ראשון 17.12.21

"נדרשות לתת יותר, אבל השכר נשאר אותו דבר" "הגעתי לתחום הזה במקרה. הייתי בצבא קבע ואח ־ רי שהילדים שלי נולדו הייתי צריכה למצוא מסגרת שתתאים לשעות שלהם והחלטתי לעבוד בתור סייעת. בעבר סייעת היתה אחת שמנקה את הגן ודואגת לטיפול השוטף בילד. עם השנים התחום עבר שינוי והפכנו להיות חלק אינטגרלי מצוות הגן. אנחנו לא מופקדות רק על רק טיפול השוטף והצרכים הבסיסיים של הילדים אלא אנחנו גם חלק מצוות מקצועי ששותף לתכנים וללימוד הילדים. מעבר לתפקיד הסיזיפי והלא פשוט של גם התמקצעתי ורכשתי כלים ' טיפול בילדים כדי להיות תומכת לצוות הגננות. סיון גבאי נדבקת בכל פעם מילד אחר שנשלח חולה לגן, אבל נאלצת לעבוד גם כשהיא על אנטיביוטיקה ‰ יפעת אינדיק לא מבינה למה היא צריכה לעבוד עד חמש בערב בשביל שכר הגיוני ‰ לאווה תורג'מן לא נעים לפרוש כי הגן הפך לבית ‰ שלושסייעות בגנים בראשון לציון מספרות על העבודה הקשה והמשכורת המגוחכת, אבל גם על תחושת הסיפוק ‰ וגם על החשששהמתווה החדששמציעה להן עיריית ראשון לציון הוא מעט מדי ומאוחר מדי

סיון גבאי סייעת מעל עשר שנים בחינוך המיוחד

"במקצוע הזה לא מקבלים כסף אלא כינים"

הפרסום בשבוע שעבר

"המון שנים עבדתי בתור פקידה עד שהחלטתי לעשות שינוי וללכת לעבוד עם ילדים. החלטתי לעבוד עם ילדים, אבל כאלה שהם חסרי ישע, שנמצאים על הרצף האוטיסטי, עם בעיות קשות של התנה ־ גות, למרות שידעתי שזאת תהיה העבודה הכי קשה בעולם. ניגשתי לעירייה וביקשתי להצטרף למערך הסייעות וציינתי שאני רוצה רק חינוך מיוחד. זה לא היה קל בכלל. ילדים שנמצאים על הרצף הם כאלו שיש להם בעיית תקשורת, מתקשים לדבר, והם לרוב גם לא גמולים. העבודה עם הילדים על הרצף גם כוללת המון ניסיונות להבין את המצוקה שלהם, להבין למה הם בוכים או צועקים, מה הרצון שלהם. יש ילדים שעושים על עצמם צרכים כחלק מניסיון התקשורת שלהם, ואז אני גם צריכה לעשות להם מקלחות. "אני יוצאת בכל יום מהעבודה עם הלשון בחוץ - יום שמתחיל בשעה שבע וחצי בבוקר ומסתיים סמוך לחמש. העבודה רצופה וכו ־ ללת את כל ימות השנה מלבד ערבי חג. גם בחופשים של התלמידים יש אצלנו קייטנה, ככה שאפילו בימי החופשות אני עובדת ולא יכולה להיות עם הילדים שלי. אני גם נתקלת בהורים שלא אכפת להם ממני. הם למשל שולחים את הילדים שלהם חולים, אני אישית כבר חודש חולה ועל אנטיביוטיקה כי אני נדבקת מהילדים כל הזמן. באיזשהו מקום אני גם מבינה את ההורים שמתקשים עדיין להכיל ולהבין איך להתמודד עם ילדים במצב הזה. "אני סייעת בחינוך מיוחד וזו מאה אחוז משרה, ואחרי כל זה בחודש שקלים נטו. אם לא הייתי שרופה על 6,500 אחד הייתי מרוויחה הילדים האלה ברמות לא הייתי יכולה להישאר אפילו רגע אחד בעבודה הזאת. אני מכירה המון סייעות שהגיעו ליום אחד ועזבו, לא הצליחו לשרוד. דבר כזה עבור ילדים בחינוך המיוחד זה מכה קשה כי הם צריכים להתרגל לפרצופים וקשה לילד כזה להכיל שינויים. אני גם מבינה אותן, זה קשה מאוד, גם לי זה עובר בראש לפרוש, בכל עשירי לחודש כשנכנסת המשכורת. מה שמקבלים במקצוע הזה הוא לא כסף אלא כינים. לעבוד בכל חודש כמו חמור ואז מגיע יום המשכורת וזה הסכום שנכנס, זה לא קל. "הציעו לי לעבור לגן פרטי ולהרוויח יותר, אבל אני חיה מהסיפוק. העובדה שילד בן שלוש מגיע אליי כשהוא לא יודע אפילו לאחוז במזלג ויוצא ממני בגיל שש כשהוא מדבר, גמול ומוכן לבית הספר, זה בשבילי הכל. עכשיו המתווה החדש נותן לי לנשום קצת ולהרים את הראש מעל המים".

אווה תורג'מן שנה 15 סייעת

"הדבר הכי קשה בעבודה זאת השחיקה, שחיקה מטורפת. זאת עבודה של שעות רבות עם ילדים, שיש להם צרכים אח ־ רים מאשר לאנשים מבוגרים. כל הזמן גם מטילים עלינו משימות ומטלות שו ־ נות, רוצים שנעשה עוד דברים והכל מס ־ ביב לשעון, כולל חגים וחופשות. הקושי הוא

עצום. אנחנו נדרשות תמיד לתת יותר אבל השכר נשאר אותו דבר וזה לא הגיוני בשום תאגיד או מוסד. לא יכול להיות שניתן מעצמנו כל כך הרבה אבל לא ילכו לקראתנו בתחום השכר. "המחשבה לפרוש עברה אצלי בראש יותר מפעם אחת, אבל מה שהשאיר אותי היא המחשבה שאני לא יכולה

לעזוב את הגננת והגן שכבר הפכו למשפחה שלי, כי אני יודעת כמה אנשים ייפגעו אם אעזוב. הגן הפך להיות סוג של בית עבורי והמצפון שלי לא נותן לי לקום וללכת".

7

6

5

4

תוספת ייחודית וספציפית על שעות כוננות, כלומר זמינות לקריאה להשלמת חוסר ביום חופשי

תוספת שעה וחצי נוספות בשיעור לכל יום 125% של

סייעות, מטפלות ומפעילות של החברה העירונית יזכו לשדרוג שכר רוחבי: שקלים לשעה, עדכון 35 – סייעת מתחילה ל שקל בשעה 45 – שכר מפעילות ל

סייעות גני הילדים בחינוך המיוחד יתוגמלו בנוסף לתוספת החינוך הקיים

13

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 17.12.2021