רמת גן 5.4.23

רגע הזכייה של צילום: עזרא ‰ מרגולין קופר

פסח שמח בנמל תל־אביב 16:00-11:00 , באפריל 10-9 ברחבי הנמל מייצגים

הכניסה חופשית

פסלים חיים מופעי רחוב דמויות תאטרליות

קפה, ואני לא העליתי על דעתי שאני הולכת לאיזה זוגיות או משהו, מה גם שהוא רווק ואני עם שלושה ילדים קטנים. "ישבנו לקפה משעה חמש ועד שתיים לפנות בוקר, הכימייה הייתה מדהימה עד שמצאנו את עצמנו בסוף המפגש מתנשקים. מאז אנחנו בזו ־ גיות מאוד מאושרת, אנחנו מתגו ־ ררים יחד, ורואים את עצמנו נישאים ומי יודע, יש לי רק בנים הגיע הזמן גם לבנות". כחלק מהחירות שנטלה לעצמה, ובעיקר כדי להיפטר אחת ולת ־ מיד מהדימוי העצמי שדבק בה, היא נכנסה לתחרות מלכת היופי לאימהות, וגם זה די במקרה: "לפני שלושה חודשים פנו אליי כמה חב ־ רות כדי שארשם לתחרות אמרתי למה לא? בתת מודע כאילו רצי ־ תי לקבל אישור שאני לא נראית מכוערת. הייתי באפס ציפיות, לא האמנתי שאתקבל בכלל. ופתאום אני עוברת שלב, ועוד שלב, ולאט לאט עברתי את כל אלפי האימהות שהגיעו. כל שלב שעברתי, פשוט לא האמנתי, 'מה הם רציניים, דווקא אותי?'. פתאום אני מוצאת את עצמי מתמודדות. הייתי 25 בגמר עם עוד די בשוק. "אני שומעת את ההכרזות של הזוכות, חביבת הקהל, סגנית, ואני בראש שלי חושבת, טוב שייגמר, רק להוריד את העקבים האלו, פתאום אני שומעת את השם שלי כזוכה בתחרות. הייתי בטוחה שאני הוזה, קפאתי במקום, אמרתי לעצמי 'זה היה השם שלי, אולי אני חולמת. דקה שלמה קפאתי, עד שמיכל יופידוב, המארגנת והיוזמת של התחרות מס ־ תכלת עליי בחצי נזיפה 'בואי תגיעי כבר'. הרגשתי בתך חלום". בחודש מאי אמורה מרגולין לטוס למיס יוניברס שתתקיים באיזמיר טורקיה, היא תייצג את ישראל בגאווה, כמו שהיא אומרת, ואין לה שום ציפיות: "את מה שהייתי צריכה לקבל קיבלתי כבר. התחרות זה עוד בוסט קטן להזכיר לעצמי שאני גם אישה. אדם אינדיבידואלי. לא רק אימא על כל תפקידיה, שלפעמים צריך לראות אותי כ'מיכל'. למרות גילי הלא מאוד מופלג הספקתי לע ־ בור לא מעט חוויות קשות בחיים והגיע הזמן שאחווה גם חוויות מה ־ נות". ¿

הוכרזנו כפושטי רגל. אני במק ־ ביל למדתי משפטים, רציתי לה ־ תעסק בענייני תעבורה, בגלל כל מה שקרה לאבא שלי, רציתי ממש להילחם בכלים חוקיים ומשפטיים בקטל שמתחולל בכבישים. פשיטת הרגל די עיכבה לי את ההסמכה, במקום להמתין ולבכות על מר גו ־ רלי, עשיתי מהלימון לימונדה ובזמן עד שקיבלתי את האישור, למדתי תואר שני במשפטים. "אפשר לומר שזה היה החלק הפ ־ חות קשה ממה שעברתי בתקופה הזו", מתוודה מרגוילן, "בזמן הני ־ שואים התחלתי בטיפולי פוריות. הטיפולים הללו, מעבר לקשיים הפיזיים שהם מעוררים עם ההזרקות של ההורמונים, וכמובן מעבר להיבט הנפשי שזה מחולל, נוסף לזה מימד שעבורי הוא היה קשה. ההורמונים גרמו להשמנה, וזה לא מצא חן בעיני רבים, שגם טרחו לומר את זה בכל הזדמנות. גם כך אני אחת שהביט ־ חון העצמי שלה שאף לאפס, לא כל שכן הדימוי העצמי הנמוך, ונכנסתי לסוג של דיכוי, של מרה שחורה, של תהום". איך זה השתנה? "בדיוק לפני שנה, קצת לפני שח ־ , אמרתי 36 גגתי את יום הולדתי ה לעצמי, בואי נעשה חשבון נפש. אז כבר קיבלתי את ההסמכה לעריכת דין, ובכל זאת לא הייתי במקום טוב עם עצמי. נכנסתי לחדר כושר, חזרתי לעצמי ומצאתי בזה נחמה. אחר כך פתחתי משרד עורכי דין. הצעד השני היה להתגרש. הרגשתי שאני בדרך הנכונה, הרגשתי טוב, וחשבתי שאני הולכת להיות אמא במשרה מלאה, וזוגיות היא ממני והלאה. מסתבר שלאלוהים היו תו ־ כניות משלו". בעודה צועדת את צעדיה הראשונים כחופשיה, היא קיבלה בפייסבוק הודעה על פוסט שפרסמה, ששינה את חיי האהבה שלה לחלוטין: "יום אחד פרסמ ־ תי פוסט בפייסבוק, אני לא זוכרת אפילו על מה. ואז בטעות חבר יל ־ דות שלי, תומר, שלמדנו יחד בגיל , הגיב לי בהודעה פרטית במקום 12 על הפוסט. התחלו להתקשקש קצת בהודעות, ואמרנו שאנחנו חייבים לשבת על קפה, לעורר זכרונות. אני חייבת לציין שהוא אפילו לא ניסה להתחיל איתי, אלא הכול היה בקטע מאוד מכבד. קבענו פגישה בבית

החירות שלי

| NAMAL.CO.IL לפרטים נוספים הפעילות תבוטל במקרה של גשם

תהיו חברות וחברים ותעקבו

"אבא שלי נהרג בתאונת אופניים, הוא ספג את הפגיעה הקשה ביותר, הועף לשוליים בכוח רב. הוא שכב שלוש שנים מחוסר הכרה במחלקה הסיעודית של בית האבות משען, כשהוא הולך ודועך"

5.4.2023 ˆ ידיעות תל אביב, רמת גן 24