ראשון 22.11.24

ד"ר שגיא בלבן. "אמרתי לעצמי, לא משנה מה, אתה חייב לחזור ללכת, לרוץ ולעשות הכול" ׀ צילום: המרכז הרפואי וולפסון

"יום לפני השבעה באוקטובר, נסענו עד הגדר הצפונית וראינו את העמדות של חיזבאללה, דגלי לבנון והראינו לילדים כמה שזה שקט ויפה"

והייתה המשענת המרכזית שלי בתקופה הזו, וכמובן גם לילדיי היקרים, שעמדו לצידי תמיד, דאגו לי ואפילו דחפו את כיסא הגלגלים". יש לך מסר למי שמחלים מפציעה קשה? "אחד הדברים החשובים להחלמה הוא שצריך הרבה סבלנות. אסור להסתכל רק על הטווח הקצר, אלא לפעמים צריך לחיות מיום ליום כדי להגיע למטרה הסופית, לא לאבד תקווה כי בשיקום הדברים מאוד דינאמיים. במקביל, חשוב לנסות להציב לעצמך יעדים. אני יודע עד כמה זה קשה, וכאמור הייתי במקום הזה, אבל חשוב לעבור את זה גם בעזרת תמיכה מהמשפחה והחברים, וכמובן בע־ זרת המון כוח רצון ונחישות". ¿

עוד אחזור ללכת, לרוץ ולעשות את כל מה שאני אוהב, ואפילו יותר. "דמיינתי לנגד עיניי את עצמי חוזר לחדר הניתוחים בוולפסון, וממשיך לע־ שות את מה שאני הכי טוב בו: לטפל בחולים. העבודה בבית החולים היא מב־ חינתי המקום הכי חשוב, בגלל הדברים הקטנים והגדולים שאנחנו עושים, וזה מאוד משמעותי לחזור לכאן ולהמשיך לנתח, לעזור ובעיקר להציל אנשים". היום, ולאחר שיקום מאוד אינטנסי־ בי, ד"ר בלבן עומד איתן על שני רגליו והשבוע חוזר לנתח עם צוות המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות: "אני מרגיש סיפוק עצום מכך שהצליח להש־ תקם. אני רוצה להודות למאיה - אשתי האהובה, שמבחינתי היא מלכת הלביאות

בעזה היה במצב גופני מצוין: "נהגתי להתאמן בלי סוף, וממש לפני תחילת המלחמה נרשמתי לתחרות איש הברזל שהייתה אמורה להיערך בטבריה בנוב־ . כשניתחו את שתי הברכיים 2023 מבר - נמצאו רסיסים, והיה חשש לגבי מה יהיה, מתי אשוב ללכת והאם בכלל אוכל לשוב אי פעם לפעילות רגילה. בימים הראשונים, עוד לא הבנתי את חומרת הפציעות בשוק השמאלית, בשתי הבר־ כיים או ביד ימין. למעשה, רק כשהורידו את החבישות במחלקה בפעם הראשונה, הבנתי שהולך להיות פה תהליך שיקום מאוד ארוך וקשה, וכשהתחלתי את הפי־ זיותרפיה כשבוע לאחר הפציעה, התחל־ תי להפנים מה המצב הגופני, ומה נדרש ממני כדי להחלים".

ההתמודדות "דמיינתי את הרגע שאחזור"

"יש לנו מוטו בבית, לאשתי ולי, שלפיו אנחנו מתנהלים ברגעי משבר: גם כש־ צצים קשיים בחיים, תמיד אנחנו מזכי־ רים לעצמנו שזו 'מכה קלה בכנף', ושא־ נחנו מסוגלים להתמודד עם כל קושי. למרות שהבנו די מהר שזו הולכת להיות שנה קשה עוד יותר מהרגיל, שמרנו על אופטימיות, וגם על ההומור. מנטלית, אני יודע שאני אדם חזק ומלא מוטיב־ ציה. בכל תהליך ההחלמה והשיקום, המ־ חשבה שלי הייתה שלא משנה מה - אני

25

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 22.11.2024