ראשון 14.01.22

ראש העירייה שהתגלה כחיובי ‰ השפעתשהחווירה מול הדבר "האמיתי" ‰ התורים שהתמשכו כמו נצח ‰ האם המודאגת ‰ האב הכועס ‰ הקשישה שהבינה שהיא שוב לבד נקודות 8 ‰ " ‰ וגם ההחלטה "לשחרר מבט אישיות על ימי האומיקרון 2022 המאתגרים שפתחו אתשנת

הרגע שבו הבנתי: הילד שלי התבגר טרם זמנו גבאי – איילת רוטה "אמא אני רוצה לצייר לך רצח". לא פרחים, בית עם גג רעפים או מסי לוקח אליפות. רצח הוא רוצה לצייר. "למה דווקא רצח?", שאלתי בעדינות. מנסה להסוות בהלה, מח ה שבות על "דקסטר הרוצח הסדרתי" שגדל אצלי בבית, ואיפה אסתיר מעכשיו את סכיני הבשר. "זה מה שכתוב לך על המסך, תסתכלי". אמר בן החמש בתמימות. הסתכלתי לאחור אל מסך המחשב והנקודות התחברו. 28 כן, מסתבר שאחרי הבידוד ה־ י � , אל תתפסו אותי במ 29 (אולי ה ה לה), ארז, תלמיד גן חובה (כשיש גן) התחיל ללמוד לקרוא מאחורי הגב שלי. כשכל הגן בבידוד ("אבל אני לא חולה, רק יש לי בגן ילד מאומת"), כל מגדלי הלגו התפ ה רקו, חוברות העבודה נגמרו, תו ה כניות הטלוויזיה הפכו משעממות ואפילו הטאבלט הפסיק לשמש כבייביסיטר אולטימטיבי, הוא הת ה חיל לחבר אותיות למילים. אז מה רע? בעולם נורמלי (יחסית) ,2020 כמו זה שחיינו בו לפני מרץ הייתי מריעה: "הילד ענק!". אבל במציאות שהפכה לחיינו, במקום ספרי ילדים, ילד סגרי הקורונה שלי, שמעולם לא בילה שנה רצופה בגן ילדים עירוני, קורא אייטמים שאמא שלו, עורכת חדשות, כותבת במחשב הביתי במקום במערכת עי ה תון סטרילית. למה? כי אנחנו שוב בבידוד! תחקיר מעמיק יותר העלה שבש ה עות הארוכות שישב לידי ומאחורי כשהוא מצייר, משחק או מטפס על הקירות משעמום, עין אחת היתה על מסך המחשב. בזמן שהשלי ה תי את עצמי שהוא קטן ולא מבין, הוא בעצם התאמן בקריאת אסונות שניסיתי לסנן ממנו בדילוג ערו ה צים מהיר ממהדורת החדשות בט ה לוויזיה לערוץ "הופ". רוב תלמידי כיתות א' מתחילים ב"אבא", "אמא" ו־"שלום", אבל ילד דור הקורונה שלי כבר קורא "טרגדיה", "אסון", "תאונה קטל ה נית" ו"אומיקרון". ועכשיו כשתם עידן התמימות, נשאר לי רק לאחל בהצלחה למורה העתידית שלו, ושל שאר בוגרי יחידת הבידודים, ואולי ללמד אותו לשחק פורטנייט. זה פחות אלים מלקרוא את "העבו ה דה של אמא".

צילום פרטי | תנשמו, תרוצו, תשחררו. כי החיים גם ככה קצרים

החלטתי הרגע שבו לשחרר // שי אלבלינג ה � בצ 12 ביום שני השבוע, קצת לפני השעה ריים, הגיע הרגע בו החלטתי שדי, חובה "לש ה חרר", אבל ממש, לא בכאילו, אלא בכל הכוח. להוציא החוצה את מה שאני חושב עליו כבר שבועות ארוכים – שבלתי אפשרי לסגור את עצמנו מכל כיוון (ובטח לא בשבוע שבו השמש המדהימה מחממת לנו את החיים). זו היתה הודעה מקבוצת הוואטסאפ של כיתת התיכון של הבן שלי, נועם, בה דנו ההורים בנו ה שא יציאה לאחד הטיולים המשמעותיים ביותר עבור הילדים – מסע ישראלי, חמישה ימי שו ה טטות ברחבי הארץ, כדי להכיר את החברה, אנשיה ומנהגיהם. בגלל העלייה הההיסטרית בתחלואה נשמעו לא מעט קולות הקוראים לבטל את הטיול, אבל עמדתה האיתנה של המחנכת ("יוצאים כמתוכנן, יש אישור ממשרד החינוך") שכנעה אותי סופית לדבוק בעמדה הליברלית ופשוט "לשחרר". מודה, גם אני התלבטתי ערב קודם אם זה רעיון טוב לצאת לטיול, אבל כשנחתו הודעות הבוקר בוואטסאפ הכיתתי, כבר ידעתי שאין ברירה. למה ידעתי? כי בלילה, לפני שנרדמתי, חשבתי על האמא הקשישה והמהממת שלי ש"סוגרים" עליה כבר כמעט שנתיים. חשבתי על התק ה פי הזעם של הילדים המבולבלים. חשבתי על הייאוש של המתאמנים בקבוצות הריצה, ששכנעו אותם לוותר ולהסתגר. זה לקח לי שנתיים, אבל בסוף זה קרה. שחררתי. אני אהיה אחראי, אעטה מסכה, אמנע מהתקה ה לויות, אבל ראבאק, אמשיך לחיות, כי גם ככה הזמן שלנו פה קצוב. אז דווקא עכשיו: קחו את אמא שלכם לראות שקיעה בים, תאפשרו לילדים שלכם להיפגש עם חברים ולטייל וצאו לרוץ באוויר הפתוח. ובכל יציאה כזו מהשגרה, תנשמו עמוק ללב ולריאות – ותשחררו.

נמאס לי הרגע שבו מאנטיגן, אנטי לא // רוני עקירב

די, נמאס לי. הבת שלי קיבלה הודעה בשעה תשע בערב שנחשפה לחולה מאומת. יחד איתה כל חבריה לכיתה. ושוב הנוהל הרגיל: להיבדק ולעמוד בתורים אינסופיים. לא כיף להיות היום הורה לילדים, בייחוד לא לקטנים. כמה עוד אפשר לסבול? מחירי בדיקות האנטיגן מאמירים מדי יום, ואנחנו ההורים רצים כמו קבצנים מחנות לחנות ומנסים להשיג ערכות שקלים. 39.90 , שעולות, בלי בושה אני חושב על אמא לשלושה ילדים שצריכה לעשות בדיקה לכל אחד מהם. האפשרויות העומדת בפניה הן: בדיקה ביתית שתעלה עשרות שקלים. או: להגיע לתחנות בדיקה וכדי לא לשלם, לשקר ולומר שזה לא בשביל תו ירוק. לאן הגענו? ואיך אנחנו מסכימים שככה יטרטרו אותנו? אז הנה הגיעה הישועה: שלוש ערכות בדיקה שהובטחו לכל ילד. בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא קיבלנו אותן. וגם כשנקבל, הן יהוו טיפה בים ולא באמת יועילו להורים. אין שום סיבה שנשלם שקל על בדיקה כלשהי. זהו הליך רפואי שאמור להינתן בחינם לכל מי שחבר בקופת חולים. כיו”ר הנהגת ההורים בראשון לציון אני פונה אליכם, מקבלי ההחלטות: ההורים הם לא פרה חולבת. אז תפסיקו עם הגזרות, המתווים, המהפכות, ההחלטות והשינויים האינסופיים. כבר הפ ה סקנו לספור והפסקנו לנסות להבין.

מלכוד הבדיקות צילום: | הביתיות קובי קואנקס

29

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 14.1.2022