רחובות 25.11.22

רחובות ׀ האיש והפסל

בלב רחוב סמילנסקי, בבניין מגורים רגיל, מסתתר אוצר ייחודי - מוזיאון יצירותאמנותבדמותפסלי חמרשנבנו לאורך השניםעל ידי אריה בן־דב, אמן מהעיר, שפיסל אנשיםשפגשבמסעותיו ברחבי העולם ודמויותשהיו בראשו, חלקן עוד מהמושבההוותיקה וזיכרונותיה מוזיאון מתחתלבית: אוסף הפסליםהייחודי שלאריהבן–דב

צילומים: שאול גולן

אריה בן־דב

מגוון הפסלים

בחצר הבניין

המשותף יש אנשים על נדנדות, כלייזמרים, ארוחת קבוצת כדורסל ושחיינים, אבל מי שייכנס לתוך ביתו של בן־ דב ימצא אמנות בכל פינה שבת, חופה,

ומספר איך ביום הראשון לכיתה א' העגלה בה אביו הסיע אותו עם הסוס התהפכה והוא נפל הישר לבוץ. בילדותו היה מתלמידי בית החינוך בר ־ חובות, הוא שירת במלחמת השחרור ומ ־ שום שגויס לא סיים את כיתה י"ב. בשלב מסוים כל חברי ההכשרה החליטו לגור יחד בקיבוץ כברי בצפון, שם עבד כמסגר ותי ־ נשא את 1953 קן מכשירים שונים. בשנת אשתו הראשונה, לאה ספיבק, והם השתקעו ברחובות. כדי להתפרנס פתח אריה מסג ־ רייה, בהתחלה קטנה במשק ההורים בגב ־ תון, ולאחר מכן מסגרייה משגשגת במיוחד באזור התעשייה של קריית עקרון. "הפרנ ־ סה הייתה בברזל", הוא מסביר. "אני אהבתי עץ, אבל מהר מאוד התאהבתי בחמר". שנים של יצירה כ � שנה עבד כדי לפרנס, ו 50 לאורך שהגיע לגיל פנסיה והחליט שהספיק לו, החליט ללמוד לפסל, כאשר ההמלצה של המורה שלו בזמנו הייתה שיתחיל עם חמר. "חשבתי שאני לא אוהב ללכלך את הידיים, אבל בשיעור הראשון הבנתי שאני אוהב את זה. נשארתי קצת, השיעורים היו בקצב איטי ואני רציתי לרוץ הלאה", אז אחרי שלמד מעט טכניקות יצא לדרך עצ ־ מאית, הקים סדנה בבית עם תנור ושולחן עבודה והחל לפסל במקביל לטיוליו בעו ־ לם עם אשתו השנייה והנוכחית עדינה, שגם את דמויותיהם יחד אוהבים על ספסל הוא פיסל. בבית יש לאריה ועדינה את מפת העולם על הקיר, עם דגלים של עשרות המדינות

בהן ביקרו וטיילו. "הייתי מצלם, מגיע לארץ ומפתח את הפילם, כשהרבה פעמים אני יודע כבר בזמן הצילום שאת הדמות הזו אני אפסל", הוא מספר. "האלבום כבר היה מחכה לתמונות ואז אני ועדינה היינו מכניסים את התמונות ועושים סדר". מי שנכנס לחצר הבית המשותף יידהם, ול ־ ראיה מצאנו את אחד משכני הבניין שנהנה לשבת בכל יום ולהביט בפסלים במשך זמן רב. בחצר הבניין המשותף יש אנשים על נדנדות, כלייזמרים, ארוחת שבת, חופה, קבוצת כדורסל ושחיינים, אבל מי שייכנס לתוך ביתו של בן־דב ימצא אמנות בכל פינה – החל בכל הרהיטים שבנה בעצמו מעץ וכלה בפסלים מרחבי העולם, אלבומי תמונות, ויטרינות, שולחנות ושרפרפים. מי גנב את סלאח שבתי? הדמויות מגוונות, למשל, כשסין רק נפ ־ תחה עבור תיירי העולם, הסקרנות הייתה דו־צדדית. תיירים, ובהם עדינה ואריה, הגיעו לבקר במדינה החדשה לזרים, ותו ־ שבי המקום היו נרגשים מכך שמגיעים תיירים מרחבי העולם. "היה רופא סיני שהיה עומד באיזור בו היו נכנסים האנשים לסין, צילמתי אותו ופיסלת אותו. הוא רצה ללמוד אנגלית ואחרי הרבה שנים חבר שראה את הפסל שלו סיפר איך גם הוא פגש אותו בסין, "הוא זיהה אותו מהפסל", מספר בן־דב. "חלק מהדמויות אפשר עוד לפגוש", הוא מספר על המוזיאון המיוחד שנפתח לו מתחת לבניין המשותף ומושך הרבה סקר ־

