רמת גן 09.09.22

הגעתי עם רפאל לגן שלו להקראה מול ילדים. 40 היה כיף וקסום. הילדים בעיקר שאלו על ה'איש הרע בחלום' שרוצה לגנוב את המכונית ורפאל היה מאוד גאה להיות הדמות הראשית

צילום: תומי הרפז | המגרש הביתי עם הקמע המיתולוגי

כותרת הספר נשמעת כמכוונת ליל ־ דים והוריהם שמבינים במכוניות, אבל מגן מסביר שמדובר במסע שמחזק את הקשר הבין דורי, מרחיב ידע ומעורר מודעות לאיכות הסביבה. ואכן - הוא מותח למדי וגם הסוף שלו מפתיע. בש ־ בוע הספר האחרון הופתע מגן לשמוע ברמקולים ש"הסופר חזי מגן מחכה בדוכן לחתום על הספרים" ועוד יותר הופתע מכמות הילדים וההורים שהגיעו לקבל חתימה. השיא האמיתי של מגן בקריירת הספ ־ רות היה כשהוזמן באופן רשמי לגן של ילדים נרגשים אך 40 רפאל להקראה מול גם ביקורתיים. "זה לבד היה שווה את כל מסע הכתיבה", הוא מחייך בהתרגשות. "היתה התרגשות וסקרנות באוויר ומב ־ חינתי כיף וקסום. הילדים בעיקר שאלו על ה'איש הרע בחלום' שרוצה לגנוב את המכונית. המסתורין בספר הכניס עניין לילדים ורפאל היה מאוד גאה להיות הד ־ מות הראשית". רומן טראנס-אטלנטי את מסע ההוצאה לאור גיבתה דבי, אשתו של מגן שסיפור אהבתם והיכ ־ רותם בעצמו ראוי לספר משלו. השנה ודבי - ילידת הוואי 25 , מגן בן 1982 היא ואלופת עולם בקפיצה למים - מגיעה להופיע בדולפינריום. מגן התאהב במבט הראשון והחליט שהיא תהיה אשתו. היא חזרה להוואי, הוא נסע לבקר אותה, היא באה לביקורים חוזרים ובסוף השתכנעה להישאר כאן ולמסד את הקשר. במקביל לניהול המשותף של הקאנטרי בנווה אביבים – כמו שחזי לא מוותר על המ ־ כוניות, דבי לא מוותרת על הספורט. היא מתאמנת עם הנכדים ועושה כושר באופן קבוע. ואיך נראה סדר יומו של פנסיונר שנ ־ ראה צעיר בהרבה מגילו? מגן אומר של ־ פני הכל הוא "סבא במשרה מלאה" ואז מרחיב על משחקי גולף, אהבה לבישול, קריאת ספרי היסטוריה ואקטואליה וגם למידה יומית של שיעורי תורה. "חשוב לי להעביר לנכדים את המסורת", הוא אומר. "כל שישי כולם מגיעים אלינו לארוחת שבת וקידוש". מן הסתם, יש לך עוד חלומות להג ־ שים... "נכון. אני רוצה להיות יו"ר התאחדות הכדורגל, אבל בעיקר לכתוב עוד ספר ילדים. אני גם חושב שהספר הזה יכול להצליח בחו"ל אם נתרגם אותו לאנג ־ לית, כי בנטלי זו מכונית בריטית ובא ־ נגליה הספר יכול להיות להיט".

"בלילה חלם רפאל חלום: איש זר שהוא מעולם לא ראה ניגש לבנטלי הלבנה, פותח את המנעול שעל השער, אחר כך את דלת המכונית ומתניע. נשמתו של רפאל נעתקה - בכל כוחו נסה להדוף את האיש הרע. אך האיש החזק והגדול דחף את רפאל בכוח רב. אפלה ופחד מסביב. 'סבא עמירם, סבא עמירם', צעק רפאל מתוך שינה ועיניו התמלאו דמעות. 'בוא מהר מהר, לוקחים לנו את הבנטלי הלבנה'. על סמל הבנטלי יש כנפיים של ציפור ואולי היא תיכף תעוף?" איך משיגים מאייר? את הסיפור כתב מגן בכתב יד, על נייר כמו פעם, ולא חשב שמהטקסטים האק ־ ראיים יצא ספר מצליח שנמכר בחנויות. "בתום הכתיבה אמרתי לעצמי שאשלח את זה בפקס להוצאת מטר ונראה מה יהיה", הוא מספר. "אמרתי להם בפירוש שאם זה לא טוב בעיניהם, שיגרסו את זה. אבל הם השיבו 'לא רקשלא נגרוס, אפילו נדפיס את זה'. כך הם החליטו להשקיע בספר. דרך הוצאת 'מטר' חברתי לעורכת הלשונית דפנה שחורי. לגבי האיורים – זה היה כמו לבחור ממתק בחנותממתקים. מההוצאה אמרו לי 'תיכנס לחנות ספרים, תסתכל על ספרי הילדים ותראה לאיזה איורים אתה מתחבר'. כך נתקלתי ברמי טל, מאייר ספרי ילדים ונוער ובוגר המ ־ חלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי לעיצוב ויצ"ו חיפה. כשראיתי את איוריו, ישר נדלקתי על הסגנון שלו". אז הכל התקדם נהדר... "בערך. בהתחלה רמי שיחק אותה קשה להשגה והייתי צריך לרדוף אחריו בשביל שיסכים לאייר את הספר. אבל לא וית ־ רתי. כמו כל דבר בחיים שאני רוצה ומ ־ שיג - בסוף הוא הסכים לאייר את הספר והוא חלק בלתי נפרד מהיצירה. בסוף גם נהיינו חברים טובים. על הספר עבדנו

הספר "מכונית הבנטלי הלבנה"

דיבר על פרארי. הבנתי שכל מה שעובר במוחו של הילד זה מכוניות. אחרי הסיפור בספארי אמרתי לעצמי שזה שווה כתיבה. כתבתי את הסיפור עם רפאל והשתמשתי בשמות האמיתיים מלבד שם הסבא". בהמשךהסיפורמתארסבאחזי/עמירםאת חוויות הספארי ובניית מגרש החניה מלגו וגם את היציאה להרפתקה משותפת, בה הם בונים מקופסאות ובקבוקים ממוחזרים מכונית שדומה להפליא למכונית הבנטלי הישנה שחזי בעצמו שיפץ. בספר מתואר גם חלום מעורר עניין של הנכד: ואומר נכון את השמות: פורשה, מאזדה, סובארו, טויוטה, פיאט, אאודי, ג'יפ ועוד. הבנתי שהוא מזכיר לי את עצמי נסעתי עם רפאל באוטו ושמתי לב שהוא כל הזמן מסתכל על המכוניות האחרות שעוברות בכביש

ואת המכוניות החונות בצדי הכביש. סבא עמירם נהג זהיר - שתי ידיים על ההגה ושתי עיניים מביטות בכביש. לפתעסבאשומעמהמושב האחורי קול: מאזדה, סובארו, טויוטה, פיאט, אאודי, ג'יפ. סבא מציץ במראה: נכדו מצביע על המכוניות החולפות והוגה את השמות במדויק מבלי לטעות אפילו פעם אחת". בוא נמשיך מכאן... "כשחזרנו הביתה בנינו מגרש חניה מקוביות. רפאל שמר על המגרש כאילו היה הדבר הכי חשוב לו בעולם והבנתי כמה הילד מחובר למכוניות. אבל שיא אהבתו למכוניות התבטאה ביום שבו לקחתי אותו לספארי. זה היה מיד לאחר שהמשק נפתח עם תום הקורונה. נסענו רק אני והוא. רציתי שנבלה ואראה לו את כל החיות אבל להפתעתי, את כל החיות שראה הוא קישר לסמלי מכוניות. ראינו אריה - הוא אמר פיג'ו. ראינו סוס - הוא

שלושתנו כמה חודשים טובים". "למחרת בבוקר כשקם רפאל, עוד לפני שציחצח שיניים,

ניגש לבדוק את מגרש החניה. התיישב והקיף את השטח בגדר שבנה מקופסאות קרטון ואחר כך רץ לסלון להכריז: 'בבקשה לא להיכנס לחדר אם אני לא נמצא' ופנה לחדר האמבטיה".

33

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 9.9.2022