ראשון 08.04.22

הפקולטה לחקלאות: ההצעה של הסטודנטים

עקב המצב הביטחוני, יוזמהשל אביב רודמן, סטודנט בפקולטה לחקלאות: סטודנטים יוצאי יחידותקרביות ישמשו כמשמר אזרחי ויזכו למלגהמהעירייהאו לביטול הארנונה משמראזרחי תמורתמלגה

אביגיל קדם

כשהמצב הביטחוני הולך ומתחמם, סטודנט אחד מהפקולטה לחקלאות יוצא בקריאה לעירייה להיעזר

צילום פרטי

צילום: אבי מועלם

בסטודנטים תושבי העיר יוצאי יחידות קר ־ ביות לביצוע סיורים בשעות הערב והלילה במרכז העיר וברחבי השכונות. בתמורה הוא אומר, העירייה יכולה לתת לסטודנטים מלגה או לחלופין לבטל להם את הארנונה. אביב רודמן, סטודנט לאגרואקולוגיה ובריאות הצמח בפקולטה לחקלאות, עובד בשלוש עבודות כדי להתפרנס ולהחזיק את הדירה בה הוא גר עם שותפים בעיר. הש ־ בוע הוא קורא לעירייה להיעזר בסטודנטים כמוהו, בעלי רקע קרבי בצבא, כדי להגדיל את הכוח האזרחי בעיר בתקופה ביטחונית מתוחה זו. "בתור סטודנט חדש בפקולטה לחקלאות ובתור מי שעתיד לגור בעיר בשנים הקרו ־ בות, אני רואה ערך בקהילתיות", הוא אומר השבוע. "אני חושב שדרך קהילתיות אפשר להגיע לדברים שכולם צריכים, וכולם גם יכולים להיות מרוצים ולאו דווקא בהתנ ־ דבות". את היוזמה הוא מבקש לקדם מול העירייה, והוא קורא למי מנבחרי הציבור שיראו בכך ערך מוסף, לקדמה למען תושבי העיר ול ־ מען הסטודנטים בעיר. "שירתי חמש שנים 40־ בצבא בשירות קרבי, אני עושה קרוב ל

"הסטודנטים בעיר רוצים תחושת שייכות, אנחנו יושבים בברים ונוסעים באופניים ותורמים לקהילה, ואם יורידו לנו את הארנונה בתמורה לשעות שמירה אזרחיות כולם ירוויחו"

אביב רודמן. נכון להקים את המערך

הפקולטה לחקלאות. סטודנטים רבים יוצאי יחידות קרביות

ימי מילואים בשנה ואני בא להציע אלטר ־ נטיבה שתיתן לסטודנטים או סוג של מלגה או הנחה משמעותית או ביטול של הארנונה כדי לעזור לנו גם מבחינה כלכלית. אנחנו לומדים המון שעות ומנסים למצוא עבודות, אני אישית עובד בשלוש עבודות אבל אני מגיע לשכר נמוך שלא עוזר לי להחזיק דירה ברחובות גם כשותף". ההצעה שלו היא להקים שיטור אזרחי עירוני, במסגרתו סטודנטים יסיירו בר ־

ירוויחו", הוא אומר ומציין כי בעיר מתגו ־ ררים לא מעט סטודנטים שנכונים להקים את המערך. חבר המועצה אסף אלבר מסר כי יביא את הדברים בפני ראש העירייה. "אנחנו מק ־ דמים במקביל מהלך של הצטרפות אנשים מיומנים, צעירים ולא צעירים, למשמר האזרחי, שהוא המקום שבו ניתן לקיים יוז ־ מות כאלה", אמר. מהעירייה לא נמסרה תגובה.

חבי העיר בלבוש ביטחוני, כדי להחזיר את השקט לשכונות, להחזיר את תחושת הביטחון ולהראות נוכחות של אזרחים עי ־ רניים. "זה יכול לקרות במכונית עם צ'קלקה, וזה יכול להיות באופן רגלי או על אופניים. הס ־ טודנטים בעיר רוצים תחושת שייכות, אנ ־ חנו יושבים בברים ונוסעים באופניים ותו ־ רמים לקהילה, ואם יורידו לנו את הארנונה בתמורה לשעות שמירה אזרחיות, כולם

חזרה למקוםשבו גדלהכדי להצילחיים גדרה ׀ מקופת החולים לאוקראינה לאנהפלאסקה, אחותבקופתחוליםמאוחדתבגדרה, יצאהעםמשלחת רפואית להקמתבית החוליםשדה באוקראינה, להטיב עםתושבי המדינהשהייתהפעםחלק בלתי נפרד מחייה

המלחמה באוקראינה

אביגיל קדם

"באחד המקרים הגיע אדם מבוגר, חולה אונקולוגי שלא הייתה לו גישה לטיפולים. הוא פשוט אמר שהוא רוצה לחיות, שהוא רוצה עוד הזדמנות אחת לראות את הנכדים שלו"

מהרגע שפרצה המלחמה באוקראינה לארה פלאסקה, אחות ורכזת הכשרה ופיתוח בקופת חולים

מאוחדת, חיפשה דרך לתרום לאנשים שנמ ־ צאים בלב הלחימה. "כשפנתה אליי האחות הראשית מלי קושא ושאלה האם אני רוצה להצטרף למשלחת, התלבטתי בדיוק דקה", היא מספרת. לדבריה רצתה לתרום, והילדים, למעט הבן הצעיר שהיה עצוב שאמא הולכת לשבועיים, קיבלו את הנסיעה שלה בהבנה ובגאווה. בגדרה, בבתי הספר בהם לומדים הילדים, הכינו הילדים ציורים עבור הילדים באוקראינה, והציורים אכן הגיעו אליהם. "היו המון חששות, לא ידענו בהתחלה איפה נהיה וברגע שהוחלט להקים את בית ק"מ מהגבול הגענו לסדר 13 חולים השדה את הציוד כשהאוהלים כבר מוקמים, מיד אחרי כן כבר קיבלנו מטופלים", היא מספ ־ רת כיצד הקימו מחלקות שונות והחלו לתת טיפול לתושבי המקום שלא היה להם עד לאותו הרגע שום פתרון רפואי בשל המצב". בית חולים שדה הוקם על ידי מדינת יש ־ ראל, בראשו עמד ד"ר דודו דגן ממשרד

ילד אוקראיני שקיבל ציור מישראל

צילום פרטי | לאנה פלאסקה באוקראינה

רופא אף אוזן גרון הצליח לסייע לה באמ ־ צעות החזרה של העצם למקום. "היא הייתה כל כך אסירת תודה, היא לא הפסיקה לחבק אותנו. במקרה אחר הגיע אדם מבוגר, חולה אונקולוגי שהבת שלו גרה בארה"ב עם הנ ־ כדים. לא הייתה לו גישה לטיפולים. הוא פשוט אמר שהוא רוצה לחיות, שהוא רוצה עוד הזדמנות אחת לראות את הנכדים שלו. סייענו לו בעזרת חברות תרופות שתרמו לנו תרופות אונקולוגיות".

הבריאות, המנהל הרפואי הוא פרופ' אלחנן בר-און ומנהל המשלחת הוא יואל הר-אבן. "הגיעו פליטים מהגבול, אנשים שהתא ־ רחו אצל קרובי משפחה בעיירה הקרובה שלא הייתה להם גישה לטיפול רפואי. במ ־ קרה אחד הגיעה אלינו אישה עם אף שבור, היא ברחה עם הבת שלה מאזורי בלחימה עם הרכב, הן עשו תאונה והאף שלה נשבר ולא הייתה לה גישה לטיפול רפואי במשך חודש". לדבריה, כשהאישה הגיעה אליהם

פלאסקה מספרת שהמשלחת הצריכה ממנה לא מעט לוגיסטיקה, אך היא חזרה עם תחו ־ שת סיפוק גדולה. "זו טיפה בים, אבל אם הצ ־ לחנו לעזור לאדם אחד כמו שאומרים, המציל נפש אחת כמו הציל עולם ומלואו. נולדתי בברית המועצות, בבלרוסיה, וכשאני הייתי שם לא הייתה הפרדה בין בלרוסיה ואוק ־ ראינה, כולנו היינו אותו הדבר והתחושה הזו שמשהו קורה שם במקורות שלך היא קשה ויש תחושת הזדהות עם העם האוקראיני". ¿

42

8.4.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות