ראשון 25.10.24

לפני | הפציעה צילום: פרטי

קקון. "מה שמעסיק אותי היום זה השיקום צילום: | " שלי אביהו שפירא

"יכולתי להיות עכשיו הרוג או חטוף" סמ"ר בר קקון וחבריו מגדוד שקד בגבעתי היו בין הראשונים שנה אחרי, כשהוא עדיין בתהליך ‰ לפרוץ למתחם הנובה שיקום גופני ונפשי, מספר קקון על הקרב ההירואי שהתנהל בקיבוץ כיסופים, המראות הקשים שלא נותנים לו מנוח וגם על ההחלטה הנחושה: לתת פול גז לשיקום ‰

דניאל דדון

, באוקטובר 7– בבוקר ה סמ"ר בר קקון, תושב טבריה, לוחם בגדוד שקד בגבעתי, היה במוצב הגדוד באזור יהודה ושומרון. "קמתי בבוקר למשימות שגרתיות, 6:30 ב ואז החלו להגיע הידיעות מעוטף עזה וסרטונים של טנדרים עם מח־ בלים בשדרות", הוא משחזר. "הבנו שהאירוע חריג, ומבלי שקיבלנו פקו־ דה, עלינו על כלי הרכב הממוגנים ויצאנו, עשרה לוחמים, דרומה". בבוקר, כשהגיעו לעוטף, 9:30 ב נחשפו קקון וחבריו למראות הזוועה. הבנו את גודל האירוע: 232 "בכביש אנשים הרוגים, מכוניות שרופות ומחבלים שפתחו בירי לכיווננו", הוא מספר. "במהלך הנסיעה ניסינו לרדת מהרכב כדי לאתר אנשים חיים בין הגופות. לצערנו לא מצאנו אות חיים. אחרי נסיעה קצרה על כביש 40 ראינו טנק, ומאחוריו כ- 232 בליינים שוכבים פצועים, לצידם שני שוטרים חמושים וקצין בדרגת תא"ל, שאיכשהו חיפה עליהם. שם הבנו שהייתה מסיבה, שיש כמות מטור־ פת של מחבלים, בני ערובה ואנשים רבים שזקוקים לחילוץ – וזו המשימה שלנו. עשינו הערכת מצב, טיפלנו בפצועים ככל הניתן עם הציוד שהיה לנו בווסטים והחלטנו להיכנס אל מתחם המסיבה". "התקדמנו לכיוון היער וחוליית מחבלים התקילה אותנו", מספר קקון, "פתחנו באש, איגפנו וחיס־ לנו אותם. המשכנו להתקדם לאחר ההיתקלויות, כשההבנה מחלחלת: מדובר באירוע בסדר גודל אחר לגמרי. מסביבנו בכל פינה גופות של אזרחים, ומולנו מחבלים שה־ גיעו מוכנים, חמושים באר.פי.ג'י וקלצ'ניקובים. היינו כוח מאוד קטן מול המוני מחבלים". אחרי הערכת מצב קצרה ביער מול אר.פי.ג'י וקלצ'ניקובים

הזה התחלנו להוציא את הניצולים שהתחבאו מתחת לקרוואנים, בתוך

הילדים של הקיבוץ ושמעתי את המ־ חבלים מחפשים אותי, הם ראו שנפג־ עתי. הייתי לבד כי התפצלתי מהכוח. בנס הם לא מצאו אותי, יכולתי להיות דקות 40 היום חטוף או הרוג. אחרי קיבלתי טיפול רפואי ולאחר כחמש שעות פינו אותי במסוק לסורוקה. נפצעתי באזור האגן והעכוז לכיוון רגל שמאל". קקון הגיע לבית החולים עם פצי־ עה קשה. "איבדתי המון דם בשטח עד שפינו אותי", הוא אומר. "בניתוח הרופאים הצליחו לייצב את מצבי ויצאתי מכלל סכנה". קקון הועבר לתל השומר ובילה לאורך ארבעה חודשים בשיקום ופי־ זיותרפיה ובמקביל שוחרר מהצבא. "בהתחלה לא עמדתי על הרגליים, כי הפציעה הקרינה לכיוון רגל שמאל. אחרי חודש וחצי קמתי מכיסא הג־ לגלים. עד היום אני הולך עם משהו שעוזר לי אבל כבר מרגיש הרבה יותר טוב". מה אתה עושה מאז שהשתחררת? "מה שמעסיק אותי היום זה השיקום שלי, ואני עושה בעיקר פיזיותרפיה והידרותרפיה. גם המצב הנפשי לא מאה אחוז ואני, מה שנקרא 'מחפש את עצמי'. שנה עברה, אבל אני עדיין עסוק בהחלמה ובמצבי הנפשי והר־ פואי. עדיין לא יודע מה אעשה בע־ תיד, אבל יש מקום לאופטימיות".

פחים ומתחת לבמה". איך חילצתם אותם?

"שכבתי פצוע מאחורי גן הילדים של הקיבוץ ושמעתי את המחבלים מחפשים אותי, הם ראו שנפגעתי. הייתי לבד כי התפצלתי מהכוח. אחרי חמש שעות פינו אותי במסוק לסורוקה"

"רבים מהם היו פצועי ירי בדרגות שונות והוצאנו אותם פיזית לנקו־ דת איסוף הפצועים, תוך שאנחנו ממשיכים לטהר את מתחם המסי־ בה ולחפש ניצולים נוספים. בשעה הצטרפו אלינו כוחות נוספים, 13:30 ויחד ניסינו לאתר ניצולים ולהעניק להם טיפול רפואי. בשלב הזה, למרות הקרב ההירואי, אף אחד מהכוח שלנו לא נפצע". רימונים מכל הכיוונים לאחר הערכת מצב נוספת החלי־ טו לוחמי גבעתי להמשיך לנקודה הבאה בקיבוץ כיסופים. "בתוך המו־ צב ובקו הבתים הראשון בקיבוץ היה קן של מחבלים", אומר קקון, "ונק־ לענו למארב סמוך למוצב. במארב הזה נפצעו כל החבר'ה שלנו, וגם אני. זרקו עלינו רימונים וירו מכל הכיוונים. אחד הרימונים נחת ממש ליד הרגליים שלנו, ופגע בי ובמ"פ, ואז נפגעתי גם מכדור נוסף שנורה לעברי". דקות הגיע כוח לחלץ 40 רק לאחר את קקון. "שכבתי פצוע מאחורי גן

| בהליך השיקום צילום: פרטי

החליטו קקון וחבריו להפיל את גד־ רות מתחם המסיבה ולהיכנס. "מיד כשנכנסנו כעשרה מחבלים הסתע־ רו ופתחו עלינו באש. הגבנו חזרה בירי וקפצנו לתפוס מחסה בבר המ־ פורסם במתחם המסיבה. הגופות היו פזורות ופשוט דרכנו עליהן בשעה שאנחנו נלחמים ומנסים להדוף את המחבלים. "לאחר קרב של כשעה הצלחנו להרוג את רובם, חלקם נמלטו כי חשבו שכוח צה"ל גדול הגיע. בשלב

25.10.2024 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 10