ראשון 19.5.23

"סבתא גידלה את כולנו, אני לא יודע מה סבא יעשה בלעדיה" נכדה של אינגה אברמיאן ז"ל שנהרגה מפגיעת טיל: | רחובות ארתור לבנצ'קו שאיבד את סבתו אינגה ז"ל חוזר אל הרגעים בהם דיירי ‰ עמד המום מול דירתם ההרוסה ועוד קיווה לסוף טוב הבניין מספרים על הבכי והטראומה שהם חווים בשבוע האחרון וגם: עבודות ‰ ומתנדבת מד"א משחזרת את המראות הקשים ‰ הטיל שטילטל את העיר ‰ השיקום והפיצוי לתושבים

אינגה ז"ל. "אשת חיל" ׀ צילום באדיבות המשפחה

ניסו השבוע תושבי רחובות לעכל את מה שהעיר עברה, בניגוד לכל התרחישים. לראשונה בתולדות העיר פגע טיל במבנה וגרם לאובדן חיי אדם ולפצי־ עה של דיירים רבים. אינגה אברימיאן ז"ל , היא ההרוגה היחידה במבצע "מגן 82 בת ה־ וחץ". היא ניסתה לעזור לבעלה סרגיי שמ־ רותק לכיסא גלגלים להגיע לממ"ד ולא הספיקה לעשות זאת. היא נהרגה מפגיעת קורה והוא נפצע קל ועדיין מאושפז בבית החולים. ביום שני הובאה אינגה ז"ל לקבורה כאשר בני משפחתה קראו לציבור להגיע ולחלוק לה כבוד אחרון, והם עשו זאת. נכדה ארתור לבנצ'קו שהגיע מיד לאחר פגיעת הטיל לזירת האסון קיווה כל הזמן שסבו וסבתו לא נפגעו, אך לאט־לאט הת־ חוורה לו התמונה הטראגית. הלוויתה של אינגה ז"ל התקיימה בג־ בעת ברנר. תחילה נשאה דברים איה, נכדתה של אינגה שסיפרה על סבתה האוהבת בחגים, בימי ההולדת ובכל אחד מימות השנה. לאחר מכן נשא דברים אב־ רהם, נכדה של אינגה, שסיפר על תחו־ שות ההלם של המשפחה מהאובדן הקשה. ראש העיר, רחמים מלול, נשא דברים וניחם את המשפחה: "כולנו היינו המו־ מים ממראה ההרס האכזרי, אך המומים יותר מכל מהתוצאה הטרגדית, שאינגה כבר אינה איתנו. לא זכיתי להכירך אבל בני משפחתך מעידים על אישה מדהימה, אישה של אהבה ונתינה. גם בזמן אזעקה ניסית לסייע לבעלך האהוב סרגיי ולהציל אותו. בשם כל תושבי רחובות, אני מבקש להשתתף בצער המשפחה. יהי זכרך ברוך". שר התפוצות שהגיע לאירוע פתח את דב־ ריו באיחולי רפואה שלמה לסרגיי, והמשיך: "אינגה לא זכתה להיפרד מהעולם בדרך טבע, היא נרצחה ע"י מחבלים מתועבים. לעולם לא נרכין ראש בפני הרוע ולא ניכ־ נע לו. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".

שי שגב // צילומים: קובי קואנקס

הטרגדיה: "לא הספיקו להגיע לממ"ד"

בסטודיו כמה דקות הייתי מת. פשוט הייתי מת. חתיכות נפלו מהתקרה. מזל שרצתי ויצאתי, לא דמיינתי שזה יגיע גם אליי". אלסה, אשתו של טגניה, מוסיפה: "מזל שהוא הספיק לצאת בזמן. כל הסטודיו נחרב, חלק גדול מהיצירות הלכו. עכשיו טספאי מחלים בבית, אני שמחה שיצא שלם". א � שנה בקומה הר 20 אסף המתגורר מזה שונה של הבניין עם אמו, בדיוק חזר מהע־ בודה ונכנס לדירה כאשר החלה האזעקה. אמו ישנה צהריים באותו הרגע, והוא העיר אותה בקריאה: "'בואי לממ"ד, יש אזע־ קה'. אבל היא לא קמה", מספר אסף, ומו־ סיף, "בסוף היא התעוררה אחרי שאמרתי בבהלה: 'קומי, קומי כבר', והיא לא הבינה מה קורה". אסף סייע לה ללכת מהר לממ"ד: "חיכינו כמה שניות – ואז היה פיצוץ אדיר, ממש עפנו אחורה מההדף. חיכינו עוד מספר דקות שיפלו הרסיסים, ויצאנו. פתאום שמ־ ענו צעקות: 'מישהו בבית? צאו מהר, צאו מהר', יצאנו החוצה וראינו זכוכיות שבו־ רות, הדלת קצת יצאה מהציר. המשכנו למסדרון – הכל היה עשן, אבק, עננה שלא רואים כלום". אסף מסביר שרק כשיצאו מהבניין התחיל לשקוע ההלם: "מכל הארץ, כל הערים, כל הרחובות – דווקא בבניין שלנו זה פגע",

מפעל ייצור. שניהם היו בעלי מעמד גבוה בארמניה, אך בישראל התקשו להסתדר עם השפה העברית. אחרי התאונה שבה סבא שלי היה מעורב, הוא הפך למשותק בחצי גוף והתנהל בכיסא גלגלים. סבתא טיפלה בו במסירות ובאהבה. היא גידלה את כולנו. סבתא הייתה אשת חיל. אני לא יודע מה סבא יעשה בלעדיה. הוא תקשר רק איתה. היא הייתה כל החיים שלו. הייתה ביניהם אהבה שלא רואים כל יום". השכנים בהלם: חרדות, בכי וטראומה סטודיו הפיסול של טספאי טגניה נמצא בקומת הקרקע של הבניין ברחובות שבו פגעה הטיל, והוא השתחרר ביום ראשון בבוקר מבית חולים קפלן: "אני סובל מכא־ בים בגב ובצוואר. אני בסדר, אבל הגוף שלי רועד. לא הפסקתי לבכות". טספאי מעיד כי הטיל גרם לנזק גם בסטודיו שלו בקומת הקרקע, למרות שפגע בקומה השנייה של הבניין: "דיברתי עם המשפחה, כדי שהם לא ייכנסו ללחץ. זה נורא קשה, אתה לא חושב על זה עד שזה קורה לך. קורה פי־ צוץ פה ופיצוץ שם ואנחנו פשוט לא שמים לב". הוא מוסיף: "אם הייתי מתעכב לשבת

במותה), אשר 82 אינגה אברמיאן ז"ל (בת לווייתה התקיימה ביום שני האחרון, ניס־ תה לעזור לבעלה סרגיי, שמתנייד בכיסא גלגלים, להגיע לממ"ד: "הם לא הספי־ קו", מספר הנכד שלה, ארתור לבנצ'קו ל"ידיעות רחובות", "סבא כנראה נלחץ, וסבתא ניסתה לעזור לו לקום, אבל האז־ עקה התחילה מאוחר מדי, היה להם הרבה פחות מדקה וחצי כדי להגיע לממ"ד והם לא הספיקו להגיע". לפי פרטי החקירה, אינגה נפגעה מקורה שקרסה ואילו סרגיי נפצע בחבלות קלות בלבד ואושפז בבית החולים קפלן ברחובות. שנה, שניהם 50 בני הזוג היו נשואים מעל ל־ לחייהם. סרגיי היה קטוע רגל 80 בשנות ה־ 15 ויד בעקבות תאונת דרכים קשה לפני שנה, והתקשה להתנייד. "הכל נהרס, לא נשאר כלום", אומר אר־ תור, ומסביר כי סבו וסבתו עלו מירוואן שנה. לבני 30 שבארמניה לישראל לפני כ־ הזוג בן ובת, והוא אחד מהנכדים: "סבתא הייתה מורה לשפה הרוסית, אישה מש־ כילה, אישה משכמה ומעלה. לסבא היה

34

19.5.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות