ראשון 2.12.22

בשם הבן ראשון לציון ׀

בגירה עם המחברות של ארז ז"ל. "רוצה להמשיל להנחיל את הערכים שלו"

המחברות של ארז שנים לאחר שסמ"ר ארז עידן נהרג 19 בפעילות מבצעית, חושפת אמו בגירה את מחברותיו, שעמוסות בטקסטים על משנתו בראיון ל"ידיעות ראשון" היא ‰ לחיים מספרת על הצוואה שהותיר לה בנה ועל ‰ החלום להטמיע בבני נוער רבים את ערכיו "בכל אחד מהם אני רואה ארז קטן"

אולאי / / צילום: שאול ג ולן – חופית כהן

א � מר סמ"ר ארז עידן ן שון לציון היה אמור לחגוג השבוע , אך במקום בלונים 39 יום הולדת ועוגה אמו בגירה נאלצה להסתפק 19 בעוד ביקור של קברו. היום, שנה לאחר שנהרג בפעילות מב א צעית בצה"ל, חושפת אמו קטעים שכתב במחברות רבות ופנקסים, ופועלת להנחיל את ערכיו בקרב בני נוער וצעירים. "אני מאמינה שעמוק בתת־מודע הנשמה שלו ידעה מה עומד לקרות", מספרת אמו בראיון ל"ידיעות ראשון", "דברים לא קורים סתם, לכן ברמה מסוימת הוא תמיד הכין את עצמו ליום שזה יקרה, ולכן גם תיעד הכל". השיחה האחרונה סמ"ר עידן נולד וגדל בבת ים. לאחר שנולדו לו שני אחים קטנים, עמרי ותומר, המשפחה עברה לבית רחב ידיים בראשון לציון וארז הצעיר הפך את המרתף לממלכה שלו. "כל החברים שלו היו באים אלינו, תמיד היה אצלנו שמח", נזכרת בגירה, "יש לנו המון סרטו א נים שלהם עושים שטויות, שרים

חלם לשרת. לאחר שנפל במיונים המתקדמים התגייס לגדוד דו א כיפת ושירת כמפקד בני ישיבות בקו עופרה. "היה חשוב לו שירות משמעותי. גם לפקודים שלו הוא תמיד אמר 'אין לנו ארץ אחרת', כי הוא האמין בזה". ב � , שנה וש 2003 באוקטובר עה חודשים אחרי שהתגייס, קרה הנורא מכל, ואת הרגע בו חייה של בגירה השתנו ללא היכר היא מתארת בנשימה עצורה ובלב כואב: "זה היה שבועיים לפני יום ע � , נסענו לצפון בל 20 הולדתו ה א , והייתה 11 ו־ 9 דיו, הילדים היו בני לי הרגשה לא טובה, מאוד רציתי לחזור באמצע החופשה והילדים שכנעו אותי להישאר. הוא שלח לי הודעה: 'אמא, אבא, עמרי ותומר תבלו כאילו אין מחר', באותו רגע זו סתם הודעה מחייל למשפחתו הרחוקה, רק לימים זה קיבל מש א מעות כל כך גדולה כי לארז כבר לא היה מחר. "בדרך חזרה כשעברנו ליד הפ א נייה לירושלים עצרנו בצד וניסינו לתפוס אותו, מאוד רציתי לראות אותו, הייתה לי תחושה רעה. הוא לא ענה וברגע שהגענו הביתה

בנות הזוג שלו 16 וצוחקים. מגיל גרו אצלנו, היו כמו בנות בית והוא היה ילד מיוחד במינו, מלא שמחת חיים, הוא לא ידע כעס, להיפך, תמיד עשה שלום בין חברים ובני משפחה. היינו קשורים ומאוד פתוחים, הוא היה מספר לי הכל". בהתאם לאופיו האופטימי, ארז חשב רבות על עתידו ושיתף את הסובבים אותו. "הוא היה נשמה עתיקה, כאילו הוא הגיע לעולם הזה עם המון ניסיון חיים כי הוא תמיד דיבר על העתיד. הוא חלם על קריירה צבאית, ראה את עצמו ממשיך את חייו בצבא, מגן ונל א חם על המולדת, וכך אכן יצא, הוא נשאר חייל לנצח בדיוק כפי שחלם". למרות שזומן למיוני טיס, ארז בחר לוותר ופנה לשייטת, שם "הוא תיעד הכל, והרי מי מתעד? רק מי שיודע שהוא צריך להשאיר אחריו משהו כי הוא לא יהיה כאן לומר את הדברים האלו בעצמו"

קטעים שכתב ארז. "הוא כתב הכל"

8

2.12.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות