רמת גן 04.11.22

ותיקי "קפה נגה", השבוע במקום שבו פעל פעם המועדון. מימין לשמאל: יוסי דרום טרדר (זמר וגיטריסט); יצחק אליעזרוב (זמר, רקדן ומנחה); משה אבני (גיטרה ובאס); אורי סעדה (סקסופון); גידי סיון (אורגן); מייק זיידמן (פסנתר ובאס)

הגיטרה לא שוכחת

המקום השוקק ביותר 70- וה 60- "קפה נגה" היה בשנות ה וצומת העצבים של תעשיית המוזיקה בתל אביב. המקום שאליו התנקזו כל הנגנים כדי למצוא לעצמם "סידור עבודה" משה אבני, שהקים את קבוצת ‰ בחתונות, הקלטות ומופעים הפייסבוק "זכרונות מקפה נגה" בה חברים מאות אנשי אותם ימים, אוסף בקפדנות סרטונים וראיונות שאותם הוא מתכוון להפוך לסרט נוסטלגי על תקופה שלא תחזור / ליעד ורבר / / צילום: ריאן /

מי שצועד בימים אלה ברחוב אלנבי ומגיע למפגש עם רחוב פינסקר לא יכול אפילו לדמיין שמא י חורי אחת מחזיתות העסקים הנטושים פעל פעם הלב הפועם של סצנת המו י זיקה הישראלית. לא מדובר בשנה-שנ י תיים אופנתיות אלא במספר עשורים שבהם היה "קפה נגה" גם מועדון הופ י עות אבל בעיקר החמ"ל שאליו התנקזו כמעט כל נגני הארץ. לעתים כדי לנגן אבל בעיקר כדי להכיר, להתמנגל ולה י תחבר לאמרגנים שיסדרו להם "חלטו י רות" שבעזרתן אפשר יהיה לסגור את החודש. אם תרצו – שילוב ייחודי של מועדון ה"קאוורן" מליברפול (או ה"בלו נוט" מניו יורק) עם מחלקת סידור הע י בודה בהסתדרות בניחוח ה"פרלמנט" של שאולי, הקטור וחבריהם. כמועדון הופעות נוסד "קפה נגה" ברחוב ביאליק הסמוך. ברוח 1933 ב התקופה, המוזיקה שנשמעה בו אז היתה לפי טעמם של קציני המנדט הבריטי ונשותיהם, לצד שמנה וסלתה של תל אביב הקטנה. כלומר צ'ארלסטון וסווינג כמוזיקה לריקודים. לאחר קום המדי י נה נדד המועדון לאלנבי פינת פינסקר כדי להתמקם בלוקיישן החם ביותר של התקופה - מול קולנוע מוגרבי. בשנות י � של המאה הקודמת נפתחה מד 60 ה נת ישראל הצעירה לטווח רחב יותר של המוזיקה הקלה מהמערב ולראשונה נוצרה בה תעשיית בידור של ממש עם הרכבים

"הייתי פותח יומן ורושם לאן להגיע ובאיזו שעה. אפילו לא ידעתי עם מי אני הולך לנגן באותו ערב. פשוט הייתי מגיע לאולם, פוגש שם עוד נגנים שהאמרגן חיבר וכולנו היינו מאלתרים קאברים"

שהוזמנו ללוות אמנים מוכרים ובעיקר לעשות שמח באירועים פרטיים, כלומר חתונות. גם הנגנים המוכשרים והמבוק י שים ביותר לא התעשרו מהמקצוע והד י רך היחידה לשרוד היתה פשוט לקחת כל עבודה שיש. כך הפך "קפה נגה" למקום שבו התחבר הכל וזה שאפשר לפגוש בו בכל רגע נתון סקסופוניסט אלמוני לצד חייל שמשרת בלהקה צבאית לצד כוכב להקת קצב שכבר הוציאה תקליט ושיריה מושמעים ברדיו. הפריחה של "קפה נגה" כמרכז העצבים התעסוקתי של נגני יש י וחדלה 70 ראל נמשכה גם לתוך שנות ה- כאשר המקום הפך 80 להתקיים בשנות ה למועדון סנוקר שגרתי. קולנוע מוגר י בי המיתולוגי עלה באש ואחר כך נהרס והפך למגרש חניה. הלוקיישן שהיה פעם אופנתי ושוקק חווה על בשרו את המשפט הכואב "כך חולפת תהילת עולם". מי פנוי לחתונה בחמישי? אבל זכרונות של כל כך הרבה

– איש אחד החליט שחייבים לשמר את ההיסטוריה. זהו משה אבני, שהקים לפני שנים רבות את קבוצת הפייסבוק "זכרונות מקפה נגה" וכצבא של איש אחד החל לאסוף את החברים שהתפז י רו ובעיקר את זכרונותיהם המתועדים ואת הסיפורים שנשכחו. הוא עצמו עשה הסבה ממוזיקה (כנגן באס וגיטרה חש י מלית) לתחום הקולנוע, ואת מיטב זמנו הקדיש לקבוצה שהלכה וגדלה. מזה כעשור וחצי חברים בקבוצה מאות אנשים שבעבר קשרו את גורלם במועדון ובעידודו של אבני העלו צילומים וסי י פורים שהפכו אותה למוזיאון מקוון של מוסד היסטורי. כיום, לצד מפעל התיעוד המוערך של הבלוגר והשדר דודי פטימר, זהו המקום הטוב ביותר לפגוש מחדש שמות, סרטונים וצילומים של שמות כמו "הצ'רצ'ילים" ו"האריות" לצד הרכבים עלומים יותר כמו "השמנים והרזים". מהיום שבו פתח את הקבוצה שאף אבני להפוך את החומרים המצטברים לסרט תיעודי באורך מלא ולמרות שחלק מהחלום התגשם בצורת כתבה בתו י כנית טלוויזיה לפני כעשור - הוא עדיין עובד על הסרט ה"גדול"

כה מזוהה איתו? , 16 "קפה נגה הפך לבית עבורי בגיל כילד שמגיע למקום עם חברים כדי לנגן. גם כשהתגייסתי ושירתי בלהקת פיקוד המרכז המשכתי לפקוד את המקום בשעות הערב, אחרי החזרות עם הלהקה הצבאית בבית החיל. הקפה היה המקום שסיפק אפ י שרויות לעשות כסף מהיר. הייתי מקבל שם המון חלטורות והאמת היא שעשיתי כסף טוב. לא מעט אנשים כבר הכירו אותי כנגן באס. אז הייתי יושב שם, שותה משהו ומח י כה שהאמרגנים יפנו אלי. הם היו שואלים אם אני פנוי לנגן בתאריך מסויים ובמקום מסויים, אני הייתי פותחאתהיומן ואםהתא י ריך היה פנוי פשוט רושם לאן להגיע ובאיזו שעה. אפילו לא ידעתי עםמי אני הולך לנגן באותו ערב. פשוטהייתי מגיעלאולם, פוגש שם עוד נגנים שהאמרגן חיבר וכולנו היינו מאלתרים קאברים לשירים ידועים. כך חיי היו אז: צבא, הופעות בערבים בקפה והופ י עות בחתונות ואירועים שהגיעו דרך הקפה. בקפה נגה הכרתי חברים לכל החיים ונוצרו שם חיבורים מדהימים". ששנות ילדותו עברו 1947 אבני, יליד ברחוב מודיליאני, מצא את עצמו בשנות כנער שכמו רוב בני דורו נכבש 60 ה בקסמי מהפיכת הרוק'נ'רול של אלביס והביטלס. כנגן באס צעיר השתלב במ י ספר "להקות קצב" מקומיות (שבחלקן ניגן גם קובי רכט) ועם להקת "דני ולין וכוכבי הלכת" אף הגיע למקום הראשון עם השיר 1963 במצעד הפזמונים של

אנשים אי אפשר למחוק ומקץ עשור או שניים, כשלעולם הגיעה רשת האינט י

שטרם התגבש לכדי הפקה רשמית עם מימון וגוף משדר

רנט ומאות הנגנים של תקופת הזוהר של "קפה נגה" הת י פזרו, יצאו לפנסיה או החליפו מקצוע

שירכוש אותו להקרנה. משה, מתי ואיך פגשת את המקום שאתה

24

צילום: ריאן | מאיר ישראל. גם הוא גדל במקום

4.11.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן