ראשון 22.07.22

רחובות

הגוף בגד בי וזו התחושה

הכי קשה "אני מקווה שהבנות שלי עם כל הקושי של אמא

עד לפני כמה שנים נגה אולמרט מרחובות ניהלה את חייה כאישה עצמאית, אמא לשתי בנות וחובבת טרקים בעולם ‰ אבל רגע לפני שהתחילה פרק מקצועי חדש כאחות במחלקה פסיכיאטרית, התפרצה מחלת הטרשת בגופה ומצבה הידרדר ‰ היא מתניידת עם הליכון, לא מסוגלת לכתוב בעט והפסיקה לעבוד ‰ עכשיו היא מוציאה באמצעות מימון המונים ספר שירים שכתבה על המחלה, ונלחמת בכל הכוח לחזור לשיגרה

שלא יכולה לעשות את זה וקשה לה עם זה וצריך לעזור לה, ילמדו מהי חמלה ויעזרו לאנשים"

נפוצה, אמרו מחלה דמיאלנטיבית", מסבירה אולמרט. "מחלה דמיאלנטיבית יכולה להיות טרשת נפוצה בה המיאלין נשחק, והיא יכולה להיות כמו אחת מה ־ מחלות החברות שלה במשפחת הטרשת. "אחרי שנתיים היה לי עוד התקף בעצב הראייה, אלה היו התקפים והפוגות, כש ־ שנה. 15 בהתחלה הייתה לי הפוגה של במהלכן ילדתי את שתי הילדות שלי, ולפני כמה שנים חלה החמרה. עכשיו זה בא לידי ביטוי בקושי בהליכה, אני מת ־ ניידת עם הליכון ובגלל המצב שלי אני לא יכולה לעבוד". אולמרט מספרת בצחוק שארוחה שלה נראית כמו מפגע קולינרי, אבל היא לא מוותרת לעצמה ואת השירה היא כות ־ בת באייפון בפתקים, ואז מעבירה לנקדן ומשם לכתבי העת לפרסום. "התחושה היא של בגידה מאוד גדולה של הגוף, אני לא יכולה לעשות כל מיני דברים, לא להחזיק עט, וגם בפתקים אני כותבת לאט, יש לי כל מיני אסטרטגיות לה ־ תמודד עם הדבר הזה, שהוא לא לגמרי ישבש וישבית את החיים שלי, והשירה עוזרת המון". איזה תגובות את מקבלת על השירה? "זה נוגע בהרבה אנשים, אני מקבלת לפעמים תגובות במסנג'ר: 'איך השיר נגע בי – את כתבת אותי', זה נותן לי המון כוח כי בספר יש הרבה שירים שאני כותבת אותי אבל הם מדברים על כולם, הם מייצגים הרבה אנשים אחרים". אולמרט מסבירה שהשירים הם לא רק על עניינים פיזיים או על המחלה, אלא

אבי ג יל קדם / / צילום: קובי קואנקס

כשרואים את נגה אולמרט יושבת, קשה מאוד להבחין במוגבלות כלשהי באישה הזורחת והמטופחת. עם זאת, כשהיא מתניידת ממקום למקום, בהחלט אפשר לשים לב שהיא חווה קושי גדול, ולדבריה, זוהי אולי התחושה הכי קשה שלה, שהגוף שלה בגד בה. רבים מהתכנים של ספר השירה שהיא מוציאה לאור בימים אלו עוסקים בכאב הזה, וגם בהורות ובכלל בחיי היום־יום. היא נולדה בגוואטמלה להורים שהיו בשליחות במדינה הרחוקה, ובגיל שנ ־ תיים הגיעה לרחובות ומאז נשארה בה. החיבור לגוואטמלה ילווה אותה עוד פעמים רבות לאורך חייה, בתחנות שו ־ נות בהן החליטה לחזור ולבקר במקום וגם היום, כשקראה לספר השירה החדש שלה "צ'פינה", "זו המקבילה לצברית בגוואטמלה, כל פעם כשאני מגיעה לשם אני מרגישה בבית", היא מספרת על הביקורים במדינה שהשאירה מאחור. 22 "אחרי שסיימתי את הלימודים בגיל התקבלתי לעבודה כדיילת אוויר באל־ על ועבדתי שם במשך שמונה שנים, אז גם היו הניצנים הראשונים של המחלה, שנה", היא 20 אבל הסתרתי אותה במשך מספרת. תוך כדי העבודה באל־על היא למדה לתואר ראשון ואז השלמות לתואר שני ולימודי עיתונות, ומיד לאחר מכן

קצת כמו החצר האחורית גם בעיני הצי ־ בור וגם בעיני מערכת הבריאות, נעשה להם עוול והרגשתי ששם אוכל לתרום, אבל בדיוק כשסיימתי את הלימודים המצב שלי הידרדר". כשהגוף בוגד , נשואה לרוני ואמא 43 אולמרט, בת , 9 ו־ 14 לשתי בנות - לונה וסול בנות מספרת על המקום שהכתיבה תופסת אצלה עם הידרדרות המחלה. "בשנתיים האחרונות השירה הפכה להיות חלק משמעותי בחיים שלי, מה שנותן לי מש ־ מעות כשהמצב הרפואי שלי מידרדר", מספרת אולמרט. "השירה היא כלי בש ־ בילי להביע את מה שאני מרגישה, ואין לי מחסומים, אני כותבת באופן מאוד חשוף את כל מה שעובר עליי". את שיריה היא פרסמה בכתבי עת וגם הקריאה בערבי שירה, ועכשיו היא איג ־ שירים ושתי 70 דה את כולם לספר עם פואמות, שבימים אלה נמצא בפרויקט מימון המונים בהד־סטארט תחת השם "צ'פינה". שנים קרה מה שאפשר לקרוא 25 לפני לו האירוע הראשון של המחלה. "היה לי התקף עם קושי בהליכה וחולשה ביד, ואז הייתה אבחנה מבדלת, לא אמרו טרשת

היא עסקה בעיתונות, קודם במעריב ואז בידיעות, ככתבת, עורכת ורכזת מערכת. אחרי מספר שנים בעיתונות החלי ־ טה לעשות שינוי והלכה ללמוד סיעוד, "רציתי להיות מיילדת כי קודם לכן ליוויתי בתור דולה בלידות, אבל במהלך הלימודים החלטתי שאני הולכת דווקא על תחום הפסיכיאטריה, זו אוכלוסייה שיש לה הרבה מה לתרום. אני חושבת שבתי החולים הפסיכיאטריים נחשבים

"זו מחלה כרונית, יש תרופות שיכולות לעכב התקפים או הידרדרות... זה תחום מאוד נחקר אבל עדיין אין מרפא למחלה, והיא מחלה קשה"

פלסטר נגה אולמרט

ת. ֹ חו ָ ּ ת פ ֹ יו ְ ח ִ ה ל ֶ צ ֹ י רו ִ נ ֲ ים א ִ מ ָ י ׁ ש ֵ י ת. ּ מו ָ ט ל ּ ו ׁ ש ָ ּ ה פ ָ צ ֹ י רו ִ נ ֲ ים א ִ מ ָ י ׁ ש ֵ י ה?! ֶ ת ז ֶ ת א ֶ ר ֶ מ ֹ א או ָ ּ מ ִ ן א ִ מ ֹ יזו ֵ - א ה. ֶ ּ ז ִ י מ ִ ח ְּ כ ְ ׁ ש ִ ּ ים, ת ִ ד ָ ל ְ י ְ ך ָ ל ׁ ש ֵ - י ת – ֹ ו ּ י ִ נ ָ ד ְ ב ָ ת א ֹ בו ָ ׁ ש ֲ ח ַ - מ ת. ֹ הו ָ ּ מ ִ א ְ א ל ֹ ה ל ֶ ז ת... ָ צ ְ י ק ִ ל ּ ְ ב ְ ס ִ ּ ט, ת ַ ע ְ ה מ ֶ ׁ ש ָ ּ ק ֶ ׁ ש ְּ ם כ ַ ּ - ג

ר. ֵ ט ְ ס ַ ל ְ ּ י פ ִ ימ ִ ׂ - ש ל. ֹ מו ָ ק ָ י א ִ ח ְ ּ ק ִ ּ - ת . ְ ך ָ ת ֹ י או ִ ק ּ ְ ב ַ - ח ר. ֵ ט ְ ס ַ ל ְ ּ ז פ ָ א

28

22.7.2022 ˆ ידיעות ראשון, רחובות