רמת גן 10.2.23

דשות אלא שהיא אף פעלה להסיר חסמים, "בדרך כלל כשבודקים לעומק מגלים שאו שהדיירים בחרו יזם לא מקצועי שמחפש קיצורי דרך או שהדיירים עצמם לא מגי ר עים להסכמות ומקווים להשיג יותר למרות שכיום המדינה נכנסה לעניין וקבעה שדייר מ"ר. 12 לא יכול לקבל תוספת של יותר מ־ "בניגוד לעיר כמו בית שאן למשל, להת ר חדשות עירונית במרכז הארץ יש היתכנות כלכלית גבוהה", מוסיף הגורם. "אבל צריך לזכור שהמטרה בהתחדשות היא לשלש את האוכלוסייה וזה אומר שכדי לאשר פרויקט צריך לדאוג לכיתות ולתשתיות". הבניינים המסוכנים נהרסו אמנם במקרים פשוטים החוק לא ממש משאיר מרווח פעילות לרשות המקומית, אבל במקרים שבהם מדובר בסכנה ברו ר רה ומיידית לקריסה של המבנה היא יכולה להפעיל כלים דרקוניים. כך למשל, בתקו ר פה האחרונה הורתה עיריית רמת גן להרוס שלושה בניינים שלגביהם התברר שהבעלים היה מודע לליקויים, אבל מכיוון שמדובר היה בדירות להשכרה הוא לא דיווח על כך וגם לא הדיירים. במקרה נוסף העירייה התערבה ומימנה חיזוק של מבנה בשכונת עמידר על חשבונה. לדברי הגורם הבכיר, במקרה האח ר רון המבנה אמנם היה מסוכן אבל ניתן היה להציל אותו ולמרות זאת הדיירים לא פעלו. "מכיוון שברור שמדובר במבנה שיהיה חייב לעבור בשנים הקרובות התחדשות עירונית, העירייה החליטה לממן את העבודות אבל כשהוא ייצא להתחדשות היא תיגבה חזרה את הכסף שהושקע". ולמרות הפעולות ותרגילי המוכנות לר ר עידת אדמה, גם בעירייה מודים כי לא ניתן להבטיח מצב שבתוך טווח זמן קצר ניתן יהיה להיות מוכנים, "אף אחד לא יודע איפה הוא יהיה כשתהיה רעידת אדמה, האם במבנה הכי ממוגן או במבנה שעלול לקרוס ולכן זה עניין של מזל", מדגיש הגורם. "בסופו של דבר גם אם המדינה הייתה שופכת כסף אין מספיק קבלנים לבצע את כל העבודות ואין מספיק עורכי דין שיחתמו על כל התוכניות הנד ר רשות. גם בעוד עשרים שנה אני לא מעריך שכל העיר תהיה ממוגנת נגד רעידות אדמה או מתקפת טילים וצריך גם להכיר במציאות ולהתכונן ככל האפשר".

והרשות המקומית לא יכולה להורות להם לעשות זאת, אין לה סמכות בחוק והיא גם לא יכולה להיכנס לנושא במקום הדייר ולק ר חת על עצמה את כל האחריות הנובעת מכך. כל מה שהרשות יכולה לעשות הוא להתריע ו � ולקנוס". עם זאת, מכיוון שבעירייה היו מ דעים לכך שדיירים רבים נמנעים מלבדוק את המבנה שלהם בגלל העלויות, הוחלט להעניק לתושבים סיוע בסבסוד של חוות דעת מצד איש מקצוע שיאמוד את מצב המ ר שקלים ואז 300 בנה, "הדיירים משלמים כ־ הם מקבלים חוות דעת האם מדובר בעניין קוסמטי אך לא מסוכן או בבניין מסוכן וכמו כן הנחיות מה עליהם לעשות. רק אם מדובר במצב מסוכן או כזה שעלול להגיע לסכנה מיידית מהנדסת העיר נכנסת לתמונה". מי ישלם על התיקון לדברי דורון חרמש, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת דורות נדל"ן, עיקר הב ר עיה היא העלות של התיקונים, "כמעט בכל פרויקט שפגשנו לאחרונה, גילינו שהדיירים קיבלו כרעם ביום בהיר את ההודעה על כך שהמבנה שלהם מסוכן, לצד רשימת ליקויים שמהנדס או מפקח מטעם העירייה מצא בבניין", הוא טוען. "הרשויות אף נוקבות במועד לתיקון כל הליקויים, ולרוב מדובר במועד קרוב למדי, כאשר אם הדיירים לא יתקנו – הם יהיו צפויים לקנסות. כל תיקון כזה יכול להגיע לאלפי שקלים לכל משפחה בבניין. מיותר לציין, שהתופעה קיימת במ ר בנים ישנים שם מתגוררת לרוב אוכלוסייה מוחלשת, שוודאי לא תוכל לטפל בליקויים". חרמש אומר כי אין ויכוח שחייבים לעשות הכול כדי למנוע אובדן חיי אדם, אבל שמי שיש לו הכוח לשנות ולתקן את המצב הזה הוא הרשות המקומית ולא הדיירים וקורא לקדם הליך מזורז שיאפשר התחדשות עירו ר נית לבניינים מסוכנים. ואכן, תושבים רבים ברמת גן מתלוננים כי על אף ניסיונות לקדם תוכניות של התחדשות עירונית, שבמסגרתן מי שיישא בעלויות הם היזמים, אישורים שכאלה לא מתקבלים. כך למשל, תושבים ברחוב היר ר דן טענו כי הם ממתינים לאישור זמן רב והתלוננו על סחבת שמונעת מהם לחדש את המבנה שלהם ולהכינו לרעידת אדמה. מנגד טוען הגורם הבכיר שלא רק שעיריית רמת גן אינה תוקעת פרויקטים של התח ר

