רחובות 20.01.23

אחוזי תפוסה במחלקות 130 בתי החולים באיזור מציגים נתונים של הפנימיות ומאות פניות למיון ביום, לצד תחלואה של הצוותים ובני משפחותיהם ‰ ברקע מחלת השפעת השנה קשה יותר מבשנים עברו ‰ ראשי מחלקות במרכזים הרפואיים מספרים איך זה נראה מהצד שלהם המחלקות הפנימיות בתפוסת שיא "קפלן" ו"שמיר‑אסף הרופא": אביגיל קדם

נדרש מהלך עירוני גדול יותר וגם אכי ־ פה על שלום הציבור". אביזוהר מסביר כי חלק מהבעיה היא שלקחו את החוק מאירופה והעתיקו אותו לישראל, "באירופה יש אופניים עם מנועי עזר, הם מגיעים למהירות קמ"ש ואם לא פידלת לא זזת. 25 של הם מחויבים ברישיון וטסט ומספר לאופניים. פה הכלים המסוכנים מגיעים קמ"ש, ולא תמיד המבנה 70 ו־ 60 גם ל־ שלהם בנוי לבלום בלימת חירום". תחבורה ציבורית לא זמינה חלק ניכר מרוכבי האופניים החשמ ־ ליים הם בני נוער. עידן טל, מנהל קן רחובות של השומר הצעיר, מספר שה ־ תנועה נמצאת בשיתוף פעולה עם הר ־ שות הלאומית לבטיחות בדרכים בדיוק בנושאים הללו. "אנחנו רוצים לשנות הרגלים לפני שיקרה אסון. החניכים כל הזמן על אופ ־ ניים חשמליים וקורקינטים וחשוב שיק ־ בלו מאיתנו את הגב להתנהלות נכונה יותר, מדובר על מגמה שצריכה להיות יותר גדולה בחברה, הבטיחות בכל מקום, בשביל לשמור על החיים שלנו, זה הערך הכי גדול, מבוגרים וילדים וגננות ומדריכים – כולם. "בני נוער לא להוטים לרכוב על אופ ־ ניים, אלא מחפשים עצמאות, ואם זו תינתן להם באמצעות תחבורה ציבורית, הם יבחרו בתחבורה הציבורית, פשוט כיום אין להם תחבורה כזו זמינה ומועי ־ לה, בטח לא מול האופניים החשמליים. "כשאני רואה אותם מתקרבים יש לי הקלה שהגיעו בשלום, הפתרון הלא כל כך רחוק הוא לתגבר את התחבורה הצי ־ בורית עבור הילדים". מבצע אכיפה בעיריית רחובות מסרו השבוע כי מיד עם קבלת ההסמכה לביצוע פעילות אכיפה בנושא אופניים חשמליים וקו ־ רקינטים התקיים מבצע אכיפה משולב של השיטור העירוני ומשטרת רחובות. "באגף התנועה בעיריית רחובות ביק ־ שו להתחיל באכיפה באופן מיידי בשל הסכנה שנגרמת להולכי רגל ולנוס ־ עים כתוצאה מנהיגה על רכב דו־גלגלי ממונע שלא על פי החוק. לאחר תכנון מדוקדק ומוקדם, פתחו בבוקר יום שני השבוע במערך הפיקוח והשיטור העירוני במבצע אכיפה, במסגרתו פקחים מהשי ־ טור העירוני ושוטרים התייצבו בקרבת מוסדות החינוך העל־יסודיים הרבים ברחבי העיר. כמו כן נערכת פעילות אכיפה נרחבת בכל העיר ללא קשר למו ־ סדות חינוך. "הפעילות נערכה במטרה למנוע את הפרת החוק בדבר גיל הרוכבים על אופניים חשמליים, חבישת קסדה, הרכבת נוסע/ת נוספ/ת, נסיעה באור אדום וכדומה. הצוותים לקחו את האופ ־ ניים ממי שהפרו את החוק בנושא זה, והם יוחזרו לקטינים רק לאחר שהוריהם יגיעו לתחנת השיטור העירוני וית ־ חייבו שישמרו על החוק. כמו כן חולקו דוחות והתראות לפי הצורך, לקטינים ולבוגרים. במהלך אותו בוקר נלקחו כעשרה זוגות אופניים, ולדברי העי ־ רייה מבצע האכיפה יימשך. ¿

"רצינו לעבור מצד אחד של הכביש לצד השני, עמדנו וחיכינו במעבר חציה, הבן שלי הלך אחורה לראות משהו בחנות ופתאום משום מקום התנגשה בו אישה על אופניים חשמליים", היא מספרת. "הוא נפל, גם היא נפלה והתנצלה אבל מיהרה להסתלק. הוא קיבל מכה חזקה ומאז הוא לא רוצה לבוא לשם וכל הזמן מפחד שמישהו יפגע בו עם אופניים", היא מספרת. מוריה גבאי, תושבת העיר שעובדת במרכז העיר, רואה לדבריה הרבה רוכ ־ בים שעוברים על החוק. "למזלי עוד לא ראיתי תאונה ממש קשה אבל היום לא רחוק, אם המצב הזה ימשיך עוד נראה מקרים מזעזעים", היא אומרת. "אני מסתכלת פעמיים לפני שאני הולכת ברחוב, וגם אז שום דבר לא מב ־ טיח לי שלא יתנגשו בי פתאום משום מקום, הם נוסעים במהירות מטורפת, במיוחד בלילה כשהרחוב כבר יחסית ריק, אבל עדיין יש אנשים, זה עוד יותר מסוכן ובשום שעה זה לא אמור לקרות". המחסור בשבילים מי שפועל בתחום באופן קבוע הוא יותם אביזוהר ממובילי תנועת "ישראל בשביל האופניים". הוא גם יליד רחובות שמכיר את העיר היטב ופועל בשנים האחרונות כדי לקדם נושאים הקשורים לאופניים בכלל ואופניים חשמליים בפרט. "רחובות היא עיר סטודנטיאלית ותי ־ קה שלא השכילה לסלול שבילי אופניים שמחברים את אזורי התעסוקה, המגורים ומוסדות החינוך, זה חבל וזו חלק מהב ־ עיה", אומר אביזוהר. "אנחנו לא קוראים להם אופניים חשמליים אלא אופנועים חשמליים". לדבריו, קיים תהליך אבולוציוני של רכיבה על אופניים מגיל צעיר שכבר לא קורה כיום, בני הנוער שעולים על הכלים הללו לא מכירים את החוקים, הם לא רכשו תרבות נהיגה ולרוב אין להם ניסיון כרוכבי אופניים בטרם הנסיעה על האופניים החשמליים. "ואיפה נרכב? אין שבילי אופניים ועל הכביש מפחיד, אז הם נוסעים על המדרכה". מה הפתרון? "תשתית רצופה ובטוחה לרוכבי אופ ־ ניים, רוכב האופניים המצוי לא אומר 'בא לי לדרוס היום קשישה', ואם היה לו שביל בטוח לרכוב בו והוא היה מוגן ממכוניות וללא חיכוך עם הולכי רגל – הוא היה בוחר בו. גם חסרה מודעות של הרוכבים איפה כדאי לנסוע בעיר מבחי ־ נת רחובות שקטים וללא עליות". לדבריו היעדרמודעותמוביללתאונות, וגם מחקרים מוכיחים זאת. "עושים את זה בקמפיינים ובהכשרות. לא רק ביום העצמאות צריך לעשות רכיבה עירונית, עידן טל: "בני נוער לא להוטים לרכוב על אופניים, אלא מחפשים עצמאות, ואם זו תינתן להם באמצעות תחבורה ציבורית, הם יבחרו בה, פשוט היום היא לא זמינה ומועילה"

במרכז הרפואי קפלן נרשמו השבוע שיאים שלא נרשמו בו מזה זמן רב – י � אחוזי תפוסה במחלקות הפנ 115

