רחובות 28.07.23

מיכל זריהן. "זכיתי ללכת בדרך הזו" ׀ צילום: ניצן שתרוג

מיציתי. אני בדרך לאתגר הבא של החיים" בלבד - ואחרי שלל מדליות ותארים 28 בגיל מסביב לגלובוס - מיכל זריהן, הלוחמת ששמה את מודיעין על המפה בענף הטאקוונדו, תולה את החליפה ‰ עכשיו היא מספרת על רגעי המשבר ("הבנתי שאני כנראה משתנה"), החיים על קו ראיון ישראל-ספרד והצעד הבא בחייה ‰

ספורט

רענן וייס

האחרון, זה קרה בנובמבר אחרי אליפות העולם במקסיקו. לו־ חמת הטאקוונדו המעוטרת ממודיעין, מיכל זריהן, הבינה שמה שעשתה ועד עתה - כנראה נגמר. 10 מגיל תחושת מיצוי. באתו רגע, אחרי הפסד בקרב השני שלה - ולמרות שהיא דו־ 46 רגה רביעית בעולם במשקל עד ק"ג - היא אמרה לעצמה: זה מספיק. "כל תחרות גדולה היא חוויה בפני עצמה, רגע שיא, הזדמנויות להר־ גיש ולחוות. לעמוד מול אתגר גדול ולראות איך התגובות, ההתמודדות. הגעתי לשם וכבר אז היו תחושות אחרות, סימני שאלה לגבי הדרך", שחזרה השבוע זריהן. מאיפה זה הגיע פתאום? "התבשל קצת. בדרך כלל אתה מסיים תחרות אחת וישר חושב על התחרות הבאה. אנחנו רגילים לזה, כל הזמן יש שאלות ומשברים. באיזה שהוא שלב הבנתי שזה לא איזה משבר קטן. הייתה תחושה שונה. הכל היה קצת אחרת. הבנתי שאולי זה משהו שלא אותו דבר. לקחתי פסק זמן. גרתי וחייתי עד אז במדריד, התאמנתי שם. אחרי אליפות העולם, הייתי בבית, חשבתי קצת והבנתי שאני כנראה משתנה ולא רוצה להישאר באותה צורה. ברגע שהרשיתי לעצמי לחשוב על זה - הבנתי שמיציתי. שפניי לא־ תגר הבא של החיים". לפרוש דווקא בשיא הקריירה? "זה עוד יותר מביא לידי ביטוי את

אפילו לעבוד עם אבא בתחום הפי־ ננסי". עתיד הענף מתי נראה את מיכל זריהן הבאה במודיעין? "שאלה טובה. יודעת שיש במועדון טייגרס טאקוונדו את המאמנים הכי טובים. רואה את הילדים שם, והפר־ ספקטיבה קצת משתנה. חושבת איתם על מטרות קטנות, יותר תחושת סי־ פוק וכיף באימונים". מופתעת מההצלחה של הטאקוונ־ דו הישראלי בשנים האחרונות, בטח עם מדליית הארד האולימפית של אבישג סמברג בטוקיו? "לא חסרים אנשים מוכשרים בארץ, יש המון. באמת כל הכבוד על ההיש־ גים. אנחנו מדינה עם הרבה שאיפות ומקווה שימשיכו עם העבודה הנכו־ נה". לסיום, איך את מסכמת את הק־ ריירה? "רכבת הרים לא נורמלית. סיימתי פרק משמעותי, שבנה אותי והפך אותי למי שאני. הייתה לי זכות. פגשתי אנשים מדהימים שהפכו לחלק ממני. הקרבה למשפחה גדלה, דווקא בגלל המרחק הפיזי. זכיתי ללכת בדרך הזאת, על ההתמודדויות, הניצחונות והכישלונות. טיילתי בעולם, ספגתי תרבויות, למדתי המון. זה נתן לי את הבסיס להתחיל את השלב הבא".

מה שהבאתי לטאקוונדו. תמיד רצי־ תי להגיע לתוצאות, להיות הכי טובה בעולם. לשבור מחסומים, לפרוץ גבו־ לות. במקביל הקשבתי לעצמי, לרצות לחוות עוד. ברגע שזה לא היה - זה כבר לא משנה. זה מה שהניע אותי לעבור לצד השני של העולם, כי זה מה שרציתי. ברגע שלא היה את הד־ רייב הזה - לא הייתי יותר במקום של הטאקוונדו התחרותי". הדבר הבא זריהן היא לא עוד לוחמת טאקוונ־ דו. מהבכירות שהיו לנו בארץ. מד־ ליות בלי סוף, גם תארים (חמישית באליפות העולם, שלישית באליפות אירופה), ייצגה את נבחרת ישראל ואז עברה לייצג את פורטוגל. בשיאה סיימה במקום החמישי באליפות העו־ לם. התאמנה אצל מיטב המאמנים, מארז אהרוני בטייגרס טאקוונדו במודיעין ועד אביעד בלוך ובר ראובן. את חלום ההשתתפות באולימפיאדה כבר לא תספיקי לה־ גשים, כואב? "תמיד יש את החלום להגיע ולהיות על גג העולם הספורטיבי. אלוף אולימפי זה השיא לאן שאפשר לה־ גיע אליו בטאקוונדו. תמיד היה את הרצון להיות שם, אבל אצלי זה אף פעם לא היה העיקר. מה שהיה חשוב זו האהבה שלי לספורט, לקום ולהתאמן כל בוקר. ברגע שמשהו בתוכי השתנה

- גם המקום הזה השתחרר. תמיד יש תחושת החמצה ופספוס, אבל אני כבר עם הפנים לחפש את הדבר הבא". ומה הדבר הבא? "שאלה טובה, אני עדיין לא יודעת. שואלת שאלות, כמו חייל משוחרר שמחפש מה שמעניין אותו. אומרת לעצמי: מה היית רוצה לעשות שתהיה גדולה?". איך המשפחה קיבלה את הבשורה? "המשפחה תמיד הייתה שם לת־ מוך, לקבל ולעודד את מה שמתאים לי ונכון לי. הם רוצים שאהיה שמחה ומאושרת. הם שמעו אותי, הבינו וגם תמכו בהחלטה". ובכל זאת, אפשר לדבר על תחושת החמצה? "אין בי תחושת החמצה, אני מרגי־ שה שלמה עם מה שעשיתי, עם הדרך שעברתי. כן קיימות תחושות שיכול־ תי להגיע גבוה יותר, אבל לא חושבת על זה, בטח לא היום". אגב, לאחרונה זריהן הייתה אמורה לקחת חלק במשחקים האירופיים - ולייצג שם את פורטוגל. "ניסו לש־ כנע אותי להמשיך", הסבירה. "אמרו לי קחי עוד חודש לחשוב, הבטיחו לי את התמיכה שהייתי זקוקה לה. מימון עד האולימפיאדה. אבל זה היה מאוחר מדי". מה השלב הבא בחייך? אולי לעבור לאימון? "לא פוסלת שום דבר. מרשה לעצמי להתנסות בכל הדברים. אימון, טיפול,

"תמיד רציתי להגיע לתוצאות, להיות הכי טובה בעולם. לשבור מחסומים, לפרוץ גבולות. במקביל הקשבתי לעצמי, לרצות לחוות עוד. ברגע שזה לא היה - זה כבר לא משנה"

26

28.7.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות