רחובות 15.04.22

מהקרבות ביציעים ועד המתקפות על השופטים, מהכסף והעסקנות ועד חילופי המאמנים לכבוד חג הפסח, קבלו עשר רעות ‰ בסיטונאות והפרשנים היו ‰ חולות שעדיף להיפטר מהן נותנים בהן סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב המכות של הספורט הישראלי

ספורט

פ ר ו י קט מ י ו ח ד

דם ביציע הם נכנסים לאצטדיונים, יושבים ביציעים ומעודדים. לא משנה את מי, לא משנה מאיזו עיר – כי הקבוצה האהודה עליהם במיוחד היא "יאללה מכות". נכון, הם מעטים ולא מייצגים כלל את הרוב הגדול של האוהדים, אבל אצל הקומץ הכדורגל הוא רק תירוץ. הם מגיעים כדי לפרוק אגרסיות, להרביץ, להשחית רכוש ולקלל. לא משנה את מי ולא משנה מתי, לפני המשחק, ברחובות ליד האצטדיון, במהלך המשחק ביציעים ואחרי המשחק באוטובוס חזרה הביתה. השנה נכנס לתמונה גורם נוסף – המשטרה. היא אמו ־ רה להיות מחוץ לאצטדיון, אבל לפעמים השוטרים מוזעקים פנימה כדי לעשות סדר, ובכמה מקרים הם הגיבו בקשיחות יתר, מה שגרם להתססת הרוחות במקום להרגעתן. מכה מתחת לחגורה.

צרחות בשידור שמעתם פעם שידור משחק כדורגל של שדר אנגלי? רמת הכדורגל בממלכה המאוחדת הרבה יותר גבוהה מאשר אצלנו, ובכל זאת השדר לא צועק, לא מתלהם ולא צווח כאילו בזה הרגע נחתה חללית במרכז המגרש. הכל בנועם, ברוגע ובדציבלים נמוכים. אצלנו רמת הכדורגל נמוכה, אבל רמת הרעש רק עולה ועולה – אולי כדי שהפה יפצה על מה שהעין רואה. שלא לדבר על הפו ־ מפוזיות: כל שער מועמד לשער העונה, כל שער עצמי הוא אומלל וכל שחקן שדרך אי־פעם על דשא הוא אגדי. שלא לדבר על איש המשק, שהופך להיות מיתולוגי ברגע כניסתו לתפקיד. גם שדרני הכדורסל לא יוצאים נקיים: השח ־ קנים מרימים שלשות ומייצרים קליעות במקום פשוט לזרוק לסל. ולקינוח יש את שאגות ה"יש מדליה", שיצאו כבר מכל החורים. שקט בבקשה!

15.4.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 64