ראשון 15.04.22

ספורט

המכות של הספורט הישראלי

שופטים תחת התקפה

בעלים מתערבים

כסף יש הרבה כסף בספורט הישראלי, השאלה היא רק מאיפה הוא מגיע ואיך ולמי הוא מחולק. יש כמובן את הכסף מההימורים הבלתי חוקיים, שהולך לעבריינים שמפעילים אותם ולא מגיע לספורטאים – אז נשים את זה בצד. הכסף שזורם בעורקי הספורט ונותן לו חיים מגיע בעיקר מהטוטו ומהבעלים הפרטיים. ומי שצריכים אותו בעיקר הם הספורטאים האולימפיים. אל תקחו בתור דוגמה מייצגת את לינוי אשרם, שהרוויחה יותר ממיליון שקל בעקבות הזכייה במדליית הזהב האולימפית. רוב האתלטים, המתעמלים והשחיינים מגרדים ביום־יום שקל לשקל. כדי לקבל את הכסף הגדול הם צריכים להגיע קודם להישגים, אבל בשביל להגיע להישגים צריך כסף. חד גדיא, חד גדיא.

לחיינו הייתה אמורה להפחית VAR כניסת ה־ את כמות טעויות השיפוט ולהוריד את הלחץ מהשופטים. החלק הראשון של המשוואה הת ־ ממש: יש פחות טעויות שיפוט, בטח קריטיות. אז למה הלחץ של השופטים לא רק שלא פחת, אלא אפילו גבר? קודם כל, בגלל שיש פחות טעויות שיפוט – כל אחת מהן מקבלת יותר נפח ומשמ ־ עות. בנוסף, השחקנים, המאמנים וכל מי שמסביב קולטים שיש מישהו שלוחש משהו באוזנייה של השופט – והוא יכול לשנות את פסיקתו. אז אם הוא יכול, למה לא אנחנו? נלחש (או יותר נכון, נצעק) גם אנחנו את מה שיש לנו להגיד, ואולי השופט ישמע גם לנו. יש מקום למשא ומתן. השופט על הדשא הוא כבר לא הפוסק הבלעדי. המאמנים מוסיפים את שלהם בתנועות ידיים עצבניות, והנה לנו מערכת שיפוט לתפארת עם ישראל (למרות שהתופעה הזאת התפשטה בכל העולם). אקטיביזם שיפוטי.

בעסקים הפרטיים הם קובעים הכל: מי יעשה מה, מי יקבל איזה תפקיד ולאן יילך הכסף. אז למה כשהם קונים קבוצת ספורט, מכספם הפרטי, הם לא יוכלו לקבוע מה ייעשה איתו? נכון, בעל המאה הוא בעל הדעה, אבל מצד שני – האם לאותו בעל מאה יש מספיק מידע כדי לגבש לעצמו דעה? לניהול מועדון ספורט יש הרבה היבטים, והשאלה היא איפה מותחים את הקו. איפה מסתיימת המעורבות של הבעלים והיכן מתחילה האוטונומיה של אנשי המקצוע. מי שיודע ללכת בין הקווים ולשמור על פרופו ־ רציות, יצליח. אלי טביב רצה לקבוע הכל (ולא כולם אהבו את זה), איזי שרצקי רוצה שיתחשבו בדעתו מדי פעם (וחלק מהמאמנים הסתכסכו איתו על זה) ומיץ' גולדהאר לא מתערב מק ־ צועית ממקום שבתו בקנדה (ויש כאלה שמצ ־ טערים על זה). הפתרון הוא מעורבות, אבל לא התערבות.

חילופי מאמנים

בידוד למאמנים, אנשי הצוות המקצועי והבעלים (ע"ע מכת בעלים מת ־ ערבים) נוסף בשנתיים האחרונות גורם נוסף שקבע את סגל הקבוצה וההרכב שלה במשחק. נגיף הקו ־ רונה, שהשבית שחקנים וקבוצות שלמות, דחה משחקים וביטל לי ־ גות. למעשה סגר את העולם. לא צריך היה אפילו להידבק במחלה, מספיק לעמוד ליד מישהו שהת ־ עטש – והופ, שבוע בבידוד. הלי ־ גות המקומיות נכנסו להקפאה, האולימפיאדה והיורו נדחו בשנה, היורוליג בוטלה והרסה למכבי ת"א עונה טובה והיציעים התרוקנו. זאת הייתה חוויית ספורט מסוג אחר, מהסוג הרע שעדיף שלא יחזור. העיקר הבריאות. חג שמח.

מאמני כדורגל הם כמו שחקני כדורסל – לא משנה מי פותח, הכי חשוב זה מי מסיים. בז ־ מנים נורמליים, מאמן מכין קבוצה בקיץ, רץ איתה כל העונה ובסיום מקבלים החלטה אם הוא ממשיך לעונה נוספת. אבל אנחנו לא נו ־ רמליים, ולכן אצלנו המאמן מתחיל את דרכו בחורף, אחרי שהחליף מאמן אחר, שורד איכ ־ שהו עד האביב, פותח בקיץ עונה נוספת ואז בחורף הבא מעביר את השרביט לבא בתור. המאמן עומד למעלה, חשוף בצריח לכל הבי ־ קורות, ובזמן שהשחקנים מתחבאים למטה בזמן כישלונות, הוא זה שגם משלם את המ ־ חיר. המאמנים הסתגלו כבר למצב, הם יודעים שזה גלגל ענק עם עליות ומורדות – והעיקר זה להישאר על הגלגל. לא פלא שהמאמנים הוותיקים החליטו לרדת מהגלגל הזה, הסיבו ־ בים עושים להם כאבי ראש. משבר אימון חזק.

15.4.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 66