רחובות 20.05.22

"יש כאלה שזוכים בפרס אופיר . אצלי התהליכים 25 כבר בגיל אחרים, אני מבשיל לאט. זה לא שלא שיחקתי טוב, אבל להגיע לבשלות, להבנה עמוקה, אולי זה בא עם הגיל. אני סוג של לייט בלומר, הבשלתי עכשיו"

שי אביבי. "זו יריית הפתיחה ואני כבר מרגיש את זה קורה"

מהות הריפוי אביבי הפך בעשור האח מ רון למעין "רוח חופשית". הוא מקווה לעורר השראה באחרים להעז ולפרוץ את הגבולות של עצמם. "מת מ חילה איזושהי דרך שאני מקווה שתבשיל", הוא אומר. "באיזשהו אופן אני מרגיש את זה רק מתהליך העבו מ דה וזה גם בעניין הריפוי. אשמח שמי שמגיע לגיל הזה אולי יקבל חיזוק ויעז. אנשים אומרים לעצמם 'אני לא אצייר, כי אני לא צייר', 'לא אבשל כי אני לא בשלן'. ההפך. זו כל מהות הריפוי. יש מלא אנשים עם חיידק כבוי כזה, אומ מ רים לעצמם 'אני לא שחקן, מה אתחיל זה כזה עשור 20 לשחק עכשיו?' בגיל של הגדרות. אז אתה נורא רוצה לשחק, אבל אתה לא שחקן, ואז אתה סוגר את הבסטה. אני קורא לכולם לפתוח אותה בחזרה. לאפשר לעצמכם. אנחנו יכולים להתבטא בעולם הזה באופנים שלא חל מ מנו עליהם. רק צריך להחליט שכן, לה מ סיר מחסום אחד: את המחשבה שאנחנו לא. להגיד כן ולראות אילו הזדמנויות מחכות לנו. אתה עובר ליד חנות צב מ

עים? כנס תקנה צבעים ותתחיל לצייר. אני אומר לעצמי 'וואלה שי, אתה מצייר', בידיעה שאני לא צייר". אביבי עובד בימים אלו על העונה הח מ מישית של עוד תוכנית שהפכה לקאלט 'בואו לאכול איתי' ( בתאגיד השידור "כאן") שם הוא מקריין את תחרות הבי מ שול באופן הכה מזוהה עימו: שנינות מהולה בסתלבט. אחרי שנתיים של קורונה שב להופיע עם רעייתו מיכל והסרט האחרון בו הוא מככב, "הנה אנחנו", הביא לו את פרס פ � שנה להשביח וה 30 אופיר. "לקח לי רס הוא תוצאה של אותה השתבחות", אומר אביבי. "יש כאלה שזוכים בפרס אופיר או מביאים את תפקיד חייהם כבר . אצלי התהליכים אחרים, אני 25 בגיל מבשיל לאט. זה לא שלא שיחקתי טוב, אבל להגיע לבשלות, להבנה עמוקה, אולי זה בא עם הגיל. יש כאלה שמ מ ומביאים את הזיקוק 25 תפוצצים בגיל שלהם, אני סוג של לייט בלומר, הבש מ לתי עכשיו. אני מרגיש שהבאתי את כל הכישורים המשחקיים שלי לידי ביטוי בתפקיד הזה". שחקן, איש טלוויזיה, בשלן, צייר, מה הלאה במסגרת עשור הריפוי? "לא מן הנמנע שעוד אפתיע את עצמי במהלך הדרך".

"אני מאוד מתרגש מהת מ ערוכה, זה גם מן 'יצא כזה'. ראיתי 'קול קורא' לאומנים מ � , ל art & about בגלריית רות שעוד קשה לי לקרוא לעצמי 'אמן', כתבתי להם, הגיעה האוצרת לראות את העבודות ובגדול אהבה. היא גם כיוונה אותי. למשל, על חלק מהדברים שאמרתי שהם בעיניי 'לא', היא חשבה ההפך ולראשונה ראיתי את העבודות דרך עיניים זרות, שהן לא המשפחה שלי, קבענו תאריך וזה קורה. הפתיע אותי". אנשים מופתעים שאתה מצייר? "לגבי הציורים, מבחינתי אני רוצה קצת להטריד את המתבונן אבל גם לשמח. יש בהם אלמנט מטריד אבל הכ מ וונה היא שתשמח כשאתה עובר לידם. אם יוצא לי ציור מבאס, זה בדרך כלל משתנה. ברור לי שזה מסקרן שאני מוכר, להכיר בי עוד זווית. בואי נגיד שזה לא הזיק, אבל אם זה היה רק זה, זה לא היה מחזיק. מה שיוצג בתערו מ כה זה יבול של שנתיים. זה יוצא אצלי בפרצים. אם אני מוצא קרש, הציור יכול להיות מיד. אחרי זה אפנפן אותו ואעבור עליו, אבל להוציא או להשפריץ

אותו החוצה יכול להיות די מהיר. אצלי בבית תלויות יצירות מרובות פרטים שנראה לי שעבדו עליהן המון. הסטייל שלי הוא אחר. אצלי זה כמו נורה על הדף. זו התפרצות". העבודות מזכירות קצת את העבו ־ דות השבטיות של בסקיה. "הלוואי ואמן. אני מאוד מכוון לדייק את הסטייל שלי, זו אבן ראשונה במסע וזו יריית הפתיחה בשבילי של כל הנו מ שא הזה. בסקיה כל כך מדהים בעיניי שהלוואי ואמן. אני מתבייש להגיד את שמו ליד שלי בכלל. אבל מה שהוא עשה מאוד מפעיל אותי". "ברור לי שזה מסקרן שאני מוכר, להכיר בי עוד זווית. בואי נגיד שזה לא הזיק, אבל אם זה היה רק זה, זה לא היה מחזיק. מה שיוצג בתערוכה זה יבול של שנתיים. זה יוצא אצלי בפרצים. אם אני מוצא קרש, הציור יכול להיות מיד"

29

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 20.5.2022