רחובות 16.12.22

תרבות

/ סי גל בר-קובץ / צילום: שאול ג ולן /

אסף בן שמעון. "אני תמיד מצויד במנגנון הישרדותי שמכין אותי לשלב הבא"

"אני מביא לבמה חתיכה מהלב"

"בלי עין הרע", הצגת היחיד של אסף בן שמעון, שזכתה בפרס "הצגת השנה", מעלה רגעים מצחיקים, עצובים ונוגעים ללב בהתמודדותו מעוררת ההשראה ‰ מהילדות בשכונת מצוקה, דרך אובדן הראייה ועד ההחלטה להפוך לשחקן למרות המגבלה ‰ "ההצגה היא חגיגה של הומור, מוזיקה ושמחת חיים"

מחפש תשומת לב ההצגה "בלי עין הרע" נפתחת כשבחור צעיר מגיע לאודישן בניסיון להתקבל לבית ספר למשחק. הסיטואציה לקוחה מניסיונו צ � ניסה (וגם ה 20 של בן שמעון, שבגיל ליח) להתקבל לסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין. "לתיאטרון נחשפתי בפנימיית 'בויאר'", הוא אומר, "אבל כבר כילד חיפש מ תי את הבמה, כנראה כי חיזרתי אחרי תשו מ מת לב וחיפשתי חום מהסביבה". מהסטודיו של יורם לווינשטיין הוא המ מ שיך לתוכנית של הסבת אקדמאים להוראת התיאטרון בסמינר הקיבוצים ומשם ללימודי תואר שני בטיפול באמנויות עם התמחות בפסיכודרמה – תחום שעסק בו מספר שנים כשעבד עם ילדים בעלי בעיות התנהגות וק מ שיים רגשיים. גם בתיאטרון (בקאמרי ובבית ליסין) וב מ

אחרי שניגבו את בסוף ההצגה, הדמעות, אנשים מהקהל ניגשו אל אסף ), לחצו יד ואמרו שאפו. בן 38 בן שמעון ( שמעון, בחיוך צנוע, הביט בכל אחד מהם בהכרת תודה, ובאופן מפתיע נתן תחו מ שה – אולי כחלק מכישרון המשחק שלו – שהוא באמת רואה אותם. וברגע המרגש הזה כמעט הצלחתי לשכוח שהוא בעצם רק מקשיב. כבר שנה וחצי שבן שמעון מופיע ברח מ בי הארץ עם הצגת היחיד שלו, "בלי עין הרע", שקטפה לאחרונה את פרס "הצגת 300 ." 2022 השנה לילדים ונוער אסטיג' פעם הוא עלה לבדו על הבמה, ספר במדויק את הצעדים כשעבר בין אביזרי התפאורה, שילב קומדיה ודרמה, צעק ושר, הצחיק והעציב, והצליח לגעת בכל סוגי הקהלים – תיכוניסטים, קשישים, חיילים, שוטרים, אסירים. את כולם הוא שיתף בסיפור הת מ מודדותו האישית מעוררת ההשראה עם אובדן הראייה, ואיך הצליח, למרות המג מ בלה, להפוך לשחקן. חשבו שאני מגושם בעיית העיניים שהטרידה את שלוותו של בן שמעון בגיל צעיר קיבלה שם רק מ � , כשאובחן עם רטיניטיס פיג 17 בגיל נטוזה. "זאת מחלה גנטית ניוונית ברש מ תית העין שמובילה לאיבוד ראייה", הוא מסביר. "כבר כילד לא ראיתי ממש טוב. הייתי נכנס בדברים ושובר אותם וחשבו

שאני מגושם. כשהתבגרתי הבעיה הת מ עצמה, בעיקר בחשיכה. לאט־לאט הבנ מ תי שאני לא רואה. עיקר הבעיה הייתה בלילה. עם השנים היא החמירה וראיתי פחות ופחות. היום יש לי תעודת עיוור, קורא עם זכוכית מגדלת וכמובן שלא יכול לנהוג". ), נשוי למירי ואב לשלוש 38 בן שמעון ( ), נולד וגדל בשכונת רמת 3 , 7 , 8 בנות ( ע � החליט ל 12 אליהו בראשון לציון. בגיל זוב את הבית וללמוד בפנימיית "בויאר" בירושלים. "ההורים העדיפו שאצא מרמת אליהו", הוא אומר, "הם רצו שאתרחק מהאווירה שהייתה בשכונה – הדיבור הע מ ברייני, האלימות והסמים, האנשים שנל מ חמים על הלחם. כילד נחשפתי לדברים מורכבים. היום אני יכול להגיד שזה מה שעיצב אותי, לטוב ולרע".

קולנוע הוא צבר הצלחות ועשה תפקידים משמעותיים בסרטים ובסדרות כמו "התגנ מ בות יחידים", "המילים הטובות", "בשבילה גיבורים עפים", "ישמח חתני" ועוד. נדרש הרבה אומץ כדי להחזיק קהל בהצגת יחיד. על אחת כמה וכמה כשלא רואים. "המון זמן רציתי לכתוב הצגה שעוסקת בהתמודדות עם בעיית הראייה. ואז בקורונה זה קרה: יחד עם שראל פיטרמן, חבר שלמד איתי משחק אצל יורם לווינשטיין, כתבנו את ההצגה. שראל ביים ו"תיאטרון הנפש" הרים את הכפפה. המסר הוא שטעם החיים נקבע על פי צורת ההתבוננות שלנו במציאות. איזה תועלת תהיה אם נתבכיין על מר גו מ רלנו? לאן זה יוביל? ההצגה היא חגיגה של הומור, מוזיקה ושמחת חיים, ובשום צורה לא נותנת לקושי ולמגבלה לבוא לידי ביטוי". היום בן שמעון מופיע עם ההצגה כמעט מדי יום. "עד היום עשיתי הרבה תיאטרון, אבל לא הצגת יחיד", הוא אומר. "זה משהו שונה, ובכל פעם אני מביא לבמה חתיכה מהלב". למרות ההצלחה, הוא כבר מוטרד מה הלאה. "אני תמיד מצויד במנגנון הישרדותי שמכין אותי לשלב הבא. אחד הדברים במקצוע הזה הוא שיש בו הרבה תנועה, וזה משמח ומפחיד בו זמנית. מצד אחד אתה נחשף לחומרים חד מ שים כל הזמן, אבל תמיד מגיע הרגע שאתה מבין שזה נגמר, ואני, בגלל הצורך שלי בה מ גנות, שואל כבר עכשיו, מה יהיה אחרי?". מה יהיה אחרי? "אני עדיין לא יודע, אבל אני כבר מתחיל לעבוד על זה".

בן שמעון. "הייתי נכנס בדברים ושובר אותם וחשבו שאני מגושם"

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 16.12.2022 39