מעדיפים מגוון מזונות. העטלפים | בקולנוע דקל צילום: ברק מאייר

עטלפים פונו ממתחם קולנוע דקל לטובת 2,000־ אחרי ש מיזם נדל"ני, מומחים מסבירים מדוע היונקים המעופפים נמצאים כאן כדי להישאר העטלפים משתלטים על הערים במרכז

"העטלפים החיים בעיר מאריכים חיים לעומת עטלפי החרקים, הם אינם נודדים שנים. 30-40 לפי אקלים ויכולים לחיות אף העטלף הוא חיה אינטליגנטית להפליא. רק , העטלפים בישראל הפכו לחיה 2017 בשנת מוגנת, ולכן מצד אחד אסור להזיק להם, אבל מנגד אסור להאכיל אותם". "הסביבה העירונית שונה מהותית מזו הכ ר פרית מבחינת מגוון ונגישות המזון", מוסיף פרופ' יוסי יובל, חבר בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. "למרות שבתל אביב מגוון העצים ביחידת שטח גדול יותר, העטלפים צריכים להתמודד עם אתגרים רבים, כמו תמרון תעופה בין בניינים והישמרות מפני בני אדם ובעלי חיים נוספים. זאת לעומת האזור הכפרי, שבו אמנם העצים מרוכזים לרוב במטעים ובפרדסים, ללא מחסומים וסכנות, אך הוא מציע מגוון מצומצם יותר, היות ול ר רוב מדובר בעצים אותו הסוג". לטענת פרופ' יובל, "חוקרים מצאו כי כאשר עטלפי פירות ניזונים בעיר הם הרבה יותר חקרניים ורוצים לטעום ממזונות מג ר וונים לעומת עטלפי הכפר המתמקדים בכל לילה בעץ פרי יחיד או שניים בלבד". על מעבר הדירה של העטלפים אומר ידוב כי קשה לדעת אם ההעברה תצליח בטווח הארוך, "לא ניתן לדעת אם כל העטלפים יקלטו בצורה מושלמת בביתם החדש, כיוון שאין חיישן לכל עטלף". שי שגב

העטלפים שהפכו את 2,000 קולנוע דקל הנטוש בשכונת בבלי לביתם פונו לפני מספר

ימים פונו באופן מבוקר לטובת מיזם נדל"ני חדש שיוקם על השטח. אלא שמתברר כי העטלפים פשוט אוהבים להתגורר בעיר. "אין כמעט מבנה גדול או ישן בתל אביב שאין בו עטלפים", מגלה עומר גרשוני מקבוצת הפייסבוק מבנים נטושים, שבעצ ר מו המתגורר בשכונת פלורנטין, "מהחניון בדיזינגוף סנטר, דרך הגג של מגדלי עז ר ריאלי, מדשאות באוניברסיטת תל אביב, שדרות רוטשילד ועוד. קשה מאוד להעריך כמה עטלפים יש בתל אביב, אבל מה שבטוח הוא שהם חלק מאיתנו, וכפי שהם נותנים לנו לחיות בשלום, גם אנחנו צריכים לתת להם לחיות בשלום". ר � סוגי עטלפי ח 33 "ברחבי הארץ ישנם קים, אבל בתל אביב חי רק זן אחד – זהו עטלף הפירות", מציין שמוליק ידוב, ראש תחום לחיות בר בספארי ולשעבר מנהל מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע, שהוביל את הפינוי. "ישנן הרבה אמונות טפלות לגביו, הרבה אמוציות כמו על ער ר פדים או מציצת דם, אבל הכל שטויות. למ ר עשה היתרון של העטלפים בשטח העירוני הרבה יותר יעילים מאשר מסוכנים, אם זה בהאבקה, הפצה של צמחי מאכל ופרי וויסות הטבע". האם יש קשר בין תושבי העיר לעטל ־ פים?

בניין המשרדים | שפונה השבוע צילום: עידו ארז

11

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 10.2.2023