רחובות 14.07.23

כריזמטי, נראה מבחוץ בן אדם מושלם. כולם אמרו – תראו עם איזה גבר קסום את יוצאת, אבל בסופו של דבר, הוא היה גמור מבפנים". הטרגדיה "ראיתי בן אדם ריק" ע � היה לו קצת לחץ ב 2008 "בשנת בודה", מספרת מיכל, "הייתה לו שגרה די רובוטית, של בית, עבודה וחדר כושר – רק כדי לעשות וי. הוא לא דיבר עם הרבה אנשים, הוא לא אהב בילויים, תמיד חשב שנופש זה בזבוז זמן וכסף. אני בדיוק ההפך ממנו – מלאת פלפל ואש. אבל הלחץ אצלו הצטבר והצטבר – והוא הלך לטיפול פסיכולוגי. יום בדיוק לפני שהוא לקח לעצמו את החיים, הוא עשה תאונת דרכים והאוטו יצא בטוטאל לוס. הוא למעשה נחלץ בשריטות וחבלות בלבד". "אני זוכרת שבאותו בוקר הוא קם אחרי תאונת הדרכים, והייתה לי תחושה מאוד לא טובה. הסתכלתי לו בעיניים וראיתי בן אדם ריק. עוד דבר שהיה מוזר, שאיך שקמתי בבוקר, פתאום הוא נכנס ומביא לי קפה – משהו שמעולם לא עשה בשע בילי. ראיתי שהעיניים שלו חלולות, אז אמרתי לו: 'וואו, אתה חייב להתעורר, או שאתה מת או שלוקחים את החיים ומתחילים לחיות'. הצעתי לו שאקח את הילדים לגן, אחזור ומיד נרד שנינו להירגע קצת על חוף הים וננשום אוויר. הוא לא הסתכלי לי בעיניים, אבל הסע כים. אבא שלי בדיוק התקשר ואמרתי לו לעזוב הכל עד שאני חוזרת מהגן – ושישמור וידבר עם אבי, כי אני מרגישה שמשהו לא בסדר. אבא שלי לא הבין מה אני מדברת כלל, כי אבי תמיד הצטייר כאדם מושלם מבחוץ, אף אחד לא הבין מה קורה מאחורי הקלעים. לקח לי חמש דקות, זרקתי את הילדים בגן וחזרתי. הדלת הייתה נעולה ואבי לא עונה. הרע גשתי שמשהו קורה מאחורי הדלת – ולא יכולתי להיכנס. התקשרתי לאמבולנס, משטרה ולקח להם חצי שעה להגיע. כשהגיעו – הם נכנסו פנימה ומצאו את אבי תלוי". הטראומה "הרגשתי שנענשנו" מיכל מספרת כי אבי לא השאיר אחריו שום מכתב. "הייתי חוקרת בעבר במע שטרת ישראל ואני יודעת על אנשים שנפגעו, ומכירה אנשים שהיו בטראומה. אסור להגיד לבן אדם שנמצא בלחץ, או אפילו עם הוכחות פסיכיאטריות, ש'יהיה בסדר'. אבי היה לחוץ כל הזמן. חיינו בלחץ כלכלי – הוא לא הרשה לי כרטיס אשראי משלי, הוא היה אחראי על הקע ניות, הוא היה בטוח שכל יום יפטרו אותו מהעבודה, על אף שבדיעבד אני יודעת שהיו מאוד מרוצים ממנו, ולא היה להם שום כוונה או אפילו מחשבה לפטר אותו. זה היה הסיפור שלו". מיכל מספרת כי לאחר ההתאבדות של בעלה, והטראומה שנשארה עם שני הילדים לגדל לבד, היא קיבלה הרבה ריקושטים שליליים מהסביבה, כמו "מה עשית לו?", או "איך הבאת אותו למצב הזה?". למעשה, מיכל הייתה במשך

עם אבי והילדים. "כולם העריכו

ואהבו אותו"

הטיפול באחרים "סך החרדה עולה" כמי שהייתה מורה שנים רבות בחטיע בות ותיכונים, מיכל החלה לצאת לאחע רונה בהרצאה שפונה בעיקר לבני נוער. "ההרצאה שלי מתאימה לבני נוער – כי הם בגיל מאוד רגיש, אבל למעשה לכוע לם. אנשים רבים חיים פה בחרדות, מסע פרים לעצמם סיפורים מדומיינים. המוח לא מרים ראש לבד ומציל את עצמו, ואני חושבת שצריך להתחיל לספר ולהסביר לכולם - איך להרים ולרומם את עצמך כבר בגיל בית הספר. אבי היה בבית ספר של 'מופרעים' ולא חשב שייצא ממנו משהו. אבל הוא הצליח בחיים, ולא הצע ליח לראות שיש בתוכו המון כוח, ולא ידע איך להוציא את זה לפועל – איך למלא את עצמו מבפנים. מקרים של 500 "כשאבי התאבד היה י � , היו ב 2022 התאבדות בשנה. במהלך איש שהתאבדו, כלומר 1,325- שראל כ כמעט פי שלושה מקרים. סף החרדה כאן רק עולה". איך מתמודדים עם זה? "המדינה לא יודעת להתמודד עם מקע רים עם של התאבדות, ורוצה להכיל את הנתונים. לדעתי, המספרים הרבה יותר גבוהים ממה שמפורסם, פשוט לא כולם מספרים שזו הייתה התאבדות. הדרך היחידה להציל אנשים מהתאבדות, היא לגרום לבן אדם להסתכל על עצמו מלע מעלה. אם אישה עברה מקרה חמור של אונס, אז מובן שנכנסים לטראומה. אבל היא לא יכולה לקחת את המקרה איתה כל חייה. נהפוך הוא, היא צריכה ללמוד באיזה שלב להשתחרר, ולהתחיל לחיות את החיים שלה כמו שהיא רוצה וצריכה, ולא בצל האירוע. "אתה חי פעם אחת, ואם היה מקרה שפיטרו אותך, שדדו אותך, או כל אירוע אחר - אין בעיה, וכמובן שיש תקופה של עיכול. לי לקח עשר שנים לעכל את המוות של בעלי. אין טעם לחיות את החיים שלך ממורמר או מאוד מתוסכל. יכולתי להיות האישה הכי נזקקת שיש, להיעזר ברווחה ועוד. אבל בן אדם צריך שלא יהיו לו קשיי מצפון, אלא קשיים של הצלחה". מה החלום שלך? "החלום שלי שלאנשים יהיה אומץ למע צוא את העוצמה שבהם ואז כשהם יבינו כמה שהם שווים העולם יהיה טוב יותר, כי כשאדם מאושר הוא מפיץ אושר. אני מאחלת לאנשים שיהיו בריאים בגוף ובנפש, כי סך הכל העולם יפה, אז בואו נהנה ממנו". ¿

תיק עם מחשבות". מיכל הצליחה לשקם את עצמה בצורה מדהימה בשנים האחרונות: "קרו לי מלא ניסים בצורה מופתית, כאילו מישהו אמר לי מלמעלה – את בסדר, את לא אשמה. הכל הסתנכרן לי בצורה פלאית, אם זה הלימודים, העבודה. כתבתי בעקע בות המקרה וההצלחה שלי ספר שנקרא "מי מדבר אליי" – שם כתבתי את כל הניסים, והסברתי שיש הרבה דברים שאנחנו לא רואים אותם, כמו חמצן או גלי רדיו, אבל הם קיימים, בדיוק כמו ניסים". מיכל אף הקימה אתר אינטרנט שבו פירטה איך הצליחה לצאת מהאבל להע , ואף יצרה את Urstar . co . il צלחה: ההרצאה "להאיר את כוחות את הנפש שבתוכך". היא עוברת בין מבוגרים ובני נוער – ומצליחה להסביר כי התאבדות אינה פתרון. "למה אנשים מתאבדים? כי הם מרגיע שים ריקנות, שמשהו חסר. אבל לאבי לא היה חסר כלום. בעצם היה חסר לו משהו אחד – את עצמו".

עשר שנים בטראומה מהמצב. "התאבע דות של בן אדם היא גם סוג של עונש לכל האנשים שהיו סביבו. לא רק הוא היה צריך להתמודד עם מצב קשה, אלא עכשיו כולנו עוברים מסע קשה. הייתה לו עזרה מכל הכיוונים והוא לא הסכים לראות אותה, הוא לא הסכים להציל את עצמו". נקודת המפנה "הבנתי שאני לא אשמה" לפני כחמש שנים מיכל החליטה שהיא יוצאת מהטראומה, והצליחה לחלץ את עצמה ממצב האבל: "אין סיבה שאני או משפחתי צריכים להיענש. כל אחד ואחת מאיתנו עוברים דברים קשים בחיים - וצריך לדעת להתמודד. התאבדות זה לא פתרון. במכון אדלר למדתי משפט מאוד חשוב: לכולם יש תיקים – האנשים השע רוטים היחידים הם האנשים שאתה לא מכיר, כלומר כולנו שרוטים, ולכולנו יש

"התאבדות של אדם היא גם סוג של עונש לכל האנשים שהיו סביבו. לא רק הוא היה צריך להתמודד עם מצב קשה, אלא עכשיו כולנו עוברים מסע קשה"

נוער במצוקה בעקבות הזינוק בתחושת האובדנות בקרב צעירים, קוראים אנשי המקצוע לרשויות לטפל בדחיפות במצב פרופ' יוסי לוי בלז, יו"ר המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי וחבר עמותת "בשביל החיים": "יש ירידה בגיל בו מתחילות מחשבות אובדניות והתאבע , כיום יש הכפלה של 15-14 דויות: פעם חשבנו שלא מתאבדים לפני גיל . התאבדות היא סיבת המוות השנייה 14 מספר ההתאבדויות מתחת לגיל בשכיחותה בקרב צעירים בישראל. "הקורונה, מכיוון שהייתה אירוע טראומתי ומתמשך, הגבירה את מצב המצוקה הזה ואת הסיכון לדיכאון, לחרדה ולאובדנות. הסגרים, הבדידות הרבה והקשיים בבית נתנו את אותותיהם, ואנחנו רואים את זה בדוח. אנחנו חוששים שהמספרים האלה רק יעלו. נדרשת עשייה מאוד משמעותית כדי ליצור שינוי". במועצה לשלום הילד מבהירים: "ישנו זינוק בסימני מצוקה ותחושות אובע דנות בקרב בני הנוער. מספר הילדות ובנות הנוער שניסו להתאבד והגיעו אחוז. 25% לחדרי מיון עלה ב מספר הקטינים שנקבע שהם נמצאים בסיכון ומצבי מצוקה עלה אף הוא ת � ), וה 18% ), הזנחה ( 22% והסיבות השכיחות ביותר היו התעללות פיסית ) .) 10% עללות מינית ( × × × אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. עמותת 1201 כמו ער"ן בטלפון "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו והרצאות בנושא .03-7487771 : מניעת אובדנות

11

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 14.7.2023