רחובות 14.03.25
מודיעין ׀ לצייר את הכאב אימהות שכולות ציירו על גופן את יקיריהן
אתי שושן ששכלה את בנה שגב ז"ל: ‰ השבוע נפתחה בעיר תערוכת ציורי גוף בה השתתפו אימהות שכולות "כשהציור עליי אני מדמיינת את החיבוק החם שלו"
זיוה נסים לוי תערוכה עוצמתית, מרגשת וכואבת בשם "כשנגמרות לך המילים" נפתחה השבוע במודיעין-מכבים-רעות, ומזמינה את הקהל הרחב להיחשף למסע אישי-חברתי של אימהות שכולות, אשר בחרו לספר את סי־ פורן – דרך הגוף. את התערוכה מובילה האמנית טל ברכה, יוזמת ומובילת המיזם, בשיתוף העירייה. התערוכה מציגה ציורי גוף על אימהות שכולות, שבחרו לחשוף את כאבן ולצקת לתוך גופן את הזיכרון והגעגוע ליקיריהן. באמצעות ציורי הגוף, הופך הגוף לקנבס חי ונושם, המבטא את כל מה שהמילים לא מצליחות להגיד. דרך הציורים, כל אחת מהאימהות מספרת את סיפור השכול שלה, על אובדן, אהבה אינסופית, תקווה ושבר. מדובר ביצירות שמצליחות לגעת בלב, לעורר מחשבה ולפ־ תוח צוהר לעולמן הפנימי והעמוק של נשים החיות עם כאב יומיומי, אך בוחרות להפוך אותו לאמירה. בין האימהות שהשתתפו במיזם, גם אתי
כאן אעשה הכול בכדי להנציח אותך בדרך שלי". אימהות נוספות מהעיר שהשתתפו במיזם הן מרים שפיר אמו של דור חנן שפיר ז"ל ושרון נימרי, אמה של סרן עדן נימרי ז"ל. שרון בחרה לצייר על גופה את עדן שוחה לכיוון לבה. ראש העיר, חיים ביבס, שנכח בטקס פתי־ חת התערוכה, אמר: "פגשתי נשים מופ־ לאות, אימהות יקרות – שכל אחת מהן נו־ שאת בליבה כאב שאין לו שם, געגוע שאין לו סוף. זו תערוכה מצמררת, כואבת, אבל גם מלאה באור, באומץ ובתקווה. "תודה לאמנית טל ברכה על הובלת המיזם הכול כך חשוב הזה, ולנשים האמיצות – על האומץ, הפתיחות ובעיקר על הזכות לה־ סתכל לכן בעיניים ולומר: אנחנו מחבקים אתכן. תמיד". "כשנגמרות לך המילים" היא לא רק תע־ רוכה – זו קריאה לחברה הישראלית לעצור, להקשיב, לראות ולהבין את הכאב והגבורה של האימהות, ולתת מקום לשיח על שכול, נשיות ותקווה. התערוכה פתוחה כעת לציבור הרחב. ¿
צילומים: באדיבות העירייה
מרים שפיר
שרון נימרי
אתי שושן
שגב. "ברגישות ויצירתיות החלטנו על צי־ לום עוצמתי של שגב, שהוא על הגשר עם הידיים לשמיים כאילו אומר הגעתי לפסגה, ניצחתי. "כשהציור עליי אני מדמיינת את החי־ בוק החם שלך... ילד שלי אתה כמו בצילום / ציור שם למעלה במקום טוב יותר ואני
שושן, ששכלה את בנה שגב שושן. "כשה־ מילים נגמרות – הגוף מדבר", שיתפה הש־ בוע אתי, "לפעמים, אין מילים. הכאב, הגע־ גוע, התקווה והזיכרון – כולם נחרטים עמוק בלב, אבל הגוף? הוא מספר את הסיפור. האומנית טל ברכה הגיעה אל אתי הביתה ויחד הן בחרו לצייר על גופה תמונה של בנה
14
14.3.2025 ˆ ידיעות ראשון, רחובות
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online