רמת גן 2.12.22

תרבות

/ ליעד ורבר /

מאוד לא אוהבת, ואימצה או הרחיקה אותן מעצמה". לאילו קשיים את נחשפת בעיקר? "לקשיים בהשגת ניירת. במיוחד אם מגיעים בשביל אהבה אבל טרם התח ב תנתם. המדינה לא מסייעת בזה בכלל. כשיש ילדים, זה גם לא פשוט מבחינת שפה ותוכן הלימודים במערכת החינוך. לא תמיד כל האמהות מתחברות ומס ב כימות שילדיהן ילמדו את המקצועות הנלמדים במערכת החינוך. "להיות ילד להורה שעלה מחו"ל זה להיות ילד חצוי ושונה. כמו לגדול בזהות כפולה". איך מבטאים את הקשיים האלה במופע מחול? "המופע הוא בעצם מסע בהליכה שמת ב חיל מחוץ לאולם כאשר הקהל הולך איתנו. על השמלות הלבנות הגדולות שאנחנו לו ב בשות מוקרנים קטעי וידאו וברקע סאונד של אמירות של נשים זרות שגרות כאן, בערבית, עברית ואנגלית. באחת האמירות למשל שומעים אישה אנגליה שאומרת שבעלה איבד את משפחתו בפיגוע ועכשיו הם רוצים לחזור לאירופה בגלל המצב, למרות שהילדים כבר נטמעו בחברה היש ב ראלית. או אמירות של אירופאיות שה ב תאסלמו ומרגישות כאן גזענות". ומה איתך? חושבת לחזור לשוויץ? "לצערי, מדינת ישראל היום יותר נס ב גרת מאשר נפתחת. אני חושבת שמהר ב גע שעליתי לארץ הבעיות רק הולכות ומחמירות. אז כן, יש לי מחשבות כאלה. לא ששם אין בעיות, בכל מקום יש. אבל ישראל היא מורכבת במיוחד. מצד שני, הבנות שלי גדלו כאן ואני אוהבת מאוד את הארץ על כל מורכבויותיה". לאחר סבב המופעים הבא שיהיה בתל אביב מתכוונת נויהאוס להציג את היצירה ברחבי הארץ, עם דגש על ישובים וכפרים ערביים. בהמשך היא מתכננת להפיק פודקאסט מיוחד לנושא בו היא תראיין נשים זרות שחיות בארץ לשיחות עומק. המופע הבא בתיאטרון 17.12 יעלה ב- Stand By של קליפה. יצירה ועיצוב: גבריאל נויהאוס; ליווי אמנותי: עידית הרמן; מופיעות יוצ ב רות: עביר לאון, גבריאל נויהאוס וקזויו שיונוירי; רישומים בוידאו: לוואר ג'ובראן קדו. "באחד מקטעי הוידאו שמוקרן על השמלות שלנו שומעים אישה אנגליה שאומרת שבעלה איבד את משפחתו בפיגוע ועכשיו הם רוצים לחזור לאירופה בגלל המצב, למרות שהילדים כבר נטמעו בחברה הישראלית"

כיצד אזרחיות הגירה או פרידה? זרות שנישאו לגברים מקומיים מרגישות בתוך המציאות הישראלית? את השאלה הזו שאלה הכוראוגרפית והרקדנית גבריאל נויהאוס, שמעלה בימים אלה בתיאטרון קליפה (במסגרת פרויקט "עבודת כפיים") - דוקו פרפורמנס Stand By את המופע שעוסק בנושא ובתחושת השייכות ליש ב ראל. המופע משלב שלוש פרפומריות (ערביה, יפנית ושוויצרית) אשר "משתלטות" על מרחב ציבורי ומציגות עדויות של נשים זרות שהיגרו לכאן בעקבות האהבה. הן מוסרות רשמים מעדותן תוך שימוש בעבודה קולית, מקצבים, וידאו, צעדים מסונכרנים ושינוע קהל. המופע עלה ב � , זכה לש 2022 בבכורה בפסטיבל עכו חים רבים ותושבי תל אביב שהתמזל מזלם, פגשו אותו מאז גם במרחב הציבורי - בח ב לקו הראשון שנפתח מחוץ לחלל המופע (כמו למשל בדיזנגוף סנטר). כל העולם לרגליה נויהאוס, ילידת שוויץ, היא רקדנית, שחקנית ומורה למחול ותיאטרון פיזי. בהמשך לקריירה ברחבי העולם (בריסל, לונדון, פריז, ז'נבה, ציריך ובזל) החלה ליצור בישראל עבודות בינתחומיות לתערוכות, אירועי מחול ופסטיבלים כמו "אינטימדאנס" ו"קליפה אדומה". את אמנות המחול למדה בבריסל ולונ ב דון ולאחר שעלתה לארץ למדה בלשנות וספרות באוניברסיטת ת"א ושיטות פל ב דנקרייז ו"אילן לב" בתל אביב. מופעי היחיד שיצרה ("האישה שלא רצתה לרדת לקרקע" ו"ברקוד") עלו על במות רבות בעולם. פרויקט המיצג המת ב הוצג בארץ ובחו"ל Street Poetry משך במוזיאונים, גלריות ובמרחב הציבורי. בחמש השנים האחרונות היא גם יצרה ו � קולקציה של אמנות ל ישה על בסיס ח ב מרים ממוחזרים. להיות נוצריה בתל אביב מעבר (או מתחת) לכשרונות ולעשייה המרובה, לנויהאוס יש נושא אחד מסקרן שבו היא מתמקדת במיוחד בשנים האח ב רונות - תחושת הזהות של נשים זרות שעלו לכאן בעקבות אהבה. היא עצמה שנה בעקבות 30 עלתה לישראל לפני אהבה. את בעלה הישראלי היא הכי ב רה בשוויץ בלהקת מחול בה רקדו יחדיו. השניים התאהבו והיא עלתה לארץ יחד איתו, הם הת ב חתנו והביאו לעולם שתי בנות, וגם לאחר שנפרדו היא ממשיכה להתגורר בתל אביב. גבריאל, איך נולדה היצירה? "היצירה נולדה לאחר שנפרדתי מבעלי. פתאום חשבתי על הסטטוס

המופע בתצורת המופגע בגרסת הרחוב צילום: לוואר ג'וברן-קדו |

ובדיזנגוף צילום: | סנטר רוואן סולימן

זרות בתוכינו שנה לאחר שהיגרה לישראל משוויץ בעקבות האהבה, 30 היוצרת גבריאל נויהאוס מתקשה להרגיש כאן בבית ‰ את המתח שבין שייכות לזרות היא תירגמה למופע , שבו משתתפות גם הרקדנית היפנית Stand By המחול קזויו שיונוירי והרקדנית הערביה עביר לאון

"הרבה מהן אמרו שהן מרגישות בבית ולמרות שלא נולדו כאן - הן מרגישות שהשורשים שלהן כאן. אבל ראיינתי גם נשים שאמרו שהן חולמות לחזור ולגדל את ילדיהן באירופה כי הן חשות גזענות וחוסר שייכות. כל אחת מצאה צדדים, תופעות ומסורות שהיא מאד אוהבת או "באחד מקטעי הוידאו שמוקרן על השמלות שלנו שומעים אישה אנגליה שמספרת שבעלה איבד את משפחתו בפיגוע ועכשיו הם רוצים לחזור לאירופה בגלל המצב, למרות שהילדים כבר נטמעו בחברה הישראלית"

שלי. אישה נוצריה שממשיכה לחיות פה בארץ במציאות מורכבת. זה גרם לי לה ב תעניין ולדעת מה קורה גם בקרב נשים זרות שעלו לארץ ונכנסו ללב החברה הערבית בעקבות בעליהן. נסעתי לאום אל פאחם לחקור את הנושא. נפגש ב תי וראיינתי נשים שונות ללא שייכות יהודית ציונית או ערבית פלסטינית שהגיעו לארץ בעקבות אהבה.

הדברים ששמעתי בשיחות לא התחברו לאמירה חד משמעית, אבל השאלה נשארה פתוחה - איך נראים המגורים בישראל בעיניים זרות! יש לשים לב לאוכלוסיות 'שוליים' כמונו בחברה". ובכל זאת, מה שמעת מהנ ־ שים שדיברת איתן?

צילום פרטי | נויהאוס

22

2.12.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן