רחובות 26.08.22

רחובות ׀ החיים בבית הספר

לין לוי היאמורה לתנ"ך בתיכון דה־שליטשבו למדו גםאמה וילדיה ‰ עירית דוידוביץ' עזבהקריירה בהייטק ‰ ואורי דרזנרשהתחנך בכפר הנוער עיינות, חזר לשם 12 וחזרה ללמד מתמטיקה בתיכון קצירשבו למדהמגיל כרכז הנוי ‰ האנשיםשמרגישיםשלאעזבו מעולםאתביתהספר סוגרים מעגל: המורים שחזרו ללמד במקום שבו למדו

חוזרים ללימודים

אורי דרזנר. "רציתי לתרום למקום שנתן לי"

עירית דוידוביץ'. מודאגת מעתיד המורים

לין לוי. "הרבה השתנה"

המורה לתלמיד כדי שהלמידה תהיה מש ־ מעותית". עיינות: גם דייר וגם מורה מי שחזר ללמד וגם לגור במקום בו למד הוא אורי דרזנר, רכז הנוי הנוכחי של כפר הנוער עיינות נעמת. הוא החל את לימו ־ , סיים אותם בשנת 2009 דיו בעיינות בשנת והקים עסק לגינון, כשהקורונה הגיעה 2013 נאלץ לסגור את העסק והחל לעבוד כרכז הנוי של כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי ולא ־ חר שנה החל לעבוד כרכז הנוי של עיינות, וחזר להתגורר במקום. "כשהגעתי לעיינות כתלמיד, לא כל כך מצאתי את עצמי בלימודים. ענף הנוי משך אותי ואת העניין מצאתי בעבודה בצמוד לרכז הנוי הוותיק בכפר. המדריכים של ענפי החקלאות השונים והעבודה לצידם הצליחו להחזיר אותי למסלול הלימודים", כך הצליח להשלים את החומר לבגרויות ולהיבחן בהן. "לאחר שסיים את השירות הצבאי החליט לעבוד עם נערים ולתרום להם את מה שת ־ רמו לו המדריכים בכפר. "במסגרת התפ ־ קיד אני מנחה תלמידים שמתמחים בעבודה מעשית בענף הנוי במסגרת מערכת לימודי האגרואקולוגיה, תחום שמשלב לימודי חק ־ יחידות", הוא 5 לאות ואקולוגיה ברמה של מסביר וגאה בכך שהכפר זכה זו השנה הע ־ שירית ברציפות בחמישה כוכבים בתחרות קריה יפה ומקיימת מטעם המועצה לישראל יפה. ¿

מחליפה". לאחר מכן נעדרה מבית הספר לעשור, בזמן הזה למדה תואר ראשון במ ־ תמטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית, עבדה בהייטק וגרה בתל אביב, אבל הלב שלה היה תמיד בקציר. "אפילו בספר המחזור כתבו עליי שאני אהיה מורה למתמטיקה בבית הספר, זה היה ברור", היא מספרת. "נישאתי, נולדו לי ילדים ובית הספר הציע לי לחזור וכך היה, ' 98 ', בשנת 87 התחלתי ללמד בתיכון בשנת הוקם אשכול הפיס שאותו אני מנהלת במק ־ ביל, ויש לי תלמידים שההורים שלהם למדו אצלי", מספרת דוידוביץ'. לדבריה, לא מעט תלמידים שלה לש ־ עבר מגיעים עם הילדים שלהם לבית הספר ומזהים אותה, "בעצם אני בבית ספר , רק הלכתי לתקופה קצרה 12 קציר מגיל ללימודים וחזרתי. "אני אוהבת את בית הספר, אוהבת את ההוראה, את התלמידים, אוהבת להיות בכיתה, אני תמיד נכנסת בהתרגשות כאילו שאני עולה על במה של תיאטרון". מה את חושבת על מצב החינוך ממרום ניסיונך? "צעירים לא יבואו בשכר כזה, הילדים שלי 35 מרוויחים יותר ממני ואני עם למעלה מ־ שנות ותק והם רק התחילו את חייהם, צריך לעשות משהו. אני חושבת על הנכדים שלי, תהיה להם מורה כמוני? אני בספק, בקצב הזה אני אצטרך ללמד אותם לבגרות, כי איפה יהיו המורים? המורה הוא לא רק זה שמעביר את החומר וראינו את זה בקורונה, כמה היינו חסרים, לא פחדתי מהזום, אבל צריך את המפגש הפיזי והקשר האישי בין

להם הרבה מה לומר על החופשים, "אבל מי מהם הולך עם הילדים שלו לעבודה?" זה מוזר שאמא בבית הספר? "בית הספר ענק, אני מלמדת בתיכון וכ ־ שהם בחטיבה זה פחות מורגש מן הסתם, אבל גם בתיכון לא יוצא לנו כל כך להיפגש, בקורונה נפגשנו הרבה במטבח בין זום לזום, קרה לי כבר מקרה שבסוף השנה המורה למתמטיקה הבין ביום ההורים שהבת שלי היא הבת שלי", היא מספרת ומציינת שבית הספר השתנה באופן משמעותי מאז שהייתה נערה, "הכל חדשני, זה שונה מאוד ממתי שהיינו תלמידים". תיכון קציר: מהייטק לבית הספר יש גם את מי שמעולם לא עזבו את בית הספר בו למדו, אולי רק לתקופה קצרה. אחד הסיפורים המדהימים הוא של עירית דוידוביץ', מורה למתמטיקה בבית ספר קציר, ומנהלת אשכול הפיס של בית הספר. שנים הגעתי כתלמידה לבית 51 "לפני הספר. נולדתי בבית היולדות וגדלתי בעיר, למדתי בבית ספר בן צבי והגעתי לקציר כשהיה בית ספר צומח, היינו המחזור השני של בית הספר", היא מספרת. כשסיימה את כיתה י"ב, מנהל בית הספר דאז אברהם סלע שאל אותה מתי היא מת ־ גייסת לצבא, "אמרתי לו שבדצמבר, והוא אמר 'יופי, תבואי שלושה חודשים לעבוד כי אין לי מחליפה לחופשת לידה'. בדיוק עשינו מסיבת סיום והייתי במועצת הת ־ למידים והכרתי את כולם כשהייתי מורה

אביגיל קדם מורים שמלמדים כיום 20 מ־ לא פחות בבית ספר דה־שליט ברחובות הם בוגרי בית הספר שחזרו ללמד במוסד הלימודים אותו הם כל כך אוהבים. עוד מורים רבים אחרים חזרו ללמד בבתי הספר שבהם למדו בעיר. "ידיעות רחובות" מביא שלושה סיפורים של אנשי חינוך שסגרו מעגל ועובדים במקום שבו הכל התחיל. לין לוי היא מורה לתנ"ך ודוברת בית הספר דה־שליט. עוד כשהייתה בתיכון אמרה לעצמה שכשתגדל תחזור לבית הספר ותהיה בו מורה, אך אחרי הצבא למדה פוליטיקה וממשל והלכה לעבוד בהייטק, עד שנולד בנה הבכור, אז החליטה ללמוד חינוך עם תעודת הוראה. "רציתי להיות בדה־שליט בהתחלה אבל לא היה מקום, במשך כמה שנים עבדתי בבית ספר אחר ולפני שמונה שנים הצטרפתי לדה־שליט. אמא שלי היא תלמידת בית הספר לשעבר, אני תלמידת בית הספר לשעבר והילדים שלי לומדים כאן", היא מספרת. בנה הבכור סיים כיתה י"ב בשנה שעברה, יש לה בת שעולה לכיתה י"א ובן נוסף שעולה לכיתה ח', את אף אחד מהם היא לא מלמדת באופן אישי. על עצמה היא מספרת שהייתה תלמידה טובה "למרות שלא הגעתי הרבה", היא מציינת וצוחקת שרוב חבריה לא מורים ויש תיכון דה־שליט: ללמוד עם אמא

עירית דוידוביץ': "צעירים לא יבואו בשכר כזה, הילדים שלי מרוויחים יותר ממני ואני עם למעלה 35־ מ שנות ותק

והם רק התחילו את חייהם, צריך לעשות משהו"

22

26.8.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות