ראשון 02.05.25

הבניין המקולל של מחנה יהודה יוסף שפייזר ||

דיזינגוף, ביאליק והגנן ד"ר אילן שחורי ||

סמטה פלונית סמטה אלמונית

ברחוב אגריפס בשולי שוק מחנה יהודה, פינת שילה, ניצב בניין עיני - מבנה אפור וגבוה, שאינו שונה למראה מכל בניין מסחרי אחר. אלא שכבר עשרות שנים מרחפת מעליו שמועה עיקשת על קללה שהטיל עליו מקובל ירושלמי ומאז נגזר עליו כישלון. התגורר מול 70 על פי האגדה המקומית, בשנות ה אתר הבנייה הרב מרדכי שרעבי זצ"ל, מקובל ידוע וראש ישיבת "נהר שלום". הבניין החדש חסם את זריחת השמש מחלון חדרו, ומנע ממנו לקיים את תפילת ותיקין עם אור ראשון. כשהקבלן סירב לה־ נמיך את המבנה, כך מסופר, הטיל עליו הרב קללה - ומאז, איש לא הצליח לשגשג שם. עסקים קמו ונפלו, השם “הבניין המקולל” הפך לשם נרדף. אני נולדתי לא רחוק, ברחוב המדרגות שבנחלאות, . זו היתה תקופה של קסם. 80 בתחילת שנות ה ירושלים ההיא שלא מחולקת לקהילות סגורות - היתה מארג מופלא של חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים שחיו יחד, בסמיכות, מתוך כבוד ועדי־ נות. באותה שכונה הסתובבו אנשי רוח, משוררים, אקדמאים וילדים. פלאפל שלום עוד שכן בכוך צר בצידו השני של רחוב בצלאל מתחת לבית הכנסת של האורפלים. שוק מחנה יהודה היה שוק אמיתי של ירקות, פירות, צעקות רוכלים והמון ריח של כוסברה ושום ירוק (בעונה) וכמו כולם הכרתי את האגדה על הבניין המקולל. אז מה האמת? הסיפור קיבל תפנית בלתי צפויה: לימים טען העי־ תונאי דן מרגלית שהוא זה שהמציא את הסיפור - כמעין מתיחה עיתונאית. לא היתה קללה, ולא חסימת שמש. ובכל זאת, אנשים ממשיכים להאמין. למרות זאת האגדה נותרה בזיכרון הירושלמי כאילו קרתה באמת. כי בירושלים, גם סיפור מומצא יכול להפוך לאמת - כשהוא מצליח ללכוד משהו מהלב של עיר הנצח. דוקטורנט, מורה דרך וחבר מועצת ירושלים ‰ לשעבר

פלונית וסמטה המתחם בין סמטה אלמונית היוצאות מדרומו של רחוב המלך ג'ורג', הוא אחד היפים, המיוחדים והמרת־ קים מימי תל אביב הקטנה. בסמטה פלונית, המטרים, עומד בית יפה ומיוחד 70 בת כ שפסל אריה בחזיתו. זה היה ביתו של איש העסקים האמיד מאיר גצל שפירא, שעלה לארץ עם ממון רב מארה"ב יחד עם 1921 ב רעייתו סוניה. גצל רכש חלקת קרקע סמו־ כה לשוק הכרמל והקים שם מתחם עם מספר מבנים אקלקטיים מרהיבים, חלקם עברו באחרונה התחדשות עירונית בתוך שדרת עצי ווישנגטונייה. סביב חייהם של מאיר וסוניה, התפתחו לאורך השנים סיפורים ואגדות, חלקם לא ממש נתמכים בידי ההיסטוריה. אחת הבו־ לטות והקשורות למתחם הוא שמאיר גצל שפירא כה אהב את סוניה רעייתו, עד שהח־ ליט לקרוא את הסמטה המוליכה לביתם על שמה, ואת הסמטה המקבילה על שמו. אותה אגדה עירונית ממשיכה וטוענת כי כשראש העירייה הנמרץ מאיר דיזנגוף שמע זאת הוא זעם על החוצפה של תושב העיר, מכובד וע־ שיר ככל שיהיה, לקבוע בעצמו שמות לר־ חובות ועוד על שמו. דיזינגוף, כך טוענים, שלח פקידים שתלשו את השלטים וכנקמה שנועדה להשכיח את שם בעל המקום ואשתו החליט לקרוא לשתי הסמטאות: סמטה פלו־ נית וסמטה אלמונית. ספיח לאותה אגדה מספרת כי לאחר כל הטוב שהרעיף עליה בעלה, שגם הקים פסל אריה מאבן בחזית הבית שישמור עליה, ברחה הר־ עיה האהובה בסופו של דבר עם הגנן. אז מה האמת? אז מי הוביל להחלפת השמות? האמת. לא ברור. בתיקי ההיסטוריים בארכיון עיריית תל אביב ופרוטוקולים של ועדת השמות העירונית, אין לפרשה זו כל זכר. אולם, עד סמוך לפטירתו היה המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, חבר בוועדת השמות העירו־ נית ומי שמינה אותו היה לא אחר מדיזנגוף. על פי הפרוטוקולים היה ביאליק אחראי לכמה מהשמות המיוחדים ברחובות בתל אביב באותה תקופה, בין היתר גם באזור זה - כמו למשל "סמטת אלו מציאות", ממש ממול למתחם של שפירא. יתכן שסימטה פלונית ואלמונית היה גם כן רעיון של ביאליק שמו־ מש שנים לאחר פטירתו. יתכן, וזו גם דעתי, שמי שבפועל אחראי לשינוי השם הוא הסו־ פר אהרון זאב (א"ז) בן ישי, שהיה שנים רבות עורך "ידיעות עיריית תל אביב" ובמקביל ריכז שנים רבות את ועדת השמות העירו־ נית. בן ישי אחראי לשורה ארוכה של שמות ומקבצי שמות יפים ומיוחדים ברחובותיה של תל אביב המתפתחת בשנות השלושים, הארבעים והחמישים, וסביר להניח כי הוא זה שקבע את השמות חדשים, ויתכן שאימץ בכך את הרעיון או ההצעה של ביאליק. ומה לגבי האגדה על הרומן עם הגנן? גם כאן הסיפור רחוק מהאמת ומקור אגדות אלו, ככל הנראה, בין היתר ברשימות עיתונאיות בשנות החמישים בעיתון "דבר" שחלקן נכ־ תבו על ידי העיתונאי הסופר שלמה שבא. היסטוריון של תל אביב שכתב את ‰ הדוקטורט הראשון על עיריית תל אביב

האם הקרב על עכו נתן השראה להמצאת הסיגריה שאנחנו מי עומד מאחורי ‰ מכירים? הסיפור על הבניין המקולל מה הקשר בין ‰ בירושלים? ארתור המלך למצביא שהשאיר כתובת ליד כלא מגידו ואמת ומי ברחה ‰ המים בקיסריה? ‰ עם הגנן (או שאולי לא) ארץ ישראל מלאה באגדות שקרו באמת. כנראה תשמעו סיפור

2.5.2025 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 12