את הכוח והעוצמה להמשיך ולעשות את מה שאנו עושים מדי יום. נערים צעירים ממנו מביטים בו ורואים בו דמות לחיקוי". ח � באוגוסט ליחידה מוב 17 ר' יתגייס ב־ו רת שאינו יכול לציין את שמה. דרכו מילד בעייתי שעבר טראומה ועד לחייל הממתין לגיוס מוכיחה שגם במקרים הקשים ביותר, עם טיפול נכןו ותמיכה מתאימה, ניתן להגיע להישגים מרשימים. ¿
ר' השבוע. עבר תהליך משמעותי
"הנציגה שענתה לי היא אמרה שהייתה ועדה בלעדיי והחליטו שלא לגייס אותי. מאותו רגע ידעתי שאני לא הולך לוותר"
שהיו שם, אבל הצוות והחניכים קיבלו אותי בחום ואהבה. הגעתי בתור ילד שמשתמש באלימות, לא לומד. הפנימייה העניקה לי מעטפת חזקה. תמיד היה לי למי לפנות". מתי התחלת לחשוב על גיוס לצבא?
רצו ואף מעבר". והצבא הסכים?
204 טור
על ספת הטיפולים עם חנה דיין אני לבד גם כשאתה פה מה קורה כשהיא כבר לא מסוגלת להכיל והוא כבר לא מנסה להסביר? ואיך רגע אחד של אמת מצליח להזיז משהו שלא זז שנים…
משרד הפנים
דניאלה נכנסה לחדר עם המון תוקף ונחרצות, אבל ניתן היה לראות דרך עיניה את הכאוס שהתחולל בנפשה. איציק התיישב אחריה, שקט, מהוסס נראה נינוח למדי או אולי פשוט היה כבוי. "הוא לא מדבר!" אמרה דניאלה בתקיפות, "כל דבר אני צריכה לחלץ ממנו עם צבת, אני מרגישה שאני לבד בתוך החיים שלנו. אני אמא, אישה, שכירה, עצמאית, שליחה של אמזון ומאבחנת רגשות בזמני הפנוי, והוא? הוא פשוט לא כאן." הפניתי אליו את מבטי והוא ניסה לחייך אליי. "מה יש לי לומר? היא תמיד יודעת מה אני מרגיש, לא?" איציק הגיב. "ככה הוא עושה תמיד, במקום לדבר הוא זורק איזה משפט ציני ושותק עוד שעתיים", הגיבה דניאלה, דרוכה כמו קפיץ עד שהיא כבר לא מסוגלת להחזיק יותר את המתח ומתפרקת. "אני לבד גם כשאתה פה, לידי", אמרה בלחש ובעצב. הרגשתי כמה דניאלה כבר עייפה מלהוביל את הקשר. "דניאלה, ממתי את התחלת להבין כל כך טוב ברגשות?" שאלתי. "מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי תמיד שמה לב כשאמא שלי עצובה, הייתי יודעת לקרוא בין השורות", ענתה דניאלה בצחקוק קל. "מה למדת על עצמך מזה?" שאלתי אותה. "שהאהבה שלי שווה כשאני מבינה אחרים", ענתה. "את למדת להבין את כולם, גם כשאף אחד לא ביקש או תבע את זה, גם כשלא קיבלת בחזרה הבנה, זה הפך למעין תנאי קיומי עבורך. הבעיה היא שאת כבר מותשת מזה, את רוצה שמישהו יראה אותך כמישהי שפשוט מותר לה להיות היא
"דניאלה, המקום הכי עמוק שלך הוא מקום שנועד לייצר חיבור, והוא הפך למקום של שליטה. הגיע הזמן לשחרר ולתת לאיציק מרחב לטעות ולהגיב גם אם זה לא בדיוק בזמן או במילים המדוייקות שאת צריכה", אמרתי לדניאלה. "איציק, אתה לא צריך להיות 'גדול' לידה אלא להיות נוכח. להפסיק לחפש אישורים ולהסכים להביא את עצמך גם אם זה לא מושלם. כי כשאתה שותק, אתה נעלם. וכשאתה נעלם — אתה לא נותן לה סיכוי לבחור בך באמת". "את יכולה לתת לנו כלים פרקטיים? שנוכל כבר להתאמן על זה?" שאל איציק. "אפשר להתחיל עם תרגולים קטנים יומיים; שלוש דקות ביום, בלי :1 תרגיל הסחות דעת — כל אחד מדבר והשני רק מקשיב, בלי פתרונות או הערות. שיתוף אחד ביום — לא של :2 תרגיל מה שקרה, אלא של מה שהרגשתי. שאלה יומית — מה היית :3 תרגיל צריך ממני היום ולא קיבלת? תקצו לעצמכם זמן לתרגל את זה באופן יומי וזה כבר יתחיל לפעול. כל מה שצריך בשביל לשנות את הסיפור שלכם זה לא עוד הסבר אלא רגע אחד של אמת שבו כל אחד מוכן להסיר את התחפושת ולהוריד את השריון. פשוט להגיד: "ככה אני. לא מושלם. אבל כאן. זוגיות לא נבנית מהרגעים הגדולים אלא מהבחירות הקטנות היומיומיות שבהן אני מוכנה להיות שם. להיות שם גם כשמפחיד, שלא נוח וכואב. להיות ביחד". כל הפרטים שונו למען שמירת הפרטיות
מינוי ועדת חקירה לבחינת פירוק איגוד ערים
), את הוועדה 28.04.2025 שר הפנים מינה ביום ל’ ניסן התשפ”ה ( הגיאוגרפית, ירושלים, יו”ש והשפלה, לשמש גם כוועדת חקירה אשר תבחן ותמליץ בדבר פירוקו של איגוד ערים לחינוך על יסודי (גדרה, א(א) לחוק 17 גדרות ומזכרת - בתיה), וזאת מתוקף סמכותו לפי סעיף , ולאחר היוועצות עם שר המשפטים. 1955 איגודי ערים, התשט”ו- הרכב הוועדה: . מר ירון שיינין – יו”ר הוועדה 1 . מר יעקב זהר – חבר 2 . גב’ ורדית איזק – חברה 3 . מר ישכר פרנקנטהל – חבר 4 . גב’ מלי חג’בי – חברה 5 תכנית העבודה המלאה של הוועדה, יפורסמו באתר האינטרנט של . www.moin.gov.il משרד הפנים בכתובת כל המעוניין להשמיע את דעתו, רשאי להגיש את התייחסותו בכתב ימים מיום פרסום מודעה זו עבור אילן בר מנהל הוועדה 30 בתוך ilanb@moin.gov.il הגיאוגרפית ירושלים, יו”ש והשפלה, בכתובת: , ירושלים. 1 או בכתובת שלומציון המלכה
בלי תפקידים". דניאלה התחילה לבכות ואני פניתי לאיציק. "איציק, כשאתה שותק, מה קורה לך בפנים?" שאלתי. אני שותק כי כל מילה שאני מוציא מהפה הופכת למשהו הרסני ומסוכן, אם אני אגיד מה אני באמת חושב היא תכעס, תיפגע או תפרש את זה בצורה לא נכונה. אז אני מעדיף לשתוק", ענה. "ובכל זאת, אם תוכל להיות אתה בלי לפחד מהתגובות שלה, מה היית מספר לה?" שאלתי. "שאני מרגיש קטן לידה, שהיא מדהימה, חרוצה וחזקה ואני מרגיש שלא משנה מה אני עושה זה לא יספיק לה, וזה גורם לי להפסיק לנסות", ענה. אני מביטה עליהם, איך שני אנשים שחיים יחד וכל אחד מהם מחזיק תפיסה הפוכה לגמרי על אותו הסיפור. דניאלה מרגישה שהוא לא מנסה ואיציק מרגיש שהיא לא באמת צריכה אותו. בנקודת השבר הזו, מתחיל להתרחש הריפוי. זו הנקודה שממנה אפשר להתחיל לפרום את הסיפור הזה שהם תפרו לעצמם שנים.
אפשרות גם בזום | קליניקה פרטית בשפלה | פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש | במשברי חיים חנה דיין - טיפול פרטני לנשים (טיפול פרטני לגברים יינתן על ידי מטפל) | www.hannad.co.il : לכל המאמרים | hanna.tipul@gmail.com : מייל | 054-4480705
www.moin.gov.il
12
13.6.2025 ˆ ידיעות ראשון, רחובות
Made with FlippingBook flipbook maker