רמת גן 25.11.22

עדת ראייה // נעמי רייכמן neomi-ra@yedtik.co.il

קצת אחרי יום שישי שעבר. ו � בבוקר. באתי קצת יותר מ 10:00 שעה קדם מכולם. בדרך לפ ז יכ בי פתאום שעבר שנ מ ליל שבו פונו סופית אחרוני תושבי גבעת עמל. ז י ליל קש וארוך ב מתנ מייסרת ליס"מניקים ולמשאיות. על קירות בתים, בפנים וב ו חוץ, ריססו תושבים אחרונים קריאות של כאב נטישתם על ידי כולם. עיריי , כנסת, ממשל , בתי משפט. כולם. בשעות בוקר מאוחרות גיעו שוט ו רים. כמ שעות אחר כך כבר קימו את איסכוריות. במיליון פעמים שנסעתי מאז ברחובות פנקס ודרך נמיר תמיד ני ו סיתי לראות מ קור מעבר לגדרות, אבל אי אפשר י . אז יום באתי לראות. קפתי את גד ו רות, משלימ כמעט את כך יקף מתחם עד ש געתי לשביל רחב שפעם, עד לפני שנ , י מרוחק חמיש מטרים מ בתים צמודים של מלי אלפסי ואמ . עכשיו כבר אין כלום. מאחורי איסכוריות יש רק אדמ חשופ . פעם יית כאן שכונ . פעם גידלו פ ילדים שבגרו וגידלו בעצמם ילדים ונ ו כדים. עכשיו שומעים בתוך שקט משונ רק את קולות פועלים שבונים במרץ את בניין של טייקון כוז ינוף. שני מגדלים של יצחק תשוב כבר גמורים. עוד ארבע מתכוננים ל יבנות כאן. ממש ליד משרדי דיר לדוגמ של כוז ינוף, ליד רכב פאר שחנ שם, נרקב בית של בני זוג שומוביץ'. על שיח גדר שלו תל מיש מתיש את דגל ישראל. פעם א בטח י בד דגל שלם ונקי. עכ ו שיו א אכול וקרוע. מרא ז א סמל. אולי כמ סמלים. אני חשבתי על מדינת ישראל שיושבת על גדר בזמן ש יא מדי ו ר אוכלוסיות מוחלשות ואזרחים שנאב ו קים כדי שתרא אותם ולא תדרוס. × × × ש � מי ש יית ב רונית אלדובי , נים אחרונות פנים קול של מאבק גבעת עמל, מגיע . יא לא נולד כאן. גיע אחרי שנישא לרפאל כ ן, בנם של סולנז' ויוסי כ ן. כאן נולדו בנותי , נכדותי ם. בליל אחרון, בשעות לפני פינוי, תקבצנו בבית של רונית. ישבנו על רצפ בין מטבח לחדר ילדות. רו ו נית, עדינ , אבל קשוח ונחוש , סיפר מ עבר ל בלב. אל יו רגעים עצובים. לפני חודשיים, באיז ערב תרבות בצפון ארץ, פגשתי אות במקר . תחבקנו. " שתדלנו בשביל ילדות", יא סיפ ו ר לי. "לנסות לשמור על אותו נוף ש ן תרגלו אליו. עברנו לרמת גן, דיר ליד פארק ירקון. לא מאוד רחוקים מגבעת עמל ואנחנו מתגעגעים כל זמן". געגועים. מיל זאת מדליק אצלי בראש ובלב את זיכרון ליל פינוי ראשון . ז י אולי 2014 בגבעת עמל בדצמבר נורא מכל פינויים שעוד עתידים לבוא. לפנות בוקר פרצו מאות שוטרים 4:00 ב אל גבע , שוברים את קירות כדי ל יכנס לתוך בתים. יינו מזועזעים. אילן גילאון

אדמ . ככ א יעש גם בכל נחלות שעוד נעבור ב ן יום. נועץ בזנטים בא ו דמ שכוחות גדולים אילצו אותו ואת משפחתו ואת שכניו לנטוש, אבל א שב אלי ונוטע ב שלטי זיכרון. לבנ נעזרת ב ליכון בדרך לנחלת משפח של . אדמ חשופ מבלב ו לת אות . איפ בדיוק י בית? עיני סורקות את שטח ונעצרות על שני עצי דקל. " ם יו בחצר שלנו", יא אומרת ב קל ויוסי כבר מגיע עם בזנטים ושלט "נחלת מנובל -רצבי". "אני גר עכשיו באיזו דיר ברמת גן", לבנ מתקש למ ו צוא מילים. "לא מרגיש שם בבית. ז לא בית. באתי בגיל שנ וחצי לגבעת עמל. י לי פ כל. מ יש לי בכלל לחפש במקום אחר?". בדרך לנחלות של שמיע ושל בן חיים ורחל לוי, רונית מציינת שמות של אנשים שאת חלקם כרתי. ם לא כאן יום. לב שלי מתכווץ. × × × עמוס ועו"ד ספיר כרמן אלמקייס סלוצקר עמראן ן שתיים מ פעילות שמ ו לוות את תושבי עמל כמעט מ יום ראשון של מאבק. שתיים, ש קימו את "שוברות קירות" - תנוע אקטיביסטית, פמיניסטית פועלת למען נשים בדיור ציבורי, למען צדק חלוקתי, למען נשים נפגעות תקיפ מינית ועוד ועוד, ן תמיד כתובת למודרים, לנאבקים, לאל ש מדינ בוחרת ל שאיר בשוליים. גם יום ן כאן. ספיר מרגשת כש יא מספרת איך ב רצא שנתנ ש ו בוע שאלו אות אם יא באמת חשב שי ו צליחו למנוע את פינוי בגבעת עמל. "זאת לא שאל נכונ ", יא אמר . "תושבי גבעת עמל ני לו מאבק ירואי. אסור י לתת ל ם ל ישאר לבד. בגלל ז יינו כאן. בגלל ז אנחנו פועלות גם בשכונות נוס ו פות בעיר עבור תושבים נאבקים באיום פינוי. אסור לנו ל שאיר אף אחד לבד". × × × לחיסול "אזכרה" ראשונה מקום, אבל ז לא סוף מאבק על גבעת עמל. רגע לפני פינוי סופי י נדמ שאפשר למנוע אותו. ח"כ נעמ לזימי (עבוד ) ומי ש יית חברת כנסת גבי לסקי (מרצ) יחד עם שר משפטים גדעון סער גיעו ל סכמ על מת פיצויים לתושבים. בסופו של דבר סער חזר בו, אבל תושבים, אל ש גיעו יום וגם אל שלא, מבטיחים ל משיך ל יאבק כדי לקבל את פיצויים אל . " כסף ז נמצא תקציב", אומרת אלדובי. " כסף ישנו. צריך ל עביר אותו למפונים. לא נוותר". "ז לא כסף שיתקן את עוול", אמר דב חנין. "ז לא כסף שיתקן את גזענות ואת ניצול, אבל ז י י תיקון קטן". "גבעת עמל נלחמת על בית", נכתב וד על חולצות שלבשו יום שוב תושבים פעילים. ד , אבל לא כב . גבעת עמל ממשיכ ל ילחם על בית. עד סוף.

צילומים: אלבום פרטי

דב חנין ולבנה, ציונה ויוסי כהן עם שלטי הנחלות המשפחתיות, רונית אלדובי מראשי המאבק בגבעת עמל

לעולם לא תישארו לבד שנה חלפה מהפינוי האחרון של גבעת עמל ‰ ב"אזכרה" המרגשת והעצובה לחיים שהיו פה הבטיחו נציגי המפונים להמשיך להילחם כדי לקבל את הפיצויים שהובטחו להם

× × × הגיעו לא כל המשפחות ל"אזכר ". חלק מ אנשים כבר מבוגרים וחולים. חלק נפטרו. "מצער ושברון לב", ם אומרים כאן. ציונ יא נציגת נחלת ", יא 72 משפחות י ד-שרפי. "אני בת מספרת לעשרות ש גיעו יום, פעי ו לים ופעילות שליוו את תושבים לאורך שנות מאבק, מדריכים וראשי נוער עובד שמלווים את תושבים יום, דב חנין וגבי לסקי שפעלו למענם בכנסת. " שאירו מ בית שלנו רק שער", ציונ אומרת. " יית פ ק יל , יו חברויות, יו חיים. לא תמיד חיים קלים, אבל ז י בית שלנו. לא נשאר מז כלום. סדרים שעשו איתנו, פיצויים, לא גנים. אי אפשר באמת לחיות איתם". יוסי כ ן, מאחרוני מפונים, לוקח שני בזנטים ובמכות פטיש אדירות מחורר את

ז"ל, אז עדיין חבר כנסת, ישב על כיסא ג ו לגלים שלו על שביל. א י מ ראשונים שראו את סתערות שוטרים. עמדתי ממש מאחוריו. "ז לא חוקי", א חזר ואמר לשו ו טרים. "ז לא חוקי מ שאתם עושים". ז לא עניין אותם. שניים תפסו אותו ואת כיסא ופשוט "שפכו אותם" יחד על אדמ . "ז אילן גילאון, ז אילן גילאון", צעקנו ל ם. שוטרים דרסו אותו בנעלי ם עד שכמ נשים צליחו לחלץ אותו. אחרי פינוי ראשון גיע אילן לגבעת עמל שוב ושוב. תמיד עם צנצנות ריב מתוק ש כין בעצמו לתושבים. ממתיק ל ם את ימים מרים של מאבק. לפי ו נוי אחרון לא גיע. כבר י חול מאוד. לשווא חיפשו עיניי כל ליל בוקר ק ו שים את פניו סמוקים באודם של מאמץ תרגשות, את חיוך שלו ואת עיניו ש אירו תקוות בליבם של אל ש מדינ לא פסיק למחוץ.

26

25.11.2022 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן