ראשון 21.07.23

לינוי חן השבוע. "קשה לי לסמוך על אנשים"

בית הספר, אבל אין מצב שאתן לה ללכת לבד כי ילדה לאם חד הורית זה בדיוק מה שפדופילים מחפשים. ניצני הנשיות שלה לא עושים לי טוב, אני בטיפול ומפחדת על השפיות שלי. "במקביל אני מגלה שאדם שהטריד אותי מינית במועדון מאוד מוכר בראשון לציון חזר למועדון. כשזה קרה לי דרשתי שלא יסתובב במועדון ושלוש שנים לא ראיתי אותו. אבל לאחרונה הם החליטו לאפשר לו לחזור. אמרתי למנהל שם שמרוב שאני קפואה אני לא מסוגלת להוריד את המעיל והוא השיב לי 'למה כי התלבשת חשוף?'. הייתי המומה שזה מה שהוא מבין מהסי ־ טואציה. איימתי שאם הוא לא הולך אני חושפת את המקרה, הוא נעלם אבל אני לא חזרתי לשם, לא הייתי מסוגלת. אני כל הזמן מדברת עם הילדה שלי כמה חשוב שנשמור על הגוף שלנו. הפכתי מבחורה שאהבה לצאת ולבלות לאישה שמסתגרת בבית. קשה לי לסמוך על אנשים". בימים אלה החליטה חן להחיות את 'נויה' מחדש - הפעם בגרסת המבוג ־ רים. "לעסק החדש קוראים 'לינויה' שזה שילוב של שתינו, התאחדנו לאחד, זה גם תהליך בהחלמה שלי. למדתי אימון הוליסטי והנחית מעגלי נשים, גם לנפג ־ עות תקיפה מינית. עברתי קורסים בטי ־ פול, אני מקדמת הרצאות וסדנאות על סימני טראומה אצל נפגעים. רוב התקי ־ פות המיניות מתרחשות במקום מוכר עם אנשים מוכרים, לרוב זה לא קורה בסמ ־ טה חשוכה כשזר רודף אחריך, זה משהו שהורים צריכים לדעת, להתריע ולזהות אצל הילדים שלהם. "כשקמפיין מי טו יצא לא השתתפתי, ישבתי בצד ועשיתי לייקים כי פחדתי להיחשף. אבל הבושה עוברת צד, לפע ־ מים אני חושבת על כל מה שעברתי ואני המומה שאני עדיין חיה, שאני עוד כאן ונלחמת". ¿ החיים החדשים: הרצאות להורים

על הפוסט טראומה: "אני גרה מול בית הספר, אבל אין מצב שאתן לבת שלי ללכת לבד, הורית זה בדיוק מה שפדופילים מחפשים" כי ילדה לאם חד

והרגשתי שבאמת השארתי הכל מאחור. התגרשתי וכשהילדה היתה בת 29 בגיל שלוש החלטתי לעזוב את העבודה הבטו ־ חה ולהקים את 'נויה' כי הבנתי שאני מע ־ דיפה להיות משוגעת בעולם של חלומות. יובל המבולבל נתן לי מלא ביטחון ועזר לי לבנות את עצמי, הוא היה המבוגר הזה שהייתי צריכה שיאמין בי. "נויה היא למעשה לינוי הילדה, החייתי את הילדה שבי. זה עניין מוכר אצל מי שיש לו פוסט טראומה, אנחנו יוצרים דמות אחרת כדי לשרוד". למרות הרצון להמשיך הלאה, בחודשים האחרונים שני אירועים הציפו את הט ־ ראומה והיא מחליטה לחשב מסלול מחדש. "הבת שלי גדלה, כיום בת עשר כבר, היא רוצה עצמאות אבל חלק מהטראומה שלי זה להמשיך לגונן עליה. אנחנו גרות מול

שלאונס אין מראה, הרצון לאנוס יותר חזק מהכל וכל מה שמנחה אנס זה לא להיתפס. אחר כך הגיע שלב הכוחניות, הזעם, העצבים והתוקפנות כלפי כל מי שמנסה להתקרב אליי. כל הזמן ניסיתי להמשיך בחיי אבל נתקלתי בקשיים, כאילו אני לא שייכת לשום מקום".

לנצח אותם, צאי לעולם, תחיי, תקימי משפחה ותנצחי אותם'". היכן התוקפים היום? "לא יודעת, אני אפילו לא מעזה לחפש אותם ברשתות, אני מפחדת לגלות שיש להם חיים טובים, והם הקימו משפחה. אני לא רוצה לראות את סימני הגיל על הפ ־ נים שלהם. אמרו לי לתבוע אזרחית, אבל אני אפילו לא מסוגלת לומר את השמות שלהם. הדחקתי הכול. לפעמים אני חו ־ שבת להוציא את התיק מהמשטרה אבל מפחדת לקרוא את העימותים". בניסיון להחלים חן נלחמה בטראומה וחיפשת לעצמה מקום בעולם. "בהתחלה היה שלב הכיעור, הארכתי שיער גוף, לבשתי רחב ועשיתי הכל כדי להיות הכי פחות מושכת, כדי שגם אם מישהו רוצה לאנוס הכיעור ירתיע אותו. לא הבנתי

נויה עם יובל המבולבל. "האמין בי" ׀ צילום: פייסבוק

חיי הבמה: "החייתי את הילדה שבי"

השנים חולפות, חן התחתנה, השתלבה בעבודה במערך שיווק רפואי וילדה בת. "בזכות בן הזוג הלכתי לטפל בהתק ־ פי הזעם שלי, עברתי טיפול פסיכולוגי

9

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 21.7.2023