ראשון 24.06.22

לובה קטצ'וב ליוותה את נכדתה לבית ספר ובדרך כמה תלמידים החלו ללעוג ולצחוק עליה ‰ לאחר סערת רגשות ובכי חשה תעוקה בחזה והגיעה לבית חולים, שם אובחנה עם תסמונת הלב השבור ‰ ד"ר ערן קלמנוביץ': תסמונת שיכולה להוביל גם למוות, ושכיחה יותר אצל נשים הסבתא הושפלה בבית הספר והגיעה לבית חולים אסף הרופא ׀ תסמונת הלב השבור – שמיר

"ככה המשכנו בבית הספר עד שיום אחד אחרי הלימודים הלכתי לקחת את הטלפון שלי מ'תורן טלפונים', זה תלמיד ששומר את המכשירים של כולם ומחזיר אותם בסיום הלימודים. היא אמרה לו שלא יביא לי את הטלפון ואני עניתי לה ומיד היא תפסה אותי והתחילה להרביץ לי. חזרתי הביתה והרגשתי לא טוב בגלל המכות ואפילו הרגשתי שאני עומדת להתעלף. אמא לקחה אותי לרופא לראות שהכל בסדר איתי ולאחר מכן הלכתי עם אמא לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על מה שנעשה לי. אני זוכרת שהשוטר ראה את הסימנים על הגוף שלי ואמר שמי שעשתה לי את זה היא לא ילדה אלא חיה". נשארת בבית קארין, אמה של רעות, לא יודעת את נפשה מרוב צער. לדבריה היא כבר אובדת עצות. "הגעתי עם זה עד לראש העירייה רז קיסטליך, התלוננתי בהנהלה ואצל גורמי החינוך בעיר על האלימות והחרמות שהיא עוברת. באותו היום מנה ־ לת בית הספר יצרה איתי קשר וניסתה להרגיע את המצב, היא הציעה לי אפילו שיצמידו לבת שלי סייעת, בת שירות לאומי שתלווה אותה גם בהפסקות, וכך עד סוף שנה והיא תשגיח ששום דבר חריג לא יקרה, ואכן הצמידו לה סייעת למספר ימים. במשך חודש היה שקט ואז חזרו שוב ההתנכלויות". השקט היה זמני והמכה הבאה נחתה על רעות. "יום אחד שמעתי אותה צוחקת עליי עם בנות אחרות. היא באה מולי, שמה לי רגל וכך נפלתי על הרצפה. כולם צחקו עליי, הרגשתי הבדיחה של בית הספר. בדיוק היינו צריכים להיכנס לכיתה והמורה שאלה למה כולם צוחקים אז אחד התלמידים סיפר ששמו לי רגל והפילו אותי. המורה שלחה אותי למנה ־ לת וביקשה שאספר לה מה קורה, אבל השיחה אצל המנהלת לא תרמה בשום דבר, להיפך. בשיחה אמרו לי שיבדקו את המצלמות כדי לראות שאני לא משקרת ואם יתברר שאני לא דוברת אמת אז אני איענש על כך. "למה שאני לא אספר אמת? אני אפילו לא זאת שסיפרתי למורה ששמו לי רגל אלא תלמיד אחר סיפר לה. אני כל הזמן מסתובבת בתחושה שהצוות בבית הספר לא מעוניין בי, לא רוצה לראות אותי, תמיד מעדיפים את טובת זאת שפוגעת בי על פניי. אף אחד לא אוהב אותי שם, הבנות מחרימות אותי וצוחקת עליי, לא טוב לי. "אחרי המקרה האחרון לא רציתי יותר ללכת לבית הספר, אמרתי לאמא שלי "אני מסתובבת בתחושה שהצוות בבית הספר לא מעוניין בי, לא רוצה לראות אותי, תמיד מעדיפים את טובת זאת שפוגעת בי על פניי. אף אחד לא אוהב אותי שם"

שלא טוב לי שם ואני מפחדת ששוב יפג ־ עו בי או ישפילו אותי. אני כבר חודשיים בבית ולפני כמה ימים זה כבר התחיל להפריע לי, לא יכול להיות שאני אשב בבית ושלאף אחד בבית הספר זה לא יפריע. אמא גם אמרה לי שאני היחידה שסובלת מזה ואולי כדאי לחשוב על חזרה". חששות של אמא האם מספרת על הטלטלות שהיא עו ־ ברת: "יצרתי קשר עם הנהלת החינוך ואמרתי להם שלא יכול להיות שהילדה שלי חודשיים בבית ולאף אחד לא אכפת. שכל פעם אומרים לי שיקבעו פגישה כדי לטפל בזה, אבל לא קורה כלום. ביום חמישי האחרון קבעו לנו פגישה בבית הספר עם המנהלת ומנהלות החינוך. אני לא ניידת עם רכב והגעתי עם הבת שלי באמצעות אוטובוסים. המתנתי בבית הספר עד שיקראו לי להיכנס ולפתע המזכירה אמרה שהפגישה בוטלה. למרות זאת אמרו שניתנה הוראה להחזיר את הבת שלי לבית הספר והבטיחו שישמרו עליה. חזרתי הביתה ואחרי שעה התקשרו אליי ואמרו לי שהמנהלת אמרה שהיא לא יכולה להיכנס לכיתה ושאני אבוא לקחת אותה. "כך במשך שלוש שעות הבת שלי המ ־ תינה שאני אבוא לקחת אותה כשהיא בוכה ולא מבינה מה רוצים ממנה. אני חוששת למה שיקרה לה, במקום לנסות לשקם אותה ממשיכים לפגוע בה ולתת יד לפגיעה בנפש שלה". תגובות מהעירייה נמסר: "העירייה פועלת לספק סביבת לימודים בטוחה ונעי ־ מה כדי שכל תלמיד בעיר ירגישו בנוח להגיע לבתי הספר. העירייה ובית הספר מטפלים במקרה ואף נפגשו עם ההורים על מנת לסייע להם. הצוות החינוכי בבית הספר, בראשות המנהלת, מעניק יחס שווה לכולם וכך היה גם במקרה זה. הוצעו להורים מספר פתרונות למצב, אך כולם לא התקבלו. "המנהלת אפשרה לתלמידה לחזור לס ־ פסל הלימודים ואף ליוותה אותה מקרוב. באשר לפגישה - היא לא התקיימה בגלל נסיבות אישיות בריאותיות של המנהלת. הוצע להורים להגיע בתאריך אחר והם סירבו". מהמשטרה נמסר: "הוגשה תלונה על אלימות פיזית ומילולית נגד המתלוננת. הטענות נבדקו והועברו לטיפול העירייה והרווחה. מאחר שהילדות מתחת לגיל האחריות הפלילית התיק נסגר". ¿ "יום אחד שמעתי אותה צוחקת עליי עם בנות אחרות. היא באה מולי, שמה לי רגל וכך נפלתי על הרצפה. כולם צחקו עליי, הרגשתי הבדיחה של בית הספר"

לובה טקצ'וב עם הרופאים ׀ צילום: דוברות בית החולים

עם ההגעה למיון, נלקחה לובה ישר למחלקת צנתורים, בניהולו של פרופ' סער מנחה, שם התברר כי למרות התסמינים של התקף הלב - העורקים של לובה פתוחים ואין חסימה. לאחר שסיפרה את מה שעבר עליה באותו היום, אובחנה עם תסמונת הלב השבור. ד"ר ערן קלמנוביץ', מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, מספר כי תסמונת הלב השבור "הינה תסמונת שזהה לתסמינים של פגיעה לבבית לכל דבר, מובילה לאי־ספיקת לב, ואף יכולה להוביל למוות ובעיקר שכיחה דווקא אצל נשים. החולים חווים כשל לבבי עקב מקרה חמור, אי־נעימות או אפילו מועקה ומרגישים תסמינים שמדמים התקף לב. "במקרה של לובה, היא הגיעה עם כל התסמי ־ נים של התקף לב ובמקרים כאלה אנחנו פועלים במהירות האפשרית לביצוע צנתור. במחלקת הצ ־ נתורים שמו לב כי העורקים פתוחים ובהתאם לכך הבנו כי לובה חוותה את תסמונת הלב השבור". כעת נמצאת טקצ'וב בביתה, מחלימה ומ ־ תאוששת ממה שעבר עליה, אך עדיין זקוקה למעקב בבית החולים. ¿ "אחרי כל הוויכוח בבית הספר, הייתי בסערת רגשות, נכנסתי למכולת סמוכה ושם בכיתי בעוצמה עד שחשתי בכאבים בחזה. בבית הכאבים התחזקו והובהלתי באמבולנס לבית החולים"

אבי איצקוביץ'

"לב שבור" הוא מושג שמשתמשים בו רבות בשירים או בסיפורים כש ־ רוצים לתאר כאב או אהבה נכזבת,

אך מתברר שהוא קיים במציאות ואף עלול לסכן חיים, כפי שחוותה על בשרה לובה קטצ'וב. בשבוע שעבר הגיעה קטצו'ב למרכז הרפואי שמיר־אסף הרופא עם "תסמונת הלב השבור" לאחר שנפגעה מקללות של מספר נע ־ רים. כעת היא מחלימה בביתה ומספרת על מה שעבר עליה. "בשבוע שעבר לקחתי את הנכדה שלי לבית . 68 הספר שלה ברמלה", משחזרת קטצ'וב בת ה־ "העברנו את הדרך במשחק 'ארץ־עיר' והכל היה בסדר. ברמזור עמדו איתנו עוד מספר נערים שהסתכלו עלינו במבט לא טוב. כשחצינו את הכביש הם הלכו לפנינו, נתנו ידיים אחד לשני והאטו את קצב ההליכה שלהם כך שלמעשה הם חסמו לנו את האפשרות ללכת. ביקשתי מהם שיתנו לנו לעבור אבל הם התחילו לקלל אותי בבוטות גם בשפה העברית וגם בשפה הרוסית כי הם כנראה שמעו שאני דוברת רוסית. כשה ־ געתי לבית הספר ניגשתי לאחת המורות וסי ־ פרתי לה מה קרה והיא מיד ביקשה שאראה לה באילו תלמידים מדובר. אני הראיתי לה והיא נזפה בהם. גם כעסתי ואמרתי להם שהם לא מחונכים וההורים שלהם צריכים להתבייש. "בשלב הזה הגיעה מורה אחרת והתווכחה איתנו שהם ילדים קטנים ולא יכול להיות שהם יקללו ככה. אחרי כל הוויכוח הזה אני הייתי בסערת רגשות, נכנסתי למכולת סמוכה ושם בכיתי בעוצמה עד שחשתי בכאבים בחזה. בבית הכאבים התחזקו וכשסיפרתי לבת שלי על כך היא מיד הזמינה לי אמבולנס שפינה אותי לבית חולים אסף הרופא".

13

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 24.6.2022