ראשון 21.1.22

שפיצים

יוני ויאיר. "הכדוריד זקוק לעוד שחקני עבר | " שיעברו קורס שופטים צילום: הדר ואן קולא

2 היום עולה על הפרקט במכבי ראשל"צ מהליגה הלאומית. יוני שיחק במכבי (זכה בדאבל) והפועל ראשל"צ (גביע), בני הרצ ־ ליה והפועל רמת גן. יאיר במכבי ראשל"צ, רמת השרון ורמת גן. שלנו בכדוריד. 27 יאיר: "זאת השנה ה־ אנחנו שלושה אחים ששיחקנו המון שנים בנבחרות של ישראל ובליגת העל בקבו ־ צות שונות וגם היתה עונת שיא שחתמ ־ נו באותה קבוצה שלושתנו. אכן זה עוזר לקבל הרבה יותר כבוד, גם ממאמנים שעם רובם שיתפנו פעולה במגרש עצמו בתור שחקנים". יוני: "האמת, אנחנו לא מחפשים לקבל יותר כבוד. ברור שהיכרות עם מאמנים ושחקנים באוטומט נותנת לך ריספקט, ולכן יש פה יתרון קל בהמון מצבים וסי ־ טואציות". עם יד על הלב, לא מתגעגעים לימים שלכם כשחקנים? יאיר: "סוף־סוף שאלה שאני אוהב, והאמת ששומע אותה הרבה מסביב כמעט בכל משחק. ברור שמתגעגע, אין הרגשה יותר טובה מזה שהכדור אצלך ביד או מל ־ זרוק כדור לשער. זה מגיל חמש ככה וזה משהו שיישאר איתי לכל החיים. אני מודה כל הזמן על זה שבחרתי מגיל כזה קטן להיות במסגרת של ספורט, זה ייצב אותי ואת האופי שלי. יש המון סיטואציות במ ־ גרש שאכן אתה מתגעגע ולפעמים אפילו מדמיין שעוד רגע מוסרים לך את הכדור". יוני: "גם אני אשקר אם אגיד שאני לא מתגעגע לימים שזרקתי כדור לשער, התחושה הזאת היא חזקה יותר מכל דבר בעולם. לפני כשנתיים וחצי פרשתי 25 ממשחק פעיל עקב פציעה בכתף אחרי שנה של אהבה ללא גבולות לכדור הקטן הזה שהשפיע המון על הילדות שלי ועל הקריירה. המשחק הזה בנה אותי בהמון מו ־ בנים. באולם בראשל"צ תלוי עוד פוסטר שלי בגדול וכל פעם שאני נכנס לשפוט משחק שם אז יש צביטה בלב שמזכירה לי איפה הייתי לפני שלוש שנים ואיפה אני היום". מראים את הדרך איך המשפחה הגיבה לעניין? לא נמאס להם שאתם עדיין בכדוריד? יאיר: "המשפחה קיבלה את זה ממש טוב, כמו כל החלטה שלקחנו בחיים. כמובן שהם שמחו שבכל זאת בחרנו להישאר בדרך כלשהי בחיידק הזה שנקרא כדוריד. כנ"ל רוני אשתי שדחפה אותי ומאוד תמכה בי". יוני: "אני חושב שהמשפחה מאוד הופת ־ עה מההחלטה. ההורים חינכו אותנו שלא משנה מה נעשה בחיים, תמיד לתת את הכל. מגיעה להם תודה ענקיתשליוו אותנו לאורך כל הדרך". יאיר: "אוסיף לסיכום שזאת הזדמנות טובה להגיד לשחקני עבר או שחקנים שמתכננים לפרוש בעתיד - שיעשו את הצעד הזה ויעברו קורס שופטים. הכדו ־ ריד זקוק להם. בכללי, אני רואה את זה גם בתור שליחות כי אני שופט גם כיחיד המון משחקים של ילדים מכיתות ז' ועד גיל נוער. שופט צריך גם לדעת להיות מחנך על המגרש, בעיקר במשחקים של ילדים שהם רק בתחילת דרכם. כי בסוף הכל מגיע מהבסיס, מהשורש וחשוב מאוד לדאוג ול ־ טפח את דור העתיד, כדי שהכדוריד ימשיך לקבל חשיפה וימשיך להיות ענף ראוי ור ־ צוי בישראל".

השבוע שוב עלתה לכותרות סוגיית השבת והכדורגל. מצד אחד עומדים חלק מחובבי הענף, שטוענים כי שיבוץ משחקים במוצאי שבת ובשעות הלילה באמצע השבוע מרחיק משפחות ובעיקר ילדים מהמגרשים. וכל זה במציאות שבה משעה מרכזית של כדורגל בשבת, משוחקים היום לכל היותר שני משחקים בשעות אחר הצהריים של יום המנוחה. מנגד, שוב עומד הדתי או המסורתי התורן, שטוען כי משחקים בשבת בצהריים מדירים אותו ואת דומיו מהמגרשים ומקטינים את הסיכוי שאחד מבני המגזר יגדל להיות היוסי בניון הבא. הפעם זה ", מנחם הורביץ. אם נניח בצד את N 12" היה איש התביעה הלגיטימית של הורים, אוהדי כדורגל, שרוצים להגיע למגרשים עם ילדיהם ולחזור הביתה כשעוד לא מחשיך, ממש כמו באנגליה, ונתמקד נטו בשאיפות הדתיות של מר הורביץ, לא נותר אלא לתהות היכן כל אותו קהל דתי במגרשים בראשון לציון, נס ציונה, מרמורק, ובשאר מגרשי הליגה הלאומית, שמקיימים משחקים בשישי בצהריים וביום שני בערב? הוא פשוט לא מגיע. ממש כפי שאינו מגיע למשחקי ליגת העל, שברובם משוחקים כבר היום במוצ"ש ובימי ראשון ושני בערב, בגלל הסכמי השידור עם הזכיינים השונים. מאותה סיבה שאף חילוני לא מדמיין את האפשרות לכפות שינויים על אורח החיים בתוך המגזר החרדי או הציוני דתי, הגיע הזמן שגם המסורתיים והדתיים יכבדו את המרחבים החילוניים, גם אם ממש לא אכפת להם להפוך גם את הכדורגל לעוד ענף נישתי, כמו הכדורסל הישראלי × × × שבוע נוסף של חוסר ודאות עבר על ליגת העל לנשים בכדורסל, שקורסת תחת נטל האומיקרון. נכון לסגירת הגיליון, ועל אף תחלואה גדולה במספר קבוצות בליגה, והודעה של אליצור רמלה על הפסקת פעילות זמנית, הוחלט כי המחזור ביום חמישי (אתמול) יתקיים כסדרו, וכל משחק ייבחן נקודתית על פי מספר המאומתים בכל קבוצה וקבוצה. טוב או לא טוב, תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, קיימת תחושה שקשה להתעלם ממנה, שהמשבר הזה מתעקש להתנהל ברמת הקבוצות והצרכים הקונקרטיים של כל אחת ואחת מהן, ופחות ברמה המערכתית, שאמורה לראות את טובת הענף והספורטאיות × × × עוד מכה למאבק העלייה לליגת העל של סקציה נס ציונה, שנראה מבטיח מאוד עד לפני שבועיים, נגד הפועל עכו. כל זה שבוע 0:0 הפעם עם תיקו ) נגד רמת השרון. מצד 4:4( אחרי התיקו המדהים שני, בליגה שבה המרחק בין המקום השני למקום שמוביל למשחקי מבחן נגד הירידה עומד על עשר נקודות בלבד, קשה להתאבל יותר מדי על מעידה כזו או אחרת. התחושה היא, ובצדק, ששום דבר לא קרה ותמיד אפשר לתקן × × × הקבוצה היחידה שנמצאת מחוץ לדבוקה הלאומית הזאת היא בית"ר תל אביב–בת ים, שנועלת את נק' ודוהרת על הדרך הפתוחה לליגה 17 הטבלה עם א'. האיחוד בין בית"ר תל אביב לעיר בת ים, שהיה אמור להביא את הכדורגל לבת ים, מוכיח בכל שבוע מחדש שאין לו אפילו את החומר להביא את עצמו לשום מקום. הקבוצה שמהווה בעיקר מפעל לפיתוח שחקנים עבור מכבי תל אביב, לא מצליחה לממש, אפילו ברמת הנראות, את השליחות המקומית שייעדו לה. שום באז ושום עניין. וכפי שזה נראה על המגרש, יש תחושה שגם לאף אחד לא ממש אכפת. העיקר שהכלום הזה קורה בבת ים. גאווה גדולה

צילום: אמיר לוי | עם האח אריאל, במדי הפועל רמת גן

קריאות מהיציע זורקים לכם הערות מהיציע בזמן מש ־ חקים? יאיר: "זורקים הערות פה ושם, וזה בסדר גמור. זה חלק שלוקחים בחשבון כשנכנ ־ סים לזה מלכתחילה. מהבחינה הזאת זה לא שונה כי בתור שחקן הייתי סופג הערות ואתה כבר יודע להתמודד עם זה. זאת העונה השלישית שלי כשופט ולא יצא לי להגיב אף פעם לקהל או להתעצבן. האמו ־ ציות שהיו בתור שחקן נעלמו בתפקיד החדש".

יוני: "במהלך משחק אנחנו מקבלים המון הערות, בעיקר מהקהל. אם להגיד את האמת, כולנו בני אדם ואנחנו טועים לפעמים, גם על המגרש, בקבלת החלטות. בהמון מקרים מה שרואים מקרוב לא תמיד רואים מהיציע, ולכן כמו שהייתי בתור שחקן מתנתק מהקהל ומהצעקות, גם כעת אני מתרכז במשחק עצמו. לא נותן לטעות להשפיע, אחרת אתה יכול לאבד את המ ־ שחק ואת הביטחון". את יאיר ויוני רוזנטל מכירים היטב בענף, שלא לדבר על אחיהם הבכור, אריאל ), שחקן נבחרת ישראל לשעבר, שעד 35(

25

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 21.1.2022