רחובות 5.04.24

פלילים // שי שגב

"לא מצאנו קשר בין רמת האלימות למוו צא. בממוצע מצאנו אותה עוצמה של אליו מות אצל יהודים ממוצא אשכנזי או ספרדי, בדואים, יוצאי אתיופיה, ערבים, דרוזים, יוצאי חבר העמים. כולם יודעים להיות אליו מים, אבל הגורם לאלימות יכול להיות שונה וקשור למה רגיש בכל תרבות. לדוגמה, יש תרבויות שבהן עקיפה בתור נתפסת מעליבה, ואילו תרבויות אחרות שבהן הבקשה להכניס רק מלווה אחד למיון, מלחיצה ומעליבה יותר. האלימות יכולה להתבטא בכל דבר החל מצו עקות ודחיפות וכלה בתביעה משפטית. "רוב האוכלוסייה היא נורמטיבית, ועו דיין הפיוז שלהם יכול לקפוץ כשהם במצבי לחץ, ומיון זה מקום עם הרבה לחץ. צריך לתת למטופלים את התחושה שרואים אותם, ערים למצוקה שלהם, מכבדים אותם ונותו נים להם יחס אישי ורגיש תרבותית בשפה שהם מבינים. ברגע שמשרד הבריאות ובתי החולים יקצו כוח אדם שיענה על הצרכים הבסיסיים האלה, האלימות תרד באופן משו מעותי. כך למשל, בבית חולים מחוזי גדול בדרום הארץ, הקצינו עשרה עוזרי מחקר דוברי ערבית ורוסית לתרגם ולהנגיש את המידע למטופלים, תוך מתן יחס אישי, ." 30% והאלימות ירדה בכ מש"קים או שוטרים? כדי לצמצם באופן משמעותי את תופעת האלימות כלפי הסגל הרפואי, על הפוגע הפוטנציאלי להבין כי אם יבחר לנקוט באו לימות תינקט כנגדו 'יד קשה' והוא ייענש בחומרה הראויה. לשם מתן מענה לתופעה, נבנתה על ידי משרד הבריאות תכנית פעולה בשיתוף עם המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל וכלל בתי החולים וקופות החולים. כיום קיימים בבתי החולים מרכזי שיו טור קהילתיים (מש"קים) ואלו מספקים מענה מהיר ומיידי לאירועי אלימות בפרט ולאירועים פליליים בכלל. המש"קים נגיו שים לחולים, לבני-משפחותיהם ולצוות הרפואי, ומיקומם בולט לעין. במקביל שוו דרג מערך האבטחה בבתי החולים ומותאם כיום לטיפול באירועי אלימות ברמה הפו רטנית. המאבטחים מוכשרים למתן מענה לאירועים כגון אלו ומתורגלים בכך. 2023 ויש פתרונות נוקשים יותר: בינואר הודיע בית החולים הדסה על הצבת נקודות שיטור בהדסה עין כרם ובהדסה הר הצופים. הנקודות מאוישות במהלך השבוע על ידי שוטרי משטרת ישראל, ובמהלכם פועלים השוטרים למניעה ומענה מיידי באירועים חריגים ופליליים ואלימות, זאת בנוסף לטיו פול המקצועי והמיומן שמעניקים צוותי הביו טחון בבתי החולים. אולם כפי שראינו, גם הצבת שוטרים והגבו רת האבטחה - לא מסייעים להפחתת האליו מות בבתי החולים. נדרשת חשיבה מחדש, כיצד ניתן להפחית את האלימות. במטרה לייעל את שיתוף הפעולה בין הגורו מים השונים, הוקמו בבתי החולים וקופות החוו לים ועדות למניעת אלימות שמטרתן לאתר את הקשיים ונקודות החולשה ולספק מענה נקודתי ומערכתי. בנוסף ננקטות פעולות כדי להעלות את מודעות הציבור למשמעויות השליליות של אלימות כלפי הסגל הרו פואי, ולהביא לשינוי ההתנהגות של מחוללי אלימות פוטנציאליים.

אלימות בבתי החולים

רפרודוקציה: קובי קואנקס | מבקרים משתוללים מחוץ לוולפסון

רפורודוקציה: עמית מגל | אלימות במיון רמב"ם

מקרי אלימות במרכזים הרפואיים בשנה שעברה 1,079 : המספרים כמעט בלתי נתפסים בלבד, מתוכם קרוב למחצית כללו תקיפה פיזית של אנשי צוות, חולים או מבקרים ‰ האם אפשר לחזות מי יאבדו שליטה? ‰ וגם: הקשר המפתיע בין אלימות לליצנים רפואיים תרופה ומכה: מעל אלף מקרי תקיפה בשנה

הפכו מזמן בתי החולים בישראל לזירת קרב, כשהאלימות מתבטאת בשני אופנים - פיזית, הכוללת מכות, שליפת נשק והשחתת רכוש; וכן אלימות מילולית של צעקות, קללות ואיומים. הקורבנות הם כמעט תמיד אנשי צוות - אחיות, רופאים, חובשים, עובדים סוציאליים ועוד. האם זו גזירת גורל בסיר הלחץ הישראלי - או שיש מה לעשות? לפי מסמכים המתפרסמים על ידי משרד התקבלו דיווחים על 2023 הבריאות, בשנת ו � מקרי אלימות במצטבר בבתי הח 1,079 9 מקרים היו של תקיפה 462 לים. מתוכם, פיזית, לרבות תקיפת אנשי צוות, חולים או מקרים של 25 ; מקרי איומים 300 מבקרים; מקרי פגיעה ברכוש. 60 אלימות מילולית ו- "אפשר להוריד משמעותית" ד"ר דורית אפרת-טרייסטר, חברת סגל מן המניין במחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, חוקרת את האלימות כלפי צוותים : "תצפתי בעבר 2009 רפואיים מאז שנת בבית חולים שהיו בו שמונה מקרים יומיים של אלימות שדורשת קריאה למשטרה, ישו בתי שם שעות על גבי שעות. עקבתי אחר השתלשלות האירועים שהובילו להתפרו צות, ואני יודעת שאפשר להוריד משמעוו תית את האלימות בבתי החולים". ד"ר אפרת-טרייסטר טוענת שנדרש להבין מהם הגורמים לאלימות, ולא להוסיף עוד מאו בטחים, כי לא משנה כמה מאבטחים יש, כשהם

צילום: דוברות הדסה

השוטר יחיאל בושרי המוצב בהדסה עין כרם, יחד עם אודיה תל-צור, אחות ראשית במלר״ד

פועלים זה כבר מאוחר מדי. מהם הגורמים לאלימות בבתי החולים? "הגורם הראשון הוא חוסר הבנה בין התו רבויות הרבות הקיימות בישראל. המידע הרפואי לא מונגש בצורה שברורה למטוו פלים או בשפה המתאימה, ובכל תרבות אנשים נעלבים מדברים שונים לגמרי. כדי לפתור בעיה זו צריך רגישות תרבותית. "גורם נוסף הוא זמן ההמתנה בבתי החולים. שעה יכולה להרגיש כמו דקה להרגיש כנצח - אפשר להסיח את דעתם של המטופלים,

כדי שהזמן יעבור יותר מהר. כך למשל ליצן רפואי יעיל מאוד בקרב ילדים, אבל הוא מעלה את הנטייה לאלימות בקרב מבוגרים - חלקם חשבו שהוא צוחק עליהם. למבוגרים מומלץ לשים הסחות דעת מותאמות: ספרי קריאה או מסכי מדיה מרגיעים (אך לא עם חדשות או ויכוחים), אלא עדיף לשים תמוו נות שמעלות אמפטיה, דברים מעניינים ורו גועים, בטח לא ויכוחים בכנסת". יש אוכלוסיה שניתן להגדיר בארץ כיותר אלימה?

ד"ר אפרת–טרייסטר: "ליצן רפואי יעיל מאוד בקרב ילדים, אבל הוא מעלה את הנטייה לאלימות בקרב מבוגרים - חלקם חשבו שהוא צוחק עליהם"

צילום: פרטי | ד"ר דורית אפרת-טרייסטר

20

5.4.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות