ראשון 05.08.22

שלמה בן בסה, שבנו ליהוא בן בסה ז"ל נהרג בהתרסקות מטוס במהלך אימון בקורס טיס, דוחה את דוח המסקנות הצה"לי שהוגש לו "ניסו למרוח אותי, הכתובת ‰ בשבוע שעבר הייתה על הקיר", הוא אומר בזעם ומספר על הביקורים התכופים שלו בקבר ועל ספר "כואב לי שהחיים של ‰ השירים שכתב לזכרו ליהוא נגדעו כל כך מוקדם, לפחות שיחיה בלבבות של אנשים" אבי איצקוביץ ' / / צילום: קובי קואנקס ה י י ת ה רשלנות והבן שלי ב ח י י ו שי ל ם המסקנות והזעם: ׀ ראשון לציון

ליהוא בן בסה ז"ל ׀ צילום: באדיבות המשפחה

מצליחים להוציא את לא הרבה דברים שלמה בן בסה משלוותו. כיאה לאיש הרוח והמ ־ שורר שהוא, דיבורו מאוד רגוע, שקט ושלו, הוא בורר כל מילה ומנסה לשדר אופטימיות ותק ־ ווה בכל משפט. דבר אחד הצליח להוציא אותו משלוותו ומקור הרוח שלו ולגרום לו לזעם רב שצבר כבר כמעט שנתיים - דוח המסקנות הסופי שהוגש לו לפני כשבוע וחצי ובו הפרטים המ ־ לאים שהביאו למותו של בנו רב"ט ליהוא בן בסה, שנהרג בטיסת אימונים במהלך קורס טיס שבו היה חניך. "מה שהיה בבית הספר לטיסה זו רש ־ לנות אחת גדולה ובסופו של דבר היחיד ששילם על כך את המחיר היה הבן שלי. זה עלה בחייו. כל השאר פשוט המשיכו בחייהם ולא שילמו על זה בתפקיד שלהם". כעת מנסה בן בסה למצוא חזרה את השלווה שלו דרך ספר שירים שכתב עבור בנו שנהרג וע ־ תיד לראות אור בקרוב. תהומות של כאב , משורר ומאחוריו ספרי שירה 65 בן בסה, שכתב, גרוש ואב לתאומים מאי וליהוא ז"ל יושב בסלון ביתו שברחוב עולי הגרדום ברא ־ שון לציון ועובר על הדוח שקיבל לאחרונה לי ־ דיו ובו נכתבו המסקנות הסופיות של התאונה ,24.11.20- בה מצא ליהוא את מותו. כזכור, ב בשעות הבוקר, יצאו ליהוא, אז חניך קורס טיס ויחד איתו סא"ל איתי זיידן לטיסת 186 מספר אימונים. "אני זוכר היטב את אותו היום שבו קיבלתי את הבשורה הקשה. הייתי בעבודה ושמעתי בחדשות שהייתה תאונת טיסה ומטוס התרסק, אבל לא הודיעו שזה היה מטוס צבאי

של חיל האוויר ולמרות זאת המחשבה שיכול להיות שקרה לליהוא משהו החלה לקנן בי. מעט כבר עדכנו בחדשות שמדובר 11 אחרי השעה בתאונה של מטוס צה"לי וזה השלב שניסיתי ליצור קשר עם ליהוא, אבל לא היה כל מענה. "לקראת השעה שלוש התארגנתי ליציאה הביתה, אבל המנהל שלי אמר לי לחכות ושהוא רוצה לדבר איתי. ישבתי בחדר שלו ופתאום הופיעו שני נציגים של צה"ל וכבר הבנתי מה קרה. נכון יש את התחושה הזאת שכל הדם יורד למטה ולא נשאר בגוף? אז ככה בדיוק הרגשתי. צנחתי לתהומות של כאב וצרחתי שם צרחה מרה ואני חושב שכל האזור המסחרי שמע את זה. לא צריך להרחיב ולספר שזאת ההרגשה הכי קשה שהייתה לי בחיים", מספר בן בסה בכאב, "לא היינו קרובים במובן הקלאסי של יחסי אב ובן כי בגיל הבגרות הוא היה סגור בחדר עם המחשב שלו. הם גדלו לתוך מציאות של הורים גרושים, הוא היה בא אליי פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה. אני לא אב השנה אבל עשיתי כל מה שאני יכול למענו, טיפלתי בו בתור ילד והייתי שותף לגידול שלו, עשיתי כל מה שי ־ כולתי. "לא עודדתי אותו ללכת לקורס טיס ולא ששתי שהוא שם, אבל לא עצרתי אותו, ואמת שלא חשבתי לרגע שמשהו יכול לקרות לו במהלך הקורס. החשש היה רק שהוא ייפגע במ ־ לחמה או מבצע צבאי, כל עוד הוא היה בשלב האימונים הרגשתי שהוא בטוח ונמצא בידיים טובות. "אני שואל את עצמי לפעמים מה הסיכוי שדבר כזה יקרה לו? כמה הגורל אכזר וכמה זה חוסר מזל משווע".

ההורים בלוויה ׀ צילום: אבי מועלם

10

5.8.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות