רחובות 16.09.22

האור בקצה המנהרה? רק עתירת התושבים שקיבל באחרונה בג"צ תגרום - כפי הנראה – לעירייה, למשטרה ולממשלה לצאת מהאדישות ולנקות את האזור מפשיעה כשבועיים לאחר שמשה אוחנון הלך לעולמו, ובלי שמי ־ שהו מהם כלל ידע על האירוע, התכנסו באופן ספונטני עש ־ רות תושבי שכונת נווה שאנן כדי לחגוג את קבלת עתיר ־ תם לבג"ץ נגד העיריה, המשטרה והמשרד לביטחון פנים. השופטת יעל וילנר הורתה לשלושת הגורמים להשיב תוך יום על טענת העתירה שנוסחה בפשטות: "מדוע הפשע 60 שמשתולל בשכונת נווה שאנן לא נענה באכיפה". "זו בהחלט סיבה טובה לשמוח. זו בשורה שנותנת לנו תק ־ ווה לכך שיום יבוא ונוכל לגור בשכונתנו בכבוד. הפשע המשתולל ברחובותינו וההזנחה הפושעת של העיריה והמ ־ שטרה זועקים לשמים", אומר מוטי כ"ץ, תושב השכונה ואחד ממובילי המאבק. התושב מאיר אליאל רבינוביץ' מוסיף: "אנחנו מאמינים שזכותם של תושבי שכונות דרום תל אביב, בדגש על תוש ־ בי שכונת נווה שאנן, לחיות בכבוד, בשוויון ובביטחון. איננו מקבלים את המשך הסטטוס קוו אותו מוביל ראש עיריית צפון תל אביב יפו רון חולדאי כמדיניות של 'הפרד ומשול'. יש פערים בלתי נתפסים בין דרום מוזנח מרובה פשיעה ועיר אחרת, 'לבנה' ונקייה המתקיימת במרחק של מאות מטרים ממנה. אנחנו דורשים שוויון ואכיפת חוק ודין אחד לנווה שאנן ולרמת אביב".

התחנה המרכזית. פצע פתוח צילום: טל שחר | בדרום העיר

לפי האחים, אלמונים שהמתינו לשעת כושר שלפו את משה מהמונית, עקרו מידיו את הטלפון הנייד, לקחו את מעט הכסף המזומן שהיה במונית ואז החלו להכותו בדרישה שימסור להם כסף שחשבו שהוא מחזיק במקום נסתר. כשהבינו שאין יותר שלל השאירו אותו חבול ופצוע על המדרכה וברחו

מעורפלת. נתתי לו מים ולקחתי אותו לרופא המשפחה. הרופא ראה את הפ ־ צעים והחבורות על כל הגוף שלו אבל משה ממש פחד להגיד שתקפו אותו. אחרי שאני סיפרתי לרופא שהיתה תקי ־ פה, הוא רשם למשה תרופה נגד כאבים וחזרנו הביתה". מנחם: "למחרת הבן אדם שוב מתקשר להתלונן ואומר שהוא לא יכול ללכת". ויוסי ממשיך: "ביום חמישי הוא מתק ־ שר לאשתי, שזה נדיר מאוד, ואומר לה: 'אני לא מרגיש טוב. את יכולה להביא לי משהו לאכול'? כשהיא הגיעה לבי ־ תו וראתה את מצבו היא הזעיקה אותי מיידית". מנחם: "שנינו הגענו וראינו שהבן אדם שלושת-רבעי מת. שוכב במיטה ולא מצליח לקום. אנחנו מנסים להרים אותו והוא נופל חזרה. לא מצליח לשבת ולא מחזיק את עצמו. הזעקנו אמ ־ בולנס ואנשי הצוות שהגיעו אמרו שצ ־ ריך לקרוא לניידת טיפול נמרץ. ארבעה גברים חסונים עזרנו להוריד אותו במד ־ רגות. איך שהגענו למטה למדרכה - הוא קרס. הפרמדיקים החלו לבצע בו פעולות החייאה ובאמצע הרחוב נתנו לו מכות חשמל. חיכינו חצי שעה עד שיתייצב ואז פינו אותו לוולפסון". ושם מה ראו? "לקחו אותו למחלקת טראומה ושם עשו לו סי.טי כדי לראות אם יש נזק פני ־ מי. הוא היה בהכרה מלאה, כך שלאחר כמה שעות כבר העבירו אותו למחלקת טיפול נמרץ, וליתר ביטחון חיברו אותו לצינורות ולכל המכונות. הוא ביקש את הטלפון החדש שקנינו לו, אמרנו לו 'נביא לך מחר' והלכנו הביתה. לקראת חצות התקשרו אלינו מבית החולים ובי ־ קשו שנאשר לנקז לו דם. אמרנו 'בסדר' והלכנו לישון".

ומה קרה ביום שישי? מנחם: "בבוקר התקשרתי לשאול איך עבר הטיפול ואמרו לי 'תגיע מהר לבית החולים'. נסענו שנינו כי חשבנו שקרה משהו, אבל בכלל קיבלו את פנינו שלו ־ שה שוטרים, כי בית החולים דיווח להם על אלימות. אנחנו לא דיווחנו למשטרה כי משה לא רצה. התחילה חקירה ראשו ־ נית בבית החולים ואז פתאום הרופא נכנס ואמר: 'המצב של אח שלכם קריטי. אנחנו לא יודעים אם הוא ישרוד את הלילה'". יוסי: "בלילה הוא נפטר. המשטרה הודי ־ עה לנו שביום ראשון הגופה שלו הולכת לנתיחה במכון אבו כביר. הסכמנו מיד כי אנחנו רוצים לדעת מה קרה לו. גם המז"פ לקחו אז את המונית לבדיקה". מנחם: "המכון לרפואה משפטית שיחרר את הגו ־ פה ביום שני בבוקר ותוך כמה שעות איר ־ גנו את הלוויה. הוא נקבר בבית הקברות איש הגיעו ללוויה". 150 הישן בלוד, וכ- תגובות ממשטרת ישראל נמסר: "מיד עם היוודע דבר המקרה נפתחה חקירה לבי ־ רור נסיבות האירוע. לאחר בדיקה מקיפה שכללה מגוון פעולות טכנולוגיות מתק ־ דמות לא נמצאה כל אינדיקציה המעידה על התרחשות המקרה כמתואר. נמשיך לחקור במטרה להגיע לחקר האמת". מקופת חולים כללית נמסר: "אנו מש ־ תתפים בצערה הכבד של המשפחה. לאחר השחרור ממיון וולפסון המטופל קיבל המשך טיפול מרופא המשפחה בהתאם למצבו הרפואי ועל פי ההמלצות המו ־ פיעות במכתב השחרור מבית החולים". דוברת בית החולים וולפסון מסרה כי בשל חיסיון רפואי לא תימסר תגובה מעבר לדברים שפורסמו.

"עכשיו הכסא ריק" רשמית התגורר משה אוחנון בלוד, אך רוב הזמן היה בתל אביב. חבריו הטובים היו נהגי המוניות של שכונת התקווה והקשר עם אחיו היה קרוב מאוד. כמי שחי לבדו, את כל סופי השבוע והחגים נהג לעשות אצל בני משפחתו. בפגישה שמתקיימת בבית האח יוסי בבת ים הוא מספר: "זה הכסא הקבוע שלו. היה יושב פה בכל פעם שהגיע ועכשיו הכסא ריק. אנחנו מתחננים לדעת מה בדיוק קרה שם אבל עדיין לא קיבלנו תשובה. לא מהמשטרה ולא מהמכון לרפואה משפ ־ טית שעדיין לא עדכן אותנו בתוצאות נתיחת הגופה". מתי למעשה ידעתם שהוא הותקף? "בערב שישי, קצת לאחר התקיפה הוא הגיע בעצמו הביתה ובטח אמר לעצמו 'אני אנוח קצת ומחר אתאושש'. הוא אפילו לא דיווח למשטרה. רק בשבת בבוקר הוא התקשר למנחם ואמר 'שדדו אותי, אני לא מרגיש טוב'. אז התחלנו להבין שמשהו קרה לו". מנחם: "אני גר קילומטר מהבית שלו. הגעתי אליו בשיא המהירות ואני רואה אותו שוכב על המיטה, בגדים קרועים מאתמול ושטפי דם בכל הגוף. מיד הב ־ נתי שהוא לא בשיאו והזמנתי אמבולנס. לקחו אותו למיון בוולפסון. הוא אמנם היה בהלם, אבל בהכרה מלאה". יוסי: "העברנו את היום וביום שני מתקשר אלי משה ואני שואל לשלומו ומה הוא צריך. הוא אמר 'אני צריך בית חולים' ואני השבתי 'הרגע חזרת מבית החולים'. אבל בכל זאת הרגשתי שהוא לא סתם יגיד את זה. הוא לא אדם מפונק. באתי אליו וראיתי שההכרה שלו קצת

סימנים כחולים בגוף "משה היה נהג מונית למחייתו במשך שנה", מספר האח יוסי שהיה צעיר 45 בשנה מהמנוח. "תמיד בלילות והחבר'ה בתחנה המרכזית היו לקוחות קבו ־ עים שלו: פיליפינים, אריתראים, טרנסג'נדרים ואפילו יצאניות. הוא היה האיש הכי ליברלי והכי נחמד שיש. הכיר את כולם ולקח את כולם. אם למישהו היה חסר כסף לנסיעה הוא היה אומר 'מברוק, תשלם לי בפעם הבאה'". על פרטי האירוע מספר גם מנחם, האח הצעיר יותר: "משה היה בטראומה נוראית והוא פשוט התבייש לספר את מה שקרה לו שם. אבל משברי המידע שהצלחנו לאסוף הבנו שמישהו פתח לו את הדלת ושלף אותו מהמונית החוצה. התוקפים החלו להכות אותו בלי הפסקה. באיזור הידיים, הרגליים, סביב הבטן התחתונה ובפלג הגוף התחתון. אני אומר לך את זה לא כי הוא סיפר לי, אלא כי ראיתי אחרי זה את כל הפצעים והסימנים הכחולים על הגוף שלו בכל מקום". הוא הספיק לתאר לכם עוד פרטים מהאירוע? מנחם: "במוניות יש בדרך כלל קופסת שימורים ישנה שמלאה במטבעות, אבל שקל. לא 70-80 סך הכל היה שם איזה היה לו אפילו ארנק. בכרטיסי האשראי הם לא נגעו כי הוא ידע להחביא אותם במקום נסתר. אין לי מושג מי היו השודדים, הוא לא סיפר לנו. אלף פעם אמרתי לו 'משה, תיזהר שלא ישדדו אותך. אתה נוסע למ ־ קומות הכי אפלים בארץ'. אבל הוא היה תמיד חייכן, לא דאגן, נשמה טובה שרק רצה לעזור לכולם ובייחוד לאנשים שיש להם צרות. בסוף זה עלה לו בחייו".

צעירה :2022 ינואר מוגבלת בשכלה עוברת אונס קבוצתי ב"חדר להשכרה"

:2021 אוקטובר אזרח אריתריאה נורה למוות ברחוב נווה שאנן

קטטה :2021 אוגוסט וירי בין שתי כנופיות רחוב בלב שכונת נווה שאנן

:2021 אפריל שוד אלים בתוך בניין התחנה המרכזית

גבר :2021 מרץ נורה למוות 30- בן כ בסמוך לתחנה המרכזית

47

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 16.9.2022