ראשון 10.06.22

"יש בי גם קבלה שזה פשוט היה צריך לקרות". חגית חבז־ מלול עם איתמר

טביעות 99 ילדים בחמש שנים על פי ארגון בטרם, טביעה היא הסיבה השנייה בשכיחותה לת ־ מותה בקרב ילדים במקרים של פגיעה לא מכוונת. טביעה מתרחשת במהירות ובד ־ ממה. ילד טובע אינו צועק ואינו יכול להתריע שהוא בסכנה מכיוון שהפה והאף שלו מכוסים מים. בתוך שתי דקות מרגע הטביעה הוא מאבד הכרה וכעבור ארבע עד שש דקות חל נזק מוחי בלתי הפיך עד מוות. על כן התנהגות בטוחה בסביבת מים יכולה להציל חיים. על פי דוח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת של אחוז ממקרי התמותה 16 הארגון, מהיפגעות 2021 של ילדים בשנת לא מכוונת נגרמו עקב טביעה. 99 טבעו 2021 ‑ 2017 בין השנים , כאשר רק בשנת 17 ילדים עד גיל ילדים. 19 טבעו 2021 אחוז 53 בגילאי חמש עד תשע, כ־ ממקרי הטביעה התרחשו בבריכות אחוז במקורות מים פתוחים. 41 ו־ בגילאי עשר ומעלה רוב מקרי הטביעה מתרחשים במקורות מים פתוחים.

"אם כל יום אחשוב על מה היה יכול להיות ממנו ומה קרה אני אשתגע, לכן אני מעדיפה

זה שאנשים חייבים להפסיק לחשוב שלהם זה לא יקרה. כולנו מאמינים שזה יכול לקרות לאחרים, אבל לא לנו. קצת לפני שאיתמר טבע היה סיפור עם שתי בנות בסביון שטבעו, ואני ממש זוכרת את עצמי חושבת בלב שזאת בטח חוסר אחריות של מישהו, אבל אסור לנו לש ־ פוט ולבקר. גם אותי שפטו, היו טוקבקים נוראיים, קל לדבר כשלא יודעים את העובדות. אני עשיתי הכל לפי הספר, היה לנו כיסוי לבריכה, הבאתי מטפלת לשעות העבודה שלי בבית, עשיתי כל מה שאפשר. הצעד הראשון זה ההבנה שזה יכול לקרות גם לך. אל תסמכו על אף אחד, תזכרו שהסכנה קיימת, ובכלל לדעתי בריכות ביתיות זה דבר שהמחיר עליו יקר מדי. כל פעם שאני שומעת על ילד שטבע אני מבינה שעוד משפחה נהרסה". סגרתם את הבריכה הביתית שלכם? "לא. כי לנו היום כבר אין ילדים קטנים בבית והיה חשוב לי להעניק לילדים שלי שמחה ולאפשר להם להמשיך בחייהם ללא פחד. יש בי גם קבלה שזה פשוט היה צריך לקרות, שיש איזה כוח עליון שה ־ חליט שזה מה שיקרה ושאסור לי בגלל זה לעצור לילדיי את החיים. אני מאחלת לעצמי לגרום לעצמי כמה שיותר אושר אמיתי, שיגרום לי להיות אמא חזקה כדי להמשיך לטפל באיתמר ובארבעת האחים המופלאים שלו".

, לאחר שנישאה, היא החליטה לשנות 29 כיוון. "את לא יכולה לתחזק קריירה מוזי ־ קלית כשכל שנתיים את בהריון. יש , 12 לאיתמר עוד ארבעה אחים ‑ רן בן , 20 , ומרום בן ה־ 18 , ציון בן 15 רועי בן והחלטתי להניח את החלום בצד. אני מבשלת לפרנסתי, מכינה אוכל מרוקאי ועיראקי שמאוד אוהבים. בהריון האח ־ רון, של איתמר, זה שוב התחיל לבעור בי, ואפילו הזמינו אותי לאודישן בכו ־ כב נולד. כשאיתמר נולד חשבתי שזה הזמן שלי, אבל אז החיים שלנו השתנו ללא היכר. שנה אחרי מה שקרה הוצאתי את השיר 'קורא לך אמא', שזה החלום שלי, ומאז המון משפחות פונות אליי, הורים שילדיהם טבעו למוות או נותרו צמח, שבעיניי זה אפילו יותר נורא. הם שואלים איך אפשר להמשיך בחיים, ואני מנסה להמשיך בעזרת המוזיקה". "אסור לשפוט" אירוע ההתרמה ל"בטרם" ייערך בחו ־ דש ספטמבר, היא מספרת. "אארח בו שבעה נגנים, מוזיקאים, וכל ההכנסות ייתרמו לארגון בטרם בו אני מתנדבת מאז המקרה". חבז־מלול משמשת כיו"ר ועד ההורים בארגון ומאמינה כי את האסון הבא אפשר למנוע. "זה מתחיל קודם כל עם

למרות שניסו לשכנע אותי. לא יכולה לסבול את המחשבה שאני לא אדע מה קורה איתו, אם הוא לא ישן טוב או צריך משהו. אני מחוברת אליו ומרגישה אותו, אני יודעת שברמה מסוימת הוא כאן איתנו. הנשמה שלו חיה ומרגישה ולכן הוא תמיד נקי, מטופח ולבוש בדיוק כמו האחים שלו. אבל לפעמים אני תוהה אם לא נמאס לו כבר. כמה ילד יכול לשבת ולא לעשות שום דבר? יש חוסר בבית, אין עוד ילד שעושה רעש בבית, לזה אני מזכירה שיעורים, לזה קונה נעליים, את זה לוקחת לחוג, ולאיתמר אין לי למה לקרוא. אם כל יום אחשוב על מה היה יכול להיות ממנו ומה קרה אני אשת ־ גע, לכן אני מעדיפה להתרכז בעשייה שלי. כשאני מתעסקת בכאב אני שרה לו, בוכה וכותבת פוסטים כואבים, אבל רוב הזמן אני מדחיקה, כי רק ככה אפשר לתפקד. בקורונה העליתי המון מתכונים והפידבקים החיוביים עשו לי טוב. כשאת מקבלת פרגונים את פורחת, ואני מעדי ־ פה להתעסק בזה". בעזרת המוזיקה במשך כל חייה חלמה חבז־מלול על קריירה מוזיקלית. היא שירתה בלה ־ קה צבאית, למדה בבית הספר למוזיקה "רימון", הופיעה בכל העולם על ספינות נופש ואפילו בפסטיבל הזמר, אבל בגיל

להתרכז בעשייה שלי"

"איתמר לא מגיב, לא צוחק ולא בוכה, הוא ממצמץ כשאני שרה לו ולכן בלב

שלי אני חושבת שהוא מרגיש אותי"

39

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 10.6.2022