ראשון 15.04.22

הראפר שהחליף את המעצר במוזיקה

הוא גדל עם אם יחידנית בבית שהיה בו מחסור, התמכר לסמים וישב במעצר לאחר שנגמל, חזר לאהבה ישנה ‑ ‰ המוזיקה, והיום לשירים שלו יש מאות אלפי צפיות ברשתות עכשיו הראפר המצליח מבת ים, גל ‰ בוגאטי, מספר על הדרך שעבר ("יש לי לא 14- את החופש לומר את מה שגל בן ה ומתייחס לביקורות על שיריו ‰ הצליח") ("עדיף שידברו עליך רע מאשר שיהיו ‰ אדישים אליך") מגשים חלומות סוף סוף אני

אפילו כשהיה במקומות הנמוכים ביותר בחייו, של התמכרות ובית סוהר, גל בוגאטי מבת ים מעולם לא הפסיק לחלום על קריירה מוזיקלית. המוזיקה הייתה זו שהצילה אותו בילדו ־ תו בפנימייה, ושבה לחייו והצילה אותו בבגרותו מחיים של התמכרויות ופשע. , לאחר שנגמל 31 כיום, כשהוא בן מעלות בחייו, הוא 180 ועשה שינוי של במגדל יוקרה בבת 33 מתגורר בקומה ה־ ים, הכי רחוק משכונת הפשע שבה גדל, מהמעצר אליו נכנס וממרכז הגמילה ששינה את חייו. "היום יש לי את החופש פ � שהיה ב 14 לומר את מה שגל בן ה ־ נימייה לא הצליח להשמיע. פעם הייתי שקוף, היום אני מגשים את החלומות שלי". הילדות בבאר שבע כשבוגאטי היה רק עובר ברחמה של אמו, היא החליטה להימלט מבעלה דאז שנהג לשתות ולהכות אותה. עם ילדה קטנה ובעודה בהריון מתקדם, היא ברחה מרוסיה לישראל ולמציאות של אם יחי ־ דנית בשכונת מצוקה בבאר שבע. "אבא שלי היה אלים ואובססיבי", הוא מספר השבוע. "היא נאלצה להציל את עצמה ועד היום אין לי ממש קשר איתו. הוא היה מתקשר כל יום הולדת לברך אותי ובשנים האחרונות נוצר גם קשר ברשתות החברתיות. מעולם לא נפגשנו וגם אין לי צורך להכיר אותו. הוא כמו חבר שמעולם לא היה לי. במשך שנים היה לי המון כעס כלפיו וגם כלפי אמא שלי. עם השנים זה נרגע. גדלתי לבד. בבאר שבע כולם הסתבכו, עשו סמים, שתו אלכוהול והגיעו לכלא. איכשהו שם עוד הצלחתי לשמור על עצמי. בבית הייתה מצוקה כלכלית מאוד קשה. בכי ־ תה ג' קיבלתי בתעודה טעון שיפור על לבוש, כי פשוט לא היו בגדים בבית. גם אמא שלי שותה. רגע אחד היא אישה מקסימה ורגע אחרי מפלצת. כילד הייתי רואה תוכניות בטלוויזיה על בתים של עשירים. אמא שלי שנאה את זה, כי היא לא הצליחה אז להעניק לנו בית טוב, אבל אני הייתי רואה את זה וחולם להיות מיליונר, עם בית כמו שצריך". התאונה וההתמכרות בוגאטי עבר לפנימייה. רק 14 בגיל כשקיבל הזדמנות להיות ילד רגיל, הוא החל לגלות את כישרונותיו ולחלום בגדול. "בפנימייה מצאתי המון דרכים להימלט מהמציאות שלי. למדתי שם מוזיקה, ובעיקר אהבתי תופים. עסקתי בספורט, כדורגל, קפוארה, ברייקדאנס ופארקור. הייתי ילד היפראקטיבי וחי ־ פשתי דרכים להוציא את זה". בצבא שירת כלוחם קרבי בגדוד דו ־ כיפת בחטיבת כפיר. לאחר שנה וחצי שינה תפקיד כדי להתמודד עם המצו ־ קה הכלכלית בבית, וכשהשתחרר עבר לגור עם חבר בתקווה לפתוח דף חדש,

חופית כהן ־אולאי / / צילום: קובי קואנקס

במרשם, אחר כך עברתי לסמים ואל ־ כוהול, כל מה שיכול להשכיח ממני את בקושי 27 המציאות. מבחור שעד גיל שתה פעם בשבוע, האלכוהול והסמים היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. כל יום הייתי לוקח מורפיום ונהנה מהסט ־ לה, בלי לדאוג ולחשוב על העתיד. היו לי המון ריבים עם אמא שלי. היא שותה

אבל דווקא אז קרה אירוע שכמעט גזר עליו את סוף מר בדומה לזה של חבריו מבאר שבע. "קרתה לי תאונה עם האופנוע עקב בור בכביש. במשך שנה עברתי שי ־ קום, מהמיטה לכיסא גלגלים, לקביים ועד שחזרתי לעצמי, אבל הכאבים היו קשים. בהתחלה קיבלתי משככי כאבים

58

15.4.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות