רחובות 18.08.23

מדריכת הפילאטיס בווידוי אמיץ: פחדתי לאכול מלפפון בגלל גרם 0.8 פחמימה" 11 אלה בלוך מראשון לציון התמודדה מאז גיל הטראומה הובילה ‰ עם אלימות קשה בבית הספר בראיון ‰ שנה 13 לאנורקסיה ממנה סבלה במשך מרגש היא מספרת על האשפוזים, הפחד לעלות במשקל, השקרים, המניפולציות והרגע שבו הבינה היום היא מסייעת ‰ שהיא רוצה לשנות את חייה לבנות שהיו במצבה להחלים ואומרת: "גם ברגעי משבר אני נזכרת למה חשוב לאכול"

"במשך שבע שנים קמתי בבוקר והלכתי למקום שבו ידעתי שירמסו אותי. המורים ניסו לעזור אבל ראו בי ילדה לא אהובה שאין לה חברים, ההורים שלי ניסו לפפ תור את זה, שלחו אותי לפעילויות אחר הצהרים ושם באמת הכרתי חברים טובים, אבל זה לא עזר כי כל יום חזרתי לאותה כיתה שבה התרחשה האלימות". יוגורט לארוחת צהריים התחושה הקשה עמה התמודדה בלוך הובילה אותה להפ פרעות אכילה. "באותם ימים כמובן שלא ידעתי שמדובר בהפרעת אכילה. כולם חשבו שיש לי בעיות בבטן, אז ההורים לא הפעילו לחץ. הם הבינו שמשהו לא בסדר, אבל אני חושבת שהם ניסו לשכנע את עצמם כי היה להם קשה להודות במה שקורה אז הם שלחו אותי לכל בדיקה אפשרית". איך התבטאה הפרעת האכילה? "נהגתי לזרוק סנדוויצ'ים לפח, בעיקר בבית הספר כי הייתי שם הרבה שעות והיה קל להסתיר. אצלי זו לא היתה דיאטה שיצאה משליטה, אלא דיכאון שדיכא לי את התיאבון ואז כשראיתי שממילא אני לא אוכלת, אז למה לא לעשות דיאטה קיצונית כמו בתכנים שקראתי שנעפ רות כתבו באתרים? הפנטזיה שלי, הייתה לעזוב את בית הספר, חשבתי שזו הדרך ולא הבנתי שאני בעצם מאותתת לעזרה. אמא שלי אחות במקצועה ואישה מאוד חכמה, היא לביאה אמיתית. היא ניסתה לגרום לי לאכול בעדינות, אבל כשהיא הייתה רואה אותי אוכלת לארוחת צהרים דקות היא הבינה שמשהו לא בסדר". 45 יוגורט במשך האשפוז הראשון פ � הגיעה בלוך בפעם הראשונה למחלקה לה 14 בגיל רעות אכילה לילדים ולאחר מכן למחלקה פנימית ואז לאשפוז יום. "פחדתי מבית החולים, מהמחלקות ומהצפ וותים, כולם נראו גדולים ומפחידים, אבל הדבר שהכי הפחיד אותי היה לעלות במשקל. "סבלתי מבעיות קשות בבטן ובמערכת העיכול, המצב שלי היה קשה פיזית ונפשית. הפשרה שלי עם אמא היתה שאעבור לאשפוז יום, אבל השגתי את המטרה שלי ולא הייתי צריכה יותר לחזור לאותו בית ספר. קיבלתי טיפול פיזי וגם רגשי, אבל כבר שם ידעתי שאני לא באמת פותרת את זה, שאני לא חושפת הכל ולא נפתחת". בכיתה ט' בלוך מתחילה ללמוד בתיכון רביבים בראפ שון לציון, היא מוקפת בחברים חדשים וטובים, לומדת במגמת תאטרון ומצליחה להגיע למשקל תקין וכתוצאה מכך לסיים את הטיפול במחלקה. "עברתי לבית ספר רחוק ונסעתי באוטובוס, העיקר לא לפגוש את אותם ילדים שפגעו בי. אפילו החלפתי את השם, קראו לי חן והחלפתי את השם לאלה. בתיכון החדש היה לי מאוד טוב, היו לי חברים שאהבתי וחלקם ידעו על המצב שלי. למרות הכל, ההורים שלי המשיכו לשמור עליי, שניהם אנשים מאוד חכמים שרצו בטובתי, הם היו שואלים אותי כל יום מה היה בסנדוויץ' כדי לוודא שלא זרקתי אותו". וידעת לענות מה היה בסנדוויץ'? "בדרך כלל כן, אבל לפעמים לא ידעתי כי שכחתי לבפ דוק לפני שזרקתי אותו. תוך זמן קצר חזרתי להרגלים שלי, בתוך תוכי חלמתי לחזור לאנורקסיה, הרגשתי שזה עדיין חי בי ושלא באמת פתרתי את זה. לא ידעתי איך לומר שאני צריכה עזרה חוץ מלהרעיב את עצמי. אחרי התיכון הגעתי לוועדה רפואית של צה"ל שמיד הראתה לי את הדלת החוצה. עשיתי שירות לאומי בבית החולים אסף הרופא, אותו מקום שבו טופלתי". "החתונה החמירה את המצב" הכירה את עומרי, היום בעלה. "הוא ידע עליי 19 בגיל הכל כי הכרנו בצ'אטים של ישראבלוג ושם כתבתי על מה שעבר עליי. כשהוא התחיל ללמוד באוניברסיטת

"כשאת מתמודדת עם אנורקסיה כל האישיות מתקלפת ממך, את מדברת רק על קלוריות, מדדים, היקפים, ומי רוצה לשמוע את זה כל היום?"

חופית כהן אולאי // צילומים: קובי קואנקס

מראשון הבינה אלה בלוך 11 בגיל לציון כי משהו לא טוב קורה סביבה. בעיות חברתיות בבית הספר החמירו ומהר מאוד היא הפכה קורבן לאלימות מצד תלמידי כיתתה. האכזריות שחוותה הובילה להפרפ שנה וסיכנה את חייה. 13 עת אכילה קשה מאוד, שנמשכה בראיון אמיץ היא מספרת על השנים הקשות, הכאב, ההספ תרה, האשפוזים והפחד. וגם על הנקודה שבה הבינה כי היא חייבת להציל את עצמה. היום בלוך סופרת ארבע שנים להחלמה, במהלכן הגשימה חלום גדול - לסייע לנשים אחרות לנצח את הדימוי העצמי הנמוך ולהציל את עצמן. שנים של מכות והשפלות 7 "בבית הספר היסודי הייתי ילדה מאוד מופנמת, רגיפ שה וביישנית", מספרת בלוך, "הצטיינתי בלימודים אבל הייתי עדינה, נמשכתי לכתיבה וקריאה ונשאבתי לזה, והפכתי למתבוננת מבחוץ". ואז הגיעה הביריונות. "חוויתי אלימות קשה בעיקר מבנים בכיתה, אלימות מילולית על כך שאני מתמידה בלימודים או על העובדה שאני ממוצא רוסי, והייתה גם אלימות פיזית קשה, שכללה מכות, דחיפות, השפלות והשלכת חפצים לעברי.

"גרמתי לכולם ללכת על ביצים סביבי, להרגיש שהם צריכים לחשוש מהתגובות שלי, זה אחד מהדברים שאני מתחרטת עליהם עד היום"

אלה בתקופת האנורקסיה ׀ צילום פרטי

12

18.8.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות