רחובות 26.08.22

), סייעת 39( נורית אזולאי "הילדים חשובים יותר" אחרי שנים במגזר הפרטי, נורית אזולאי בספטמבר לשמש כסייעת 1־ תתחיל ב בגן עירוני. היא מודאגת מהשכר אבל מחכה כבר לעטוף באהבה את הילדים נורית אזולאי תיכנס לראשונה למערכת החינוך כסייעת מובילה בגן פשוש בשכונת קריית משה. לפני חצי שנה הת ־ חילה את ההתנסות הראשונה שלה כעובדת עירייה אחרי שנים בגנים פרטיים, כששימשה סייעת רפואית לילד חולה אפילפסיה והתאהבה בעבודה בגן העירוני. "קיבלתי ילד מקסים והורים מדהימים והתחברתי ונקשרתי לגן, הייתה ילדים", היא מספרת. 35 שם קבוצה מדהימה של בשנה האחרונה חיפשה עבודה יציבה יותר מהמגזר הפרטי. "לא רציתי להישאר בענף, גם לא התאימה לי ההתייחסות בגנים הפרטיים, את יכולה לקום בבוקר יום אחד ולא תהיה לך עבודה, ואני אמא לשלושה ילדים ומעוניינת בעבודה קבועה. אני אוהבת את התחום ואת הילדים, אז אני מאוד שמחה שאני מתחילה בגן פשוש השנה". לדבריה עד היום הייתה סייעת רפואית ומדי פעם הייתה מסייעת לילדים נו ־ ספים תוך כדי שהסתכלה על הילד בו טיפלה, אך מעתה תהיה סייעת שעובדת צמוד לגננת, תכין ארוחות בוקר, תעשה עם הילדים יצירות ותתמסר באהבה לילדים. מה את חושבת על המשבר בתחום החינוך? "השכר של הסייעות הוא לא בשמיים, אשמח שיעלו אותו, מצד שני יש הטבות של עובדי עירייה, יש קרן השתלמות ואת עובדת בעבודה מסודרת. השכר צריך להיות בהתאם לעבודה, וצריך לזכור שבסוף מי שנמצא באמצע הם אותם הילדים שגם ככה נמצאים בקושי גדול מבחינת השלמת פע ־ רים לימודית ורגשית אחרי הקורונה. די, שבו ותגיעו לפשרה בספטמבר, אני 1 כי הילדים צריכים להתחיל את השנה ב־ מבינה את המאבק, שמישהו ייתן מכה על השולחן או יכניס את היד לכיס או שניהם". מה תרצי להגיד לילדים לקראת פתיחת השנה? "אני מאוד מתרגשת להכיר את הילדים, אני מחכה לעטוף אותם באהבה, שיסמכו עליי ויבטחו בי, ואני מאמינה שנצלח את כל הקשיים של תחילת השנה". ¿ "השכר של הסייעות הוא לא בשמיים, ובהחלט צריך להעלות אותו, אבל יש גם יתרונות בעבודה בעירייה שהיא מסודרת ויציבה"

), גננת 39( רויטל אבידן רוצה לשנות מבפנים היא עבדה בחברת סלולר אבל תמיד חלמה לעסוק בחינוך. בשבוע הבא היא תתחיל לעבוד כגננת ורואה בעבודתה לא פחות משליחות אחרי שנים רבות כמטפלת ברשת גני חלומותיי בעיר, ולאחר שבכלל הגיעה מתחום שירות הלקוחות כמנהלת בחברת סלולר, רויטל אבידן קיבלה לידיה את מפתחות גן משמש בשכונת רחו ־ בות המדע, ולדבריה הדבר היחידי שמניע אותה היא השליחות. היא במקור מאשדוד אך בעשור האחרון גרה ברחובות. "עבדתי שנים רבות כמנהלת צוות שירות לקוחות בפרטנר, כשהבן הגדול שלי נולד עשיתי הסבה למקצוע שימלא אותי והלכתי להיות מטפלת ברשת גני חלומותיי של החברה העירונית ברחובות. במקביל התחלתי ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, ואז לימודי הסבה בגבעת וושינגטון", מספרת אבידן. לדבריה אין זו קלישאה לומר שהיא חשה שליחות בתפקידה ויש לה רצון כנה לשנות, "להיות משהו אחר, מודל של זיכרון טוב שיש לאותו ילד שהופך למתבגר שזוכר את אותה דמות משמ ־ עותית בחיים שלו כמו שאני זוכרת מחנכות משמעותיות בחיי ובחיי הילדים שלי", היא אומרת. השנה תיכנס אבידן לראשונה לנהל גן חובה, "אני ממש שמחה על ההזדמנות של הפיקוח ושל הרשות". מה את חושבת על מאבק המורים? "אני חושבת שצריך לעשות שינוי, צריך להעלות את שכר עובדי ההוראה. עם זאת אני בוחרת להיות פה כי הילדים והחינוך ודור העתיד חשובים לי, ואני חושבת שאם כולנו נרים ידיים כי אנחנו לא מספיק מתוגמלים ולא מספיק חשובים, גם החינוך ייראה כך. כאמא אני רואה כמה שמערכת חינוכית טובה משמעותית להת ־ קדמות של הילדים, לכישורי החיים שלהם, ללמידה שלהם. אם אתה מחנך טוב אתה מקנה להם הרבה מעבר למה שכתוב בתלוש המשכורת, שהוא חשוב ואני לא מבטלת אותו לשנייה, אבל אני חושבת שעם כל הקשיים שיש, את בסופו של דבר רוצה לצקת משמעות לעשייה שלך. אני רוצה לקום בכיף בבוקר". מסר לילדים ולהורים? "אני רוצה לאחל שנת לימודים פורייה, מעשירה, משמעותית וחווייתית, לילדי גן משמש, לילדים ברחובות ולילדים הפרטיים שלי. שתהיה שנה רגועה וטובה". ¿ "אם כולנו נרים ידיים כי אנחנו לא מספיק מתוגמלים, גם החינוך ייראה כך. עם כל הקשיים, בסופו של דבר את רוצה לצקת משמעות לעשייה שלך"

), מורה 36( רועי דרורי "חיפשתי יציבות" אחרי שנים בחינוך הבלתי פורמאלי, רועי דרורי יתחיל את השנה כמורה בבית ספר ויצמן. "רוצה להעניק ערך מוסף לילדים" אחרי שנים רבות בחינוך הבלתי פורמלי וכשעוד רגע הוא הופך להיות אבא בעצמו, רועי דרורי החליט להיכנס למערכת החינוך הפורמאלית והחל מהשבוע הבא יחנך את כיתה ה' בבית ספר ויצמן בעיר. הוא נשוי ועוד רגע אב לתינוקת, תושב רחובות חוזר אחרי גלות בפתח תקוה, בה עבד במסגרות של נוער בסיכון, אך תואר בחינוך ותעודת הוראה היו לו כבר שנים רבות. שמונה בבוקר וחוזר בערב, כשכל הזמן הזה אני עובד בשביל משכורת של פחות ממורה". לדבריו חש תחושת שליחות ועבד בשלוש עבודות במקביל כדי להתפרנס. לחינוך הפורמלי הוא מגיע עכשיו, אחרי חיפש עבו ־ דה יותר יציבה. "זה עולם אחר, יש שעות מאורגנות וכשהגעתי לבית הספר ויצמן לראיון עבודה וראיתי את האווירה הנעימה יצאתי בחיוך, אהיה מחנך של כיתה ה' ואני מאוד מתרגש להכיר את הילדים. חשוב לי שהילדים ייצאו עם הערך המוסף החינוכי של כבוד בין אחד לשני, חיזוק של אחד את השני ושהכיתה שלנו תהיה כמו מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל היפה". ¿ "כשהגעתי לבית הספר לראיון עבודה וראיתי את האווירה הנעימה יצאתי בחיוך, אהיה מחנך של כיתה ה' ואני מאוד מתרגש להכיר את הילדים" "אם אנחנו מדברים על נושא המשכורות, אז בחינוך הבלתי פורמאלי זה עוד יותר גרוע", הוא פותח ומספר. "השעות הן מטורפות, הייתי יוצא בשעה

האופטימיסטים

11

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 26.8.2022