רחובות 23.06.23

מזכרת בתיה ׀ שיעור בקבלה

תלמידי כיתות י' בבית הספר "קשת" † הם נפגשו עם חרדים, ראיינו ערבים, ביקרו חיילים בודדים והתעמתו עם סרבני גיוס במזכרת בתיה ויתרו על לימודי ספרות והיסטוריה לטובת תוכנית לימוד ייחודית, שעכשיו מבקשים בבית הספר להחיל אותה במקומות נוספים כך הצליחה שכבת כיתה י' לנפץ סטיגמות

איתמר והתלמידים לאחר ראיון עם רבה רפורית בירושלים ובפעילות במסגרת הפרויקט ׀ צילומים באדיבות בית הספר

שאל אותו אם הוא עומד בצפירה של יום הזיכרון, מתוך מחשבה שהוא לא יעמוד, והופתע לגלות מיריב בשיחה ביניהם, שהוא ציוני בדרכו שלו, ואכן עומד בצפירה". יש לך מסר ליתר המורים במערכת החי־ נוך? "ודאי. לאור ההצלחה המטאורית של הפת רויקט, אני מזמין את כל המורים לפתוח את הראש ליוזמות דומות נוכח הרלוונטיות הפוליטית מדינית". התלמידים: "שמחנו להוריד מחיצות" המשוב על הפרויקט מצד התלמידים היה חיובי מאוד. תלמה, תלמידה שהשתתפה בפרויקט: "בדקנו האם דרוזים צריכים להת תגייס לצה"ל, ודיברנו עם בחור דרוזי שמת עביר הרצאות על עידוד גיוס לצה"ל. היה מעניין ממש. הייתי בטוחה שזו קבוצה שלא קשורה לעם היהודי וכמה לא הכרתי עליהם כלום. למדתי איך לחקור ולגשת לסוגיות מורכבות". תלמידה נוספת בשם הילה, שיתפה את רשמיה: "היה לנו חשוב להבין את החברה הערבית ישראלית פלסטינית עם זיקה למת דינה פלסטינית, ולכן בחרנו את המורה לעת רבית. ביקשו ממנו להקשיב באמת למה שיש למרואיינים לומר, והיה לי קשה. בנוסף, הייתה לי הרבה אחריות של דד ליין בתור המעצבת של הצוות, ולוח הזמנים היה מואץ. למדתי להעריך את המורה יותר, כיוון שהיא מעוניינת לחיות בדו קיום, יהודים לצד ערת בים בשלום". יש לך מסר בעקבות החוויות מהפרויקט? "יש בדור שלנו המון שנאת חינם וסטיגת מות, שנובעים מבורות. הפרויקט מקנה את היכולת להוריד מחיצות, והייתי שמחה אם משרד החינוך יכניס את הפרויקט לכל מוסד לימודי. בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לצוות בית הספר על הפתיחות המחשבתית והיחס לאחר, שרכשנו בפרויקט". ¿

אלחנן שקולניק

הם תיכון שונה מכל מה שהכרתם אי פעם, הם קוראים תיגר על תוכניות לימוד משעממות במערכת החינוך

ומאמינים שאולי הם יהדהדו את המודל שית פתור את הקיטוב העתידי אם יאומץ על ידי מערכת החינוך. תיכון קשת במזכרת בתיה, דוגל במוסד חינוכי משותף לדתיים וחילות נים, ופועל להגברת האחדות בעם. בחודשים האחרונים החל בית הספר בפיילוט חינוכי מקורי, שמטרתו להפגיש פנים אל פנים את התלמידים וקבוצות באוכלוסייה, המנוגדות לתפיסת עולמם הפרטי. כך מצאו עצמם התלמידים מראיינים ערבים, שואלים חרדים שאלות קשות ומתעמתים עם אנשים בעלי השקפה פוליטית קיצונית. לומדים להקשיב מי שעומד מאחורי הפרויקט הוא איתמר ), רכז פדגוגי, מורה לספרות, שיזם 34 שחר ( יחד עם התלמידים את פרויקט הדגל "נית פגש". "עד לפני שנתיים, ההערכה החלופית בשכבת י' עסקה בקשר של עם ישראל לארץ ישראל, והיינו עוסקים בסוגיה זו ברמה האינטלקטואלית, המשלבת לימוד תנ"ך וספרות. התלמידים פחות אהבו את זה", הוא נזכר בחיוך, "זה לא תפס וכשת ראינו שהם פחות מתחברים לשיטת הלית מוד, שלחנו את הצוות הבכיר של בית הספר להשתתף בהכשרה בבוסטון המתת רכזת בלמידה מבוססת פרויקטים. כל בית ספר התבקש לחשוב על פרויקט חינוכי, וכך מצאנו עצמנו מהרהרים בכך שהחלום שלנו הוא לגרום לתלמידים לקבל יותר אחד את השני, בייחוד בצל הקיטוב הנות ראי המתחולל בארץ. רצינו להביא בשות רה שאפשר אחרת. מטרת הפרויקט הינה - מפגש בין תלמידים לאנשים עם דעה שונה מהם, ושיהיו מסוגלים להקשיב".

הילה, תלמידה: "יש בדור שלנו המון שנאת חינם וסטיגמות, שנובעים מבורות. הייתי שמחה אם משרד החינוך יכניס את הפרויקט לכל מוסד לימודי"

פנים מול פנים הפרויקט כלל כמה שלבים: שלב ראשון - גירויי לנושא. "ערכנו סיור בתל אביב, ת � מחזון למציאות'. ה 2023 בסימן 'ישראל למידים עפו על זה". שלב ב' עסק בתיאוריה של הנושא: "מה אמור להיות במדינה מבחינת צורת השת לטון ונתינת המקום לקבוצות השונות באוכלוסייה. "לאחר חודש הסרנו את שיעורי ספרות והיסטוריה מתוכנית הלימודים, והפנינו את כל השעות הלימודיות להתעסקות בפת רויקט. השכבה התחלקה לצוותים. כל קבות צה גיבשה שאלה בוערת בחברה כגון: מדוע חרדים לא משרתים? למה יש סרבני גיוס? האם האוכלוסייה הדרוזית מקבלת שוויון

זכויות?" וכו'. בשלב הבא הם נדרשו לאתר אדם שמייצג את אוכלוסיית המחקר. ואז התבצעה חלוקת תפקידים ובניית תסריט מתאים. התפקידים הם: מראיין, מפיק, מתעד ועורך. התוצר הסופי - פודקאסט או סרטון. לכל קבוצה יש מנטור מצוות המורים שמכווין ועוזר. הפרויקט נחתם בערב מסכם ותערוכת תות צרים בבית הספר, וכחלק מהערב הייחודי, מתקיים פאנל עם המרואיינים, אשר מספת רים על חווייתם האישית. חוויה מסוימת מהפרויקט שנצרבה אצלך במיוחד? "הייתה קבוצה שבדקה איך שמאלנים עדיין רוצים לתת שטחים לערבים", משחת זר איתמר. היה חשוב להם להגיע הכי רחוק שאפשר, והגיעו ליריב אופנהיימר. תלמיד

20

23.6.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות