רמת גן 25.11.22

תרבות

/ ליעד ורבר /

/ אמנ ות /

צילום: רונית קולסון

)2001( " הציור "לב תל אביב

שרה חגי. "בהתחלה התלהבתי. הייתי צעירה והוא היה חתיך הורס"

)2015( " העבודה "אם וילד

רוצה להרגיש בבית , אחרי שנמלטה ממערכת נישואין מורכבת והפכה את 83 בגיל הציור והפיסול מתחביב למקצוע שמפרנס אותה עם תצוגות ומכירות ברחבי העולם - לשרה חגי משכונת קריית בורוכוב יש רק חלום אחד: לקבל הכרה מברנז'ת האמנות הישראלית

עוברת החברה בשנים האחרונות הישראלית מהפיכה שמאפשרת לנשים שנמצאות במערכת יחסים מורכבת וטעונה להשתחרר ממנה, אבל דורות שלמים של נשים מבוגרות שלא זכו למודעות הזו שי י למו למעשה מחיר כבד שהגדיר את חייהן כאסון. מי שלא נכנעה לרוח התקופות הקו י דמות והעזה לקחת את גורלה בידיה היא . 83 הציירת שרה חגי מרמת גן. היום בת לדבריה, שורש הרע היה בכך שנכנעה לרצון הוריה השמרנים שסללו את דרכה לתוך נישואין מורכבים. בשלב מסויים אזרה אומץ, עזבה את בעלה ופתחה בחיים חדשים, ללא ממון ומזונות. האמנות היתה לה לנחמה נפשית והיא הפכה למקצוע מפרנס למרות הקשיים. , היא מתארת את סוד 83 כיום, כשהיא בת ההצלחות, חוגגת את ההישגים האמנותיים שלה ברחבי העולם, מספרת על הקושי להיכנס לקליקה האמנותית הישראלית ומדגישה את כוחה של אמונה בעת מצוקה. חגי מתגוררת בלב שכונת קריית בורוכוב השקטה, שם היא מציירת את רוב יצירותיה. ציוריה מתאפיינים בתיעוד התרבות המ י קומית, ההווי הישראלי, הנופים העירוניים והטבע בארץ. "אני מאוד ציונית", היא אומרת. "חשוב לי לצייר ספציפית אנ י שים ומראות מהארץ. אני יכולה לצייר גם את פריז ולונדון, אבל יש לנו מדינה אחת ואותה צריך לשמר גם מבחינה תרבותית". קריסה ובנייה מחדש מעטים יודעים על הקשיים שעברה חגי במהלך חייה. היא נולדה בטורקיה, עלתה לארץ עם משפחתה כשהיתה בת שלוש וגדלה בשכונת שפירא בתל אביב. למש י פחה שמרנית, שלא רצתה שתשרת בצה"ל, והסלילה אותה לנישואין בגיל צעיר כדי להימנע מהגיוס. הנישואין, כאמור, היו כושלים וכשאזרה אומץ והחליטה להתג י רש הפכה לאם חד הורית לשלושה ילדים, והקטן בן שלוש. זה 12 שהגדול בהם היה בן

מביות, מציגות בגלריות ונמכרות בשווקי אומנות. מאחורי כל זה מבהירה חגי שמה שהיא רוצה באמת זו הכרה ממסדית מקו י מית. "הממסד האמנותי הישראלי הוא כמו מועדון סגור שלא מוכן לפתוח את שעריו לנשים שלא מגיעות מרקע עשיר ומעמד חברתי גבוה", היא אומרת בצער. יש לך עצה לקוראות שנמצאות במער ־ כת יחסים קשה? "קודם כל - להשתחרר מהבעל. לעשות הכל בשביל לצאת. להזעיק עזרה, לב י רוח, לא להסכים לקבל את המציאות כפי שהיא. ובעיקר - להאמין ולא לפחד לעשות צעדים. לאחר שהצלחתי להשתחרר ממנו פשוט עשיתי סוויץ' במוח. "מחקתי את הזיכרון הכואב של הדברים שעברתי. לא נתתי לעצמי ולילדים לש י קוע בדיכאון כי היה לי חשוב להמשיך את החיים עם חיוך ויצירה. כל הזמן צריך לע י שות וליצור דברים. זה לא מוחק את הכאב אבל זה בהחלט מרפא". הרזומה האמנותי של חגי בהחלט עשיר: בעבר היתה חברה באגודת המאיירים של ישראל ובאגודת האמנים של רמת גן, היא הציגה בתערוכות רבות. בין היתר הופיעו יצירותיה בניו יורק, מיאמי והגיעו אף עד למזרח הרחוק - יותר נכון לטייוואן. כמו כן היא עשתה תערוכת יחיד בגל י ריית בן עמי בתל אביב, במוזיאון לאמנות יהודית בנושא "רמת גן שלנו" (תערוכה קבוצתית של אגודת הציירים והפסלים של רמת גן), בגלריה העירונית "שרת" בפתח תקווה, בגלריות ובבתי מלון. עברת דרך מאוד ארוכה. לאן אפשר לשאוף מכאן? "זה מצחיק כי בכל העולם יצירותי נמכ י רות אבל דווקא במוזיאון תל אביב ורמת גן לא נותנים לי להציג. הסיבה היא שאינני אקדמאית אלא אוטודידקטית. הייתי רוצה שיתנו לי להציג במוזיאונים המקומיים. למרות שאמנים כמו קדישמן החמיאו לי רבות על ציורי, עדיין לא התקבלתי לברנז'ה המקומית".

קר עד הערב ומכרתי את הציורים בשביל לפרנס את ילדי". מוכרת היכן? ר � שנה שאני מוכרת אותם במד 30 "כבר חוב נחלת בנימין בתל אביב. עברתי הרבה תהליכים עם האמנות. בהתחלה רציתי להיות כמו סלבדור דאלי ועברתי לסגנון אימפרסיוניסטי. "היום אני מציירת את ישראל ואת תל אביב, עושה עבודות קרמיקה ומלמדת אמ י נות. לא נתנו לי ללמוד לימודים גבוהים ורק אחרי שהתגרשתי למדתי את תולדות האמנות ופילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. הישגי וכישורי האמנותיים הם תו י צאה של עשורים". עשיתי סוויץ' במוח מהתערוכה הקבועה במדרחוב נחלת בני י מין התפתח המוניטין של חגי והיום עבודו י תיה נמכרות ברחבי העולם במכירות פו י

היה השלב שבו החליטה להפוך את תחביבה כציירת למקצוע. "למרות שגדלתי במשפחה קשת יום וש י מרנית, הציור תמיד ליווה אותי", היא מס י פרת. "אמי היתה תופרת ואבי עבד בקיוסק שכונתי. הייתי הבת הבכורה ואותי חיתנו ראשונה, אלה היו נישואים חפוזים בלי מח י שבה יתרה. אני ראיתי לנגד עיני רק אמ י נות ובהתחלה מאוד התלהבתי מהחתן שהיה לבעלי. הייתי צעירה והוא היה חתיך הורס. ככל שעברו השנים, התגברו הקשיים. "בעלי לא האמין בי בתור ציירת. כל מה שציירתי נחרב על ידו, נקרע ונהרס. בסוף, י � שנים, הצלחתי להשתחרר מהנ 15 לאחר שואים ולהשתקם. רק האמנות הצילה אותי. ויתרתי על כל הרכוש שלי בשביל להתג י רש ממנו ונותרתי בלי שקל. ציירתי מהבו י שנים הצלחתי 15 "לאחר להשתחרר מהנישואים ולהשתקם. רק האמנות הצילה אותי. ויתרתי על כל הרכוש שלי בשביל להתגרש ונותרתי בלי שקל. ציירתי מהבוקר עד הערב ומכרתי את הציורים בשביל לפרנס את ילדי"

)1984( " הציור "מרפסת תל אביבית

24

25.11.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן