ראשון 17.06.22

כבר למעלה משנה שמצוקת תקציבים מונעת כניסה של דיירים חדשים למרכז הגריאטרי "המלבן" והמקום הולך בניסיון להצילו, יצאו ראש העירייה ושר הבריאות ‰ ומתרוקן לפני חודש וחצי בהצהרות על פתיחת מרכז להפרעות אכילה לבני משפחות הקשישים הוסבר שמעתה המקום ‰ במקום אך מאז הטקס, לא קרה דבר ‰ יפרח וייקלטו בו דיירים חדשים ‰ "אנחנו בובות בהצגה של יחסי ציבור", זועמות המשפחות ‰ העירייה ובית החולים אסף הרופא: "היו עניינים בירוקרטיים. המחלקה לטיפול בהפרעות אכילה תיפתח בשבוע הבא" הבטיחו לנו הבטחות וברחו מה קורה במרכז הגריאטרי המלבן? ׀ ראשון לציון

אבי איצקוביץ ' / / צילום: קובי קואנקס

י � ומלא אופט רושם בטקס רב מיות שהובילו ראש העירייה רז קינסט י ליך ושר הבריאות ניצן הורוביץ, הובטח כי חרב הסגירה לא תונף יותר על המרכז הגריאטרי "מלבן" בראשון לציון. מאות בני משפחה מודאגים שמעו כיצד יוזמה מהפכנית של כל הנוגעים בדבר הביאה לכך שמרכז להפרעות אכילה בשיתוף בית חולים שמיר־אסף הרופא ייפתח במקום ובכך יאושרו עוד תקציבים ועוד מיטות וקשישים נוספים ייקלטו במקום. רק שהבטחות לחוד ומעשים לחוד. חודש וחצי לאחר גזירת הסרט וחשיפת השלט של המרכז להפרעות אכילה, נותר רק השלט, והביתנים הנטושים לא אוכלסו מחדש אלא הפכו לתפאורה עבור צילומי סדרות טלוויזיה. "הפכנו להיות בובות בהצגת יחסי הציבור של הפוליטיקאים. הבטיחו הב י טחות וברחו מפה מהר אחרי שהצלמים עזבו. הם צריכים להתבייש בעצמם", אמרו בני המשפחות. חגיגת יח"צ "ברגע האחרון הצלחנו להציל את בנייני המרכז הגריאטרי לקשישים והכ י נסנו אליהם נערים שסובלים מהפרעות אכילה. אני שמח ששר הבריאות ניצן הורוביץ נעתר לבקשתי. בעתיד ישתכנו כאן מחלקות נוספות של המרכז הרפואי שמיר". במילים אלו פתח ראש העי י רייה קינסטליך את דבריו בטקס חנוכת

סמדר

דים לסגור את המרכז. אומרים לנו שבג י לל ויכוחים ומחלוקות הם חושבים לסגור את המקום וייתכן שנצטרך למצוא לנו מקום אחר. הבעיה הכי גדולה היא שלא פותחים את השערים למטופלים חדשים וזה משפיע על מצב רוחם של ההורים שלנו ועל אבא שלי בפרט. המחלקה מת י רוקנת והקשישים שנמצאים שם מאב י דים כל יום עוד ועוד חברים. הם רגילים להיות איתם מדי יום ולפתע הם נעלמים ולא מגיעים אנשים חדשים. חשבנו שכל זה עומד להשתנות כי אמרו לנו שנפתח מרכז להפרעות אכילה וזה יהיה מה שי י ציל את המרכז. הגיעו כל האנשים הח י שובים, הצטלמו וגזרו סרט, אבל בפועל אנחנו לא רואים שום שינוי, נהפוך הוא. למרות הכל ממשיכים לייבש את המח י לקה ולא מוכנים להכניס אנשים חדשים והם ממשיכים להיות בודדים ולהרגיש שלא רוצים אותם שם יותר". כעת מנסה סראוויה להכניס את אמה למרכז, אך נתקלת בקשיים: "למה אני צריכה לחשוב על אופציות אחרות עבור אמא שלי שהיא תושבת העיר ולנסות למצוא מקום מחוץ לעיר? למה אני שו י מעת מחברים שלי שמתגוררים בראשון לציון שההורים שלהם מסורבי כניסה?" "אווירת מוות" , תושב 88 גם סמדר פסח, שאביה בן ה־ ותיק בעיר, נמצא במרכז כמעט שנה, מספרת על אכזבתה. "אבא שלי עבר

המחלקה החדשה לפני חודש וחצי. גם שר הבריאות הורוביץ הגדיל להתפאר והוסיף: "הבטחתי עם כניסתי לתפקיד כי תחומי הפסיכיאטריה והגריאטריה שהיו בשולי התקצוב והטיפול, וסבלו מהזנחה נוראית - יעברו לקדמת הבמה ויטופלו בצורה משמעותית, והנה אנח י נו ניצבים היום באחד מהפירות עליהם עמלנו רבות". גם מחזיקת תיק הבריאות בעיר וחב י רת מרצ, אילנית הרוש, הצטרפה לח י גיגת היח"צ וסיפרה על חלקה בהישג: "הקשישים שמאושפזים במקום יישארו ותתאפשר הכנסת מיטות נוספות על המצב כיום. הישג מדהים שאני גאה על החלק שלי בהובלתו". רק שהפער בין ההבטחות שניתנו ממש לא מזמן לבין המציאות בשטח הוא גדול מדי, והחלק הכי מקומם: הכל על גבם של קשישים ובני משפחותיהם שנותרו בודדים במח י לקות ועוד רבים אחרים שרוצים להיקלט במקום ונדחים ללא הסבר. "את אבא שלי הכנסנו למרכז לפני כחמש שנים", מספרת סינונה סראוויה מטופל שם. "הסתובבנו 86 שאביה בן ה־ בכמה מוסדות ואז שמעתי על המרכז בראשון לציון ואז עוד קיבלו אנשים אל המרכז והצלחנו להעביר אותו לשם. מכל בתי האבות שהסתובבנו בהם, במ י רכז המלבן קיבלו אותו הכי טוב, הצוות מדהים ומתנהגים איתו מעולה. "בשלוש השנים האחרונות נהיה קשה להיות שם כי כל הזמן מאיימים שעומ י

ניתוח בגבו והיה זקוק לעזרה של עובדת זרה. במשך תקופה היא הייתה צמודה אליו בבית, אבל מצבו הקוגניטיבי הלך והידרדר ונאלצנו לחפש לו מקום שי י טפל בו וייתן מעטפת רפואית צמודה. המליצו לנו על המרכז הרפואי מלבן. במזל גדול היה פרק זמן קצר שהסכימו לקלוט מטופלים חדשים והצלחנו להכ י ניס את אבא שלי למרכז. למרבה הצער, אנחנו היינו האחרונים שנקלטו כאן ומאז כבר לא מקבלים מטופלים חד י שים. אנחנו מאוד מרוצים מהמרכז, הם הצליחו לטפל באבא שלי ולשקם אותו רפואית, הצוות מאוד אכפתי ודואג, כך שמאוד נעים לאבא שלי וגם לנו להיות בו. "האיזור עצמו מאוד ירוק, אבל לצערי זה צבע ירוק עצוב, במקום שהוא יהיה שוקק חיים וייתן תקווה להורים שלנו, יש שם אווירת מוות, מאוד דיכאוני כי כמעט ואין אנשים, לא מגיעים מטופ י לים חדשים. "לפני חודש וחצי הבטיחו לנו שהכל ישתנה ועכשיו יהיה מרכז להפרעות אכילה שיכניס שינוי למרכז ובעקבו י תיו יפרח המרכז הגריאטרי וייקלטו מטופלים חדשים, אבל בניגוד לפרסו י מים, לא נפתח כאן כלום ולא קיבלו אף אחד חדש. מהטקס המרשים נשארו רק שלטים. מדי יום כמעט אנשים במקום הולכים לעולמם, אבל אף אחד אחר לא ממלא את מקומם וזה מכביד על אווירת הדיכאון. יש פחות ופחות חברה עבור

פסח: "כל המכובדים של העירייה ומשרד הבריאות הגיעו כדי לפזר הבטחות,

אבל לא עשו עם זה דבר. התחושה היא

שמסתירים מאיתנו ולא אומרים לנו את כל האמת"

12

17.6.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות