רמת גן 17.2.23

יובל לביא. "הדבר המרכזי אצלי הוא האהבה למוזיקה"

צילום: אבי רוקח

מאסטרו תום כהן, בן דודו של יובל לביא: "הסיבה האמיתית להצלחה המהירה שלו היא המוטיבציה והאמביציה שדוחפות אותו כל הזמן לעבוד יותר קשה מכולם"

זיקה. מי יודע, אולי גם להיות מועמד לפרס הגראמי". מה תרצה לעשות כשתהיה גדול? "התוכניות שלי הן להמשיך לעבוד קשה, להמשיך להאמין בעצמי ובדרך שבחרתי. אני מתכוון לעבוד על כמה שיותר סרטים, בהמשך אולי גם על סדרות ומשחקי מחשב. מאוד חשוב לי להתפתח ולצאת מאזור הנוחות שלי. האתגר הוא מה שמניע אותי קדימה. אני תמיד מחפש דרכים חדשות ויצי ־ רתיות לעשות את האומנות שלי. כל פרויקט הוא כמו דף חדש שצריך לה ־ מציא וזה מרגש אותי בכל פעם מחדש. זו חוויה שקשה לי לתאר במילים, אבל התהליך כולו הוא בדרך כלל מאוד כייפי". ומתברר שאצל לביא הכל נשאר במ ־ שפחה: בן דודו של יובל לביא הוא המא ־ סטרו תום כהן, מנהל תזמורת ירושלים מזרח ומערב, מוזיקאי ומנצח, שנולד וגדל בבאר־שבע. "אני פשוט מלא בגאווה מעומק הלב בבן הדוד המוכשר שלי יובל ושמח ללוות את הקריירה המתהווה שלו ממרחק", אומר כהן, "מעבר להיותו כישרון יוצא דופן וקסם אמיתי, הסיבה האמיתית להצלחה המהירה שלו היא המוטיבציה והאמביציה שדוחפות אותו כל הזמן לעבוד יותר קשה מכולם. על כן, לדעתי, העתיד שלו נראה לא פחות ממזהיר".

עד כה הספיק לביא לכתוב מוזיקה לעשרה סרטים, רובם הגדול בשנה החו ־ לפת. הוא השתתף גם ביצירת פסקולים לסרטים מבית היוצר של הייטור פררה, אחד מכותבי המוזיקה לסרטים הנחש ־ בים כיום בהוליווד. "פררה הוא מלחין שיכולתי רק לחלום לעבוד אצלו כשעברתי לארצות הב ־ רית", אומר לביא. "אני מתכוון להמשיך לעבוד עד שהשם שלי יתנוסס על שלט חוצות ביחד עם הסרט שכתבתי לו מו ־

כים. "כרגע התוכניות שלי הן להישאר כאן ולבנות את העתיד שלי סביב הק ־ ריירה", הוא מציין. "לוס אנג'לס ידועה בתעשיית הסרטים הגדולה שלה, ואני רוצה להמשיך להיות חלק מזה. לצערי, זה יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי אם לא אהיה כאן. נכון לעכשיו אני רוצה להמשיך לקדם את עצמי ואת העסק שלי. מאוד חשוב לי להמשיך את העבו ־ דה הקשה שלי ולהמשיך להאמין בדרך שבחרתי".

"אני מאוד אשמח אם ייצא לי לעבוד באזור הנגב. לצערי הרב, עוד לא הייתה לי ההזדמנות, אבל זה משהו שללא ספק יקרה בעתיד. האזור שבו גדלתי מאוד חשוב לי, ואם אוכל לקחת חלק בפיתוח התרבותי של המקום, זה יהיה לי לכבוד. אני תמיד שמח לקחת חלק בפרויקטים ישראליים, גם אם זה לא בכתיבה, אלא בייעוץ או בחוות דעת מקצועית שלי. אני בטוח שאמצא דרך לתרום את חלקי לטובת האזור והתושבים". אתה מתגעגע למחוזות ילדותך ונ ־ עוריך בנגב? "געגועים זו לא מילה. אני באמת מת ־ געגע לחברים, למשפחה, לאוכל ולת ־ רבות. זה באמת חסר לי פה לפעמים. למזלי, לוס אנג'לס מלאה בישראלים, אז בכל פעם שיש איזה געגוע אני הולך לאכול חומוס באחת המסעדות הישרא ־ ליות בעיר. זה קורה לעיתים תכופות. אני מאמין שהיה לי הרבה יותר קשה אם לא הייתה ההבנה מהמשפחה ומהחברים שאני נמצא כאן כי זה חשוב לי ושבסופו של יום אני עושה את מה שאני אוהב. אני באמת שמח במה שבניתי כאן ומ ־ קווה שבעתיד יתאפשר לי לבוא לבקר לעתים תכופות יותר". עתיד מזהיר למרות הגעגועים, נכון לעכשיו, ללביא אין כוונה לעזוב את עיר המלא ־

קולה של אמא מיטל לביא, אמו הגאה של יובל לביא, מספרת על הדרך של בנה אל לב תעשיית הסרטים בלוס אנג'לס "לפני מספר שנים יובל התחיל ללמוד מוזיקה בארץ", מספרת השבוע ל"ידיעות הנגב" מיטל לביא, אמו של יובל, תושבת מיתר. "באחת ההזדמנויות שישבנו יחד

צילום משפחתי

"אני מתכוון להמשיך לעבוד עד שהשם שלי יתנוסס על שלט חוצות ביחד עם הסרט שכתבתי לו מוזיקה. מי יודע, אולי גם להיות מועמד לפרס הגראמי"

יובל עם אמו מיטל

יובל אמר - 'אמא, אני מרגיש שקטן עליי פה'. אני זוכרת שהצעתי לו את תל־אביב כאופציה, והוא ענה לי - 'את חולמת בקטן מדי'. יובל תמיד חלם בגדול והוא אוטודידקט בכל תחום שמעניין אותו. אז הוא לקח תיק ונסע להגשים את עצמו במקום שהכי נכון עבורו. אנחנו גאים ביובל מאוד, ואני באופן אישי מתרגשת לראות אותו חדור מוטיבציה, עובר מסע אישי משנה חיים תוך כיבוש יעדים חדשים. אני בטוחה שהנחישות, העבודה הקשה, היצירתיות והכישרון המוזיקלי של יובל יביאו אותו למקומות נפלאים".

23

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 17.2.2023

Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease