רחובות 14.10.22

כפרי ופיכמן. "רקדנו וצחקנו כל הערב" צילום: | קובי קואנקס

אבוטבול, פינטו וממן. "הקשר הזה עושה לי שמחה

| " בלב צילום: עזרא ארבלי

אז מה אם יש בינינו הבדל שנה?" 61 של )81( ) ויהודית פיכמן 20( חושן כפרי מרחובות נפגשו על רחבת הריקודים וגילו שפערי הגיל לא מפריעים להן להתחבר ולהפוך לחברות

הן כמו הנכדות שלי" ) ויובל ממן 12( מאז שאביה אבוטבול ) החלו לבקר בקביעות את יוסף 13( ), הן מצליחות להפיג 84( בן עמי פינטו את בדידותו של ניצול השואה האלמן המתגורר בגפו בדירה צנועה באילת

יוסף בן עמי פינטו ), אלמן ואב לשלוש, מתגורר 84( לבדו בדירה קטנה וצנועה בבניין מגורים ישן באילת. במסגרת פרויקט "חיבורים" שיזם תיכון "רבין" במטרה להפגיש בין ניצו ־ לי שואה עם תושבי העיר, הגיעה אליו אורטל אבוטבול והפכה לו למשענת. באחד מביקוריה בביתו התלוותה אליה בתה, אביה בת , והחיבור בין הקשיש לבין 12 ה הנערה היה מיידי. בהתחלה אביה אפתה עבור פינטו עוגות והביאה לו אותן אחת לשבוע. "בהמשך הביקורים הפכו תכופים יותר", היא מספרת. בשלב מסוים סיפרה אביה ) 13 לחברתה הטובה, יובל ממן ( על פינטו, וזו החליטה להצטרף אליה. מאז שתי הנערות קשורות אליו ולא מדלגות על אף ביקור. "הן כמו שתי הנכדות שלי", אומר פינטו בהתרגשות. "הקשר הזה עושה לי שמחה בלב. אני אוהב להצטלם איתן, לשוחח איתן ולהיות בחברתן. כשהן אצלי אני שוכח את הזמנים שאני לבד". "כשאנחנו מגיעות לבית שלו אנחנו מדברות איתו והוא מספר לנו סיפורים וזיכרונות מהעבר", אומרת אבוטבול. "אנחנו מביאות לפעמים עוגה וגם מסדרות ומאווררות קצת את הדירה". ממן: "כדי להעביר את הזמן בנעימים אנחנו משחקות איתו

לפעמים דמקה, רמי קוביות וקלפים. כרגע הוא קצת מוגבל בהליכה, אבל כשיתאושש קבענו שנלך לארוחת בוקר ולים כי הוא ממש רוצה לשחות". פינטו: "בעבר נהגתי לצייר ובבית עדיין תלויים הציורים שלי. לאחרונה הורדתי מהקיר את אחד הציורים שאני אוהב והענקתי אותו במתנה לאביה. אני שומר להן את העוגיות שהן אוהבות, ומדי פעם נותן להן, לאות הערכה ותודה, מתנות קט ־ נות, כמו עציצים זעירים". אביה: "שיתפנו את החברים שלנו והצענו להם שיצטרפו גם הם ויבקרו ניצולי שואה. כל מי ששומע על הקשר עם בן עמי מגיב באהדה ובפרגון. כולם מע ־ ריכים את מה שאנחנו עושות, אבל הכי חשוב זה שיש לנו הזד ־ מנות לשמח מישהו שעבר דברים לא פשוטים בחייו. גם אחרי שא ־ נחנו יוצאות מהבית שלו, הראש שלנו עדיין עסוק בו ובמה שא ־ נחנו יכולות לעשות יותר בפעם הבאה". יובל: "החיבור שלנו עם בן עמי מוכיח שכל אחד יכול להתח ־ בר ולסייע לקשישים ולניצולי שואה. אני שמחה שהמסר הזה מחלחל ועוד בני נוער מבקשים לבוא ולארח להם לחברה". עזרא ארבלי

חושן כפרי במשך שנים ) השקיפה על הנעשה בדיור 20( המוגן "לב רחובות" שצמוד לבי ־ תה. מדי יום ראתה את הדיירים מטיילים ברחבי המדשאות, אבל לא חשבה שדווקא אצלם תמצא קרן אור באחת התקופות המוזרות בחייה. כשכפרי סיימה את התיכון היא התקבלה לקורס קדם צבאי ולמ ־ דה פרסית לקראת גיוסה ליחידת . "שבוע לפני תום הקורס 8200 גילו לי מחלה כרונית שהצבא לא רצה להתמודד איתה ושוחררתי עוד לפני שגויסתי", היא אומרת. "מצאתי את עצמי בלי תעסו ־ קה. כל החברות שלי בצבא ואני בבית. הכי מבאס". יום אחד, כשטיילה עם הכלב מול הדיור המוגן, עלה במוחה רעיון, להתנדב שם. במקום קיבלו אותה בזרועות פתוחות, ושם, על רחבת הריקודים במסיבת פורים, היא פגשה לראשונה את יהודית .) 81 פיכמן ( פיכמן נחשבת לפלא ב"לב רחו ־ בות". היא מלאת הומור, אנרגיה ובעלת חשק מתמיד לרקוד. "לא כל הדיירים אוהבים האנרגיה המתפרצת שלי", היא צוחקת. "אבל ממש לא אכפת לי".

"יהודית הייתה הכי אנרגטית על רחבת הריקודים", נזכרת כפרי באותה מסיבת פורים. "רק ־ דנו וצחקנו כל הערב ובסוף שאל ־ תי אותה אם בא לה שניפגש שוב. מאז אני אצלה כל שבוע. יהודית מלמדת אותי ברידג', מספרת לי על הילדות שלה בירושלים ועל הנכדים, ואני משתפת אותה בכל מה שקורה איתי". פיכמן: "חושן מקסימה בלשון המעטה. יש בה עדינות ואצילות נפש. בתקופה האחרונה יש לי בעיות ראייה ואני מכונסת בתוך עצמי, אבל הפגישות איתה עו ־ שות לי טוב. היא עוזרת לי בכל מה שצריך". כפרי: "לא חשבתי שתהיה לי חברה כזאת שהיא לא סבתא שלי, אבל למרות פער הגילאים הקשר מרגיש טבעי. אז מה אם יש ביני ־ שנה? ממש כיף 60 נו הבדל של לי לדבר איתה, כמו עם החברות שלי. היא מצחיקה ומכל משפט יכולה לשלוף בדיחה". בקרוב כפרי תתחיל ללמוד באוניברסיטה ולמרות האינט ־ נסיביות הצפויה, אין לה ספק: החברות עם יהודית תימשך. אביגיל קדם

"גם בין המשפחות נוצרו קשרים מיוחדים. אנחנו נפגשים באירועים, יוצאים לבלות ביחד וגם מתכננים טיול משותף"

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 14.10.2022 19