צילום: אבי מועלם

מיות, עלייה של עשרה אחוזים בפניות למיון לעומת אותה התקופה אשתקד, ובשבוע שעבר פניות למיון ביום אחד. 260 נרשם שיא של ד"ר חפציבה גרין, מנהלת מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי, מסבירה שהתחלואה היא זו הרגילה, כולל תחלואת החורף. "הקורו ־ נה קיימת כאחד הווירוסים הנוספים. היא כן מעמיסה יותר בגלל הגבלות ובידודים שעדיין קיימים, בניגוד להתייחסות לווירוסים לא פחות משמעותיים אחרים", היא אומרת. "חלק גדול מהאשפוזים הם אשפוזי חורף שמחמי ־ רים ממחלות רגילות. זאת אומרת לא בהכרח מישהו יבוא רק עם שפעת או דלקת ריאות, אלא הוא יבוא עם החמרה של מחלת הלב בגלל שפעת או דלקת ריאות". לצד העובדה שיש עומסים, קיים גם מחסור בצוותים, כי גם רבים מהם חולים, או שילדיהם חולים. "בחודשי החורף יש פחות צוותים", היא אומרת. "תקופת הקורונה הייתה תקופה קשה ששרדנו, אבל התקופה הזו היא תקופה של חורף כמו בכל שנה. חזרנו למצב שהיה לפני הקורונה ‑ כמה שנים אנשים היו עם מסכות ופחות נחשפו למח ־ לות, וחזרנו לרפואה הרגילה של החורף". ד"ר גרין מציינת שידוע כעת כבר שהשנה וירוס השפעת יותר קשה מבשנים קודמות. "אנחנו רואים סיבוכי שפעת. בשנים קודמות היו פחות זיהומים נשימתיים ולא נחשפנו אליהם, ועכשיו כן, וגם אחוזי ההתחסנות נגד שפעת לא היו מזהירים השנה, זאת לצד קיץ ארוך", היא מסבירה על שילוב הגורמים שהוביל לתפוסה הגבוהה בבית החולים. לדבריה, הצוותים עובדים גם כך בתפוסה של אחוז, והיא קוראת לציבור להתחסן, ולמי 100 שחולה ‑ להישאר בבית. "זה אולי אחד הדברים שלמדנו מהקורונה – מי שחולה נשאר בבית, בלי ייסורי מצפון". "שמיר‑אסף הרופא": דרושות מיטות במרכז הרפואי שמיר‑אסף הרופא המצב דומה. "תמיד התפוסה של המחלקות הפנימיות היא גבוהה בגלל מחסור במיטות פנימיות", אומר ד"ר יצחק שרף, סגן מנהלת המרכז הרפואי. "בתקופה הזו זה משתנה. באופן קבוע כל המחלקות לפחות אחוזי תפוסה, ויש מחלקות שמגיעות גם 110 ב־ ליותר. זה משתנה בין המחלקות ותלוי בבידודים, אחוזי תפוסה, 130 ויש מחלקות שמגיעות גם ל־ הכל בשים לב למגבלות שיש בתוך המחלקות וביכולת לאשפז מעבר למספר המיטות הקבוע". יכול להיות מצב שבו לא יהיה מקום ולא ניתן

קוראים לציבור להתחסן. בית החולים קפלן

יהיה לקבל את המטופלים? "אם אין מיטות החולים ממתינים יותר זמן במיון". לדברי ד"ר שרף, נכון להיום קשה מאוד לה ־ תמודד עם מצב התחלואה, גם של הצוותים ובני משפחותיהם. "אם יש צורך, אנחנו מחזקים את המחלקות בצוות סיעודי. בצוותים רפואיים אי אפשר – הרופאים הם רופאים אורגניים של המחלקות. אי אפשר לקחת רופא אף, אוזן גרון ולשים אותו במחלקה פנימית, אבל את צוותי הסיעוד ככל שניתן אנחנו מחזקים". מספר הפניות למיון, מסביר ד"ר שרף, חזר להיות כמו בתקופה שלפני הקורונה. "יש בין עד 350 אלף לשנה. כיום מגיעות בין 160 ל־ 150 פניות למלר"ד ביום, וזה מספר גבוה". 500 צפויה להיות רגיעה בקרוב? "כל שנה בתקופה שבין ינואר למרץ יש עלייה בתפוסה, ואת הפניות המרובות ביותר. מערכת הבריאות בתקופה הזו נכנסת לאי ספיקה. חדרי מיון עולים על גדותיהם. הרבה פעמים מגי ־ עים אמבולנסים לחדרי המיון וצריכים להמתין שתהיה מיטה, וזה קורה בכל בתי החולים. מי שמתכנן לטווח ארוך את מערכת הבריאות במ ־ דינת ישראל צריך להביא בחשבון שהאוכלוסייה מזדקנת, מספר המחלות הכרוניות עולה, יש טיפולים טובים ומורכבים שמאריכים את החיים לחולים מבוגרים ולחולים במחלות קשות ולכן הפניות תהיינה של אנשים יותר מבוגרים וחו ־ לים, ולכן גם צריך לדאוג למספר מיטות פני ־ מיות מתאים כדי שיוכלו לטפל בחולים האלה ואחרי כן גם להעביר אותם לשיקום או למוס ־ דות מתאימים על פי מצבם. התכנון הזה כרגע לא נראה במיטבו".

"מי שמתכנן לטווח ארוך את מערכת הבריאות במדינת ישראל צריך להביא בחשבון שהאוכלוסייה מזדקנת, ומספר המחלות הכרוניות עולה"

9

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 20.1.2023