נים, וכשהבית התחיל להתפוצץ מפסלים, הם עברו לחצר הבניין המשותף, וכשגם שם 120 כבר לא היה מקום, הוא תרם בנדיבות פסלים לאתר הפרדסנות. את יום הולדתו לפני שנה חגג באתר הפרדסנות, ליד 90 ה־ פסלים ייחודיים של מוכר קרח, חלבנים, אנשים שעובדים בשדה ועוד. מה אתה זוכר מרחובות של פעם? "בתנועת הנוער ובמחנות העולים שהייתי בהם היינו נפגשים כמה פעמים בשבוע. אנחנו היינו מגיעים מגבתון ובכל האיזור שבו קיים היום הקניון היו שדות של תפוזים. רחוב אוסישקין היה מחצבה והשוק הישן היה במבנה מעוגל". החיים בכפר הצמוד לרחובות לא היו קלים, וההורים עבדו קשה לפרנסתם. "אמא שלי, שהייתה אישה רבת פעלים, הייתה אוספת ביצים מהתרנגולות כדי לתת אותם לרופא השיניים עבור טיפולים", הוא מספר, "והיא לקחה על עצמה לתלות את המוד ־ עות על הסרטים שהוקרנו בבית הקולנוע של אז". מכל תחנות חייו ניתן למצוא פסלים - חלבנים ושחיינים, רקדנים ודמויות מכל העולם – מאפריקה ומדרום אמריקה והמזרח הרחוק ואירופה. קרה שגנבו לך פסל? "גנבו את סלאח שבתי", מספרת עדינה על פסל שהיה בחצר הבניין שנגיש לכולם מה ־ רחוב ואנשים אפילו מגיעים אליו ממרחקים כדי לראות את הפסלים. "אז אריה פיסל עוד אחד. הייתה גם דמות אחת מאוד יפה, אולי הכי יפה מכולן, גם אותה לקחו. אנחנו תמיד צוחקים ואומרים שמי שלקח אותה היה לו טעם טוב באמנות". ¿

אביגיל קדם

אם יצא לכם להגיע לאתר הפר ־ דסנות בשנה האחרונה ולהתפעל הפסלים שמייצגים את 120 מ־

ההתיישבות ברחובות ואת העבודה בה בח ־ קלאות, דעו שאלו פסליו של אריה בן־דב, שכבר כמה עשורים 91 אמן רחובותי בן מפסל בסדנה שבביתו דמויות שפגש ברחבי העולם, דמויות מהזיכרונות שלו מימי המו ־ שבה וגם סתם רגעים יפים בין אנשים. ומה עושים עם כל כך הרבה פסלים? בן־דב הקים מוזיאון מאולתר מתחת לביתו. ברחובות לרחל 1931 הוא נולד בשנת ומשה ברזון שעלו ארצה כחלוצים מקישינב, עברו ההורים עם שני 1933 רוסיה. בשנת הילדים הקטנים שלהם לכפר גבתון במסג ־ רת תוכנית התיישבות האלף והיו ממייסדי הכפר. אריה מספר שהיו קוראים לרחוב בו גר בגבתון "רחוב הבוץ", כי לא היו כבישים,

26

25.11.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות