ראשון 24.12.21

אביגיל קדם בתקופת הקורונה, כשכולם היו ספונים בבתים, ענת סקילי מעמותת ש.מ.ר (שי ח מור מורשת רחובות) בילתה שעות בכל יום בבית העלמין תר"ן במיפוי, צילום וק ח הקברים של ותיקי העיר. יחד 2,000 טלוג עם הדס אביבי, מנהלת הארכיון לתולדות רחובות, השתיים פגשו, ראיינו וקיבלו חומרים ממשפחות רבות בעיר, לעיתים קרובות לאחר שהלכו פיזית וחיפשו אח ח ריהן בכתובות שונות, וכל זאת כדי להביא מידע רב ככל הניתן על ותיקי העיר הק ח בורים בבית העלמין. "בעמותת 'שמר' חברים הנכדים והנינים של המייסדים ואנשים שאכפת להם ממה שקורה בעיר, שערבים אחד לשני ומוכ ח נים לעזור אחד לשני בכל דבר שקשור להיסטוריה ולשימור של רחובות", מס ח פרת ענת סקילי על תחילת העבודה על בית העלמין תר"ן. "התחלנו לפני הרבה שנים לשמר את הקבר של הגנרל מרגולין ולספר את הסיפור שלו. עמותת שמר סי ח דרה, שיפצה ושיחזרה, ודאגנו שידעו מי היה האדם, וכך למעשה התחיל סיפור בית העלמין ושמר. בשנים האחרונות התחלנו בפרויקט השימור והתיעוד, כשחלק אחד היה לצלם את כל הקברים, וחלק שני היה בדיקה מול הרשימות של חברה קדישא". לדברי סקילי, היו הרבה טעויות כתיב, ולמעשה כמעט בכל שורה של קברים היו לה תיקונים שאף הצריכו ממנה שלוש שעות של ישיבה על המחשב. ההחלטה הייתה פה אחד לכתוב את הש ח מות כפי שהם רשומים על הקברים, וכפי שהמשפחות שקברו אותם בזמנו החליטו שייכתב. לאחר מכן הוציאו סקילי וחביבי דף תי ח עוד, טופס למשפחות שהחלו לאתר ובו המשפחות התבקשו לכתוב מידע על הנק ח ברים – מי היה האדם, שמו, שם משפחתו, קברים הצליחו 2,000 כינויו ועוד. מתוך משפחות וקיבלו חזרה 1,500- להגיע לכ ח � טפסים עם מידע, "זה מכובד, אנ 700 נו שמחות על כל אחד שקיבלנו", אומ ח רת סקילי, שיצאה ברגל ברחובות העיר להניח את הטפסים בתיבות ונפגשה עם

מבצע כזהעוד לאהיה בעיר – הארכיון לתולדות רחובות ועמותת 'שמר' עמלו בתקופת הקורונהעל מיפוי ביתהעלמין תר"ן (המייסדים), גילו סיפוריםעל המייסדים והקימו אתר קברים נאסףמידע רק לגבי 2,000 חדששמכיל את כל המידע על המתים ומיקומם ‰ מתוך , וכעתהםקוראים לתושבים לסייע בהשלמתהמשימה 700 סודות מהקבר רחובות: מיפוי ראשון לבית העלמין העתיק

אביבי: "המחשבה שלנו הייתה שיהיה בסיס נתונים שמכבד את האנשים וגם נותן מידע היסטורי נגיש ונוח לתלמידים ובכלל. הלכנו לשם מאות פעמים, רצינו שהמפה שנוציא תהיה הכי מעודכנת"

משפחות שביקשו לספר על יקיריהם הק ח רובים בבית העלמין. "עבודת נמלים" "מדובר בבית עלמין מיוחד מבחינת מבנה ואסתטיקה, וגם מבחינת מי שק ח בור שם", אומרת אביבי. "המחשבה שלנו הייתה שיהיה בסיס נתונים שמכבד את האנשים וגם נותן מידע היסטורי נגיש ונוח לתלמידים בכל מיני רמות. הלכנו לשם מאות פעמים, רצינו שהמפה שנוציא תהיה מעודכנת לרגע שבו נוציא אותה כי גם נוספו קברים לאורך השנים". כיום ישנו אתר בו ניתן לגלול עם הע ח

כבר ולראות את המידע על כל קבר וקבר בלחיצה עליו וקבלת מידע ואף תמונות של הנפטרים. ענת והדס ניצלו את תקו ח פת הקורונה כדי לבצע את כל התיקונים והמיפוי, הן מספרות שהיו רגעים מרגשים בהם פגשו בבני משפחה שרצו לשתף על קרובי משפחתם. "אחד מבני המשפחה סיפר לנו איך לקח את הנכדים שלו לבית העלמין ואז מילא את הטפסים יחד איתם", מספרת סקילי. איך הגעתן לכל אותם אנשים? "זו עבודת נמלים. אנחנו מרחובות ואנחנו מכירים את הוותיקים והתחלנו איתם, ואז התחילה מעורבות שלהם כי יש ברחובות כל מיני קבוצות שיושבות בבתי קפה, פרל ח

מנטים, וכל פרלמנט כזה מספיק שאת מס ח פרת למישהו אחר והוא מאוד מתלהב ומריץ הלאה", מסבירה סקילי. עם זאת, למרות העבודה הקשה שלהן, יש קברים שלא הצ ח ליחו לאתר להן קרובי משפחה כלל, המידע היחידי שהיה להן הוא שם על הקבר. "יש קבר אלמוני, ויש כמה קברים שא ח נחנו לא יודעים של מי הם. חשוב להבין שמדובר באנשים שאין להם נכדים ברוב המקרים, את מחפשת אחרי נינים וגם הם לא בהכרח גרים ברחובות", מסבירה אביבי. "נשמח שכל מי שקיבל טופס ועוד לא מילא שישלח לנו, נשמח לכל טופס וגם לכל מידע אחר על נקברים שאין לנו מידע עליהם". ¿

יהודה אריה טאוב (אופפה)

רישה יפה בליטא, נישאה ליעקב והביאה 1880- נולדה ב ילדים. התגוררה בגרמניה עד ליל הבדולח, 5 1943 לאחר מכן עברה להולנד. נכלאה בשנת עם בעלה במחנה הריכוז וסטרבורק בהולנד, הועברה למחנה ברגן בלזן שם 1944 בשנת הוחזקו גם יהודים בעלי אזרחות בריטית אמי ח תית או פיקטיבית שיועדו להחלפה עם הטמ ח פלרים בארץ במסגרת עסקת חילופי אזרחים בין אנגליה וגרמניה. הגיעה ארצה ברכבת דרך ת � ומאז ה 1944 אירופה, סוריה ולבנון בשנת גוררה ברחובות. בעלה נפטר באירופה ואפרו לקבורה בבית העלמין 1946 הובא ארצה בשנת תר"ן, כשנפטרה רישה, היא נקברה לצדו.

יחזקאל חביבי בעלייה 1894-1985 עלה ארצה בשנת של יהודי פרס ברגל, בהגיעם לירו ח שלים חסרי ממון הם גורשו ליפו אך תושבי ירושלים שריחמו עליהם עשו מגבית וחילצו אותם מהשלטונות ולאחר שהשתחררו פוזרו במושבות. יחזקאל ואשתו אסתר הגיעו לרחו ח בות. הוא היה איש אדמה, חבר בחברת נטעים והיה לו שובך יונים אותו טיפח בחצר ביתו. היה הולך בכל יום מביתו ברחוב יעקב פינת נורדאו לבית הכ ח נסת הגדול ולכן לאחר מותו נקראה הסמטה בה היה הולך – סמטת חביבי.

במחוז שלזיה כבנו הבכור של 1877 נולד בשנת חזן ושוחט, למד רוקחות באוניברסיטת מינכן, והמשיך ישירות לדוקטורט בכימיה. המציא תרופה נגד צרעת, פיתח את תרופת הלומינאל (לאפילפסיה) ותרם למחקר ופיתוח חומרים שסייעו למאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה. פגש את פרופ' חיים ויצמן שחיפש בה החליט להפנות את 1934 מדענים בלונדון גבו לעברו הגרמני. הוא עבר את הפרעות של בשלום ועלה ארצה בשנת 1938 גרמניה בשנת והתיישב ברחובות. בארץ עסק בפעילות 1939 מדעית במכון זיו (מכון ויצמן היום). ¿

הסיפורים המרגשים ד"ר יהודה אריה טאוב המצא תרופה לצרעת ‰ ניצולת השואה רישה יפה שנכלאה במחנה הריכוז התגוררה ‰ 1944 בעיר משנת והחקלאי יחזקאל חביבי שעל שמו נקראת סמטת חביבי בעיר ‰ סיפוריהם של שלושה נפטרים

צילום: ארכיון רחובות

24

24.12.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות