ראשון 26.11.21

ראשון לציון, נס ציונה

אבי איצקוביץ' // צילום: קובי קואנקס

את השיחה שבה בישר לה אביה כי אמה נפטרה, ורד סופר לא תשכח לעולם. "אני זוכרת שהיום הכי קשה עבורי היה יום האם, כל הילדים בכיתה שרו שירים והכינו מתנות לאמהות שלהם אבל אני לא יכולתי. אז, כמו היום, פשוט לא ידעו לה ־ תמודד עם מה שנקרא 'שכול אזרחי' ואת זה החלטתי לתקן", היא אומרת. לפני מספר ימים הגשימה סופר את חלו ־ מה והקימה בנס ציונה ובראשון לציון את מרכז "חמניות" שמטרתו לתת כתף תומ ־ כת ואוזן קשבת עבור ילדים יתומים. משפחה חדשה במקום זו שאבדה עשרות הילדים שהגיעו בשבוע שעבר למרכז כותר בראשון לציון הרגישו, אולי לראשונה בחייהם, שהם מוקפים בילדים שמבינים אותם, שהמכנה המשותף שלהם הוא טרגדיה משפחתית ואובדן של אחד ההורים. את פניהם קיבלה בהתרגשות סופר, שהרגישה כמו הילדה ההיא בת העשר שאיבדה את אמה לפני יותר מאר ־ בעה עשורים. "בגיל חמש אמא שלי חלתה בסרטן השד ובמשך חמש שנים היא היתה עם המחלה", משחזרת סופר. "בכל התקו ־ פה הזאת היא לא ממש תפקדה ואבא שלי היה צריך לגדל אותנו וגם לעבוד. חייתי בצל המחלה של אמא שלי. כשאמא נפט ־ רה האחים שלי כבר היו גדולים ואבא שלי טיפל בי, אך עם כל הרצון הטוב הוא היה צריך להמשיך בחייו ולעבוד. "דמות האם היתה מאוד חסרה בחיי. אבא שלי לא היה שם כדי לבדוק אם אני מכינה שיעורים או לדאוג לי לארוחת צהריים חמה כשחזרתי מבית הספר. כל זה התבטא בלימודים, הייתי חסרת ריכוז, מאוד שו ־ בבה, אבל לא היה מי שיידע לתת לי הכ ־ וונה. להיפך, היחס של הסביבה לאבל שלי ושל שאר היתומים לא היה קיים כי החברה שלנו יודעת להתנהל עם שכול צבאי ולא עם שכול אזרחי". נחתה עליה מכה נוספת. "הייתי 19 בגיל בצבא והודיעו לי בטלפון שאבא שלי פונה לבית חולים. אני זוכרת שהגעתי לבית החולים אבל משהו משך אותי לכיוון אמ ־ בולנס שהיה סמוך ושם ראיתי את אבא שלי מגולגל בשמיכה של הבית. אבא שלי נפטר מדום לב, בלי שום הכנה מוקדמת. התמוטטתי והתחלתי לבכות. "זה היה הפחד הכי גדול שלי כי כשאתה יתום מצד אחד יש חשש להתייתם מהורה נוסף ואז אשאר לבד בעולם. זה גרם לי לרצות להתחתן מהר כדי להקים מחדש נישאתי 22 תא משפחתי משלי ובגיל לחבר שלי והבאתי איתו לעולם את ארב ־ עת הילדים שלי. גם לאורך כל חיי המש ־ פחה המחסור בהורים מגיל צעיר היה נוכח מאוד בחיים שלי, אין לי אמא שתעזור לי לגדל ילדים. ללא עזרה אפילו בדברים הקטנים כמו סיר קטן של אוכל חם, או עצה טובה על חיי משפחה". "איפה שהמדינה לא עושה" את כל המטען הרגשי הזה שאפה סופר לתעל כדי לסייע ליתומים אחרים ובאופן

ורד סופר. "המחסור בהורים היה נוכח בחיי"

אלף 30 ילדים יתומים בישראל 630 מתוכם בראשון לציון 150 מתוכם בנס

"הסביבה לא מתייחסת לאבל של ילדים" הילדה שאיבדה את אמא שלה הקימה מרכז לילדים יתומים: שנהאחרי שהתייתמהמאמה, ורד סופר חנכה בימיםהאחרונים בראשון 40 לציון ונס ציונהאתמרכזי "חמניות", שםמסייעים לילדיםשהתייתמו מאחד מהוריהם, שלא במסגרתשירותצבאי ‰ "ילדשההוריםשלו מתו ממשלא משנה לו סיבתהמוות, הוא צריך אתהתמיכה"

ציונה 50 ילדים ברשימת המתנה להיכנס למרכז בראשון לציון

תי שלא יכול להיות שבעיר כזו גדולה אין שום מוסד גג עבור ילדים יתומים. יצרתי קשר עם ארגון 'חמניות' שהוא ארגון שמסייע לילדים יתומים לעכל את האובדן ושדרכו הם פוגשים מדריכים שחוו בעצמם יתמות, וכך באמצעות שלל כלים הם מדברים על המצב האישי שלהם. אחרי שהובעה נכונות להקים סניף של הארגון בראשון לציון, פנתה סופר לעירייה ועד מהרה נוצר קשר בינה לבין מחזיק תיק הרווחה מוטי עג'מי, שנחלץ לעזור. "בנוסף לסניף שהוקם בראשון לציון בבניין כותר שב ־ רחוב תרמ"ב, הקמנו סניף דומה גם בנס ציונה בבית ספר אירוס, שגם הוא נחנך בשבוע שעבר", מספרת סופר בגאווה.

מקרי, בזכות יוזמה של בנה הקטן, זה קרה. "הילד הקטן שלי רצה לתרום משחק לגו לילדים יתומים כי הוא מכיר את הסיפור של אמא שלו. כתבתי בגוגל 'יתומים ראשון לציון' ולא עלה שום דבר. אמר ־

מאז שהחלה בפעילות שלה הסיפורים שבהם נתקלת סופר קורעי לב, "פגשתי המון ילדים עם סיפורים אישיים כואבים שדרכם הבנתי כמה חשוב להירתם למע ־ נם, למשל ילד שאמו נפטרה כשהוא היה בן חמש אבל במשך ארבע שנים היא היתה סיעודית. אותו ילד חווה את תהליך הג ־ סיסה של אמו עד שהיא נפטרה וזה משפיע. יש לו התפרצויות זעם, הוא מאוד מופנם וקשה לו, ניכר שחסרה שם אמא. דיברתי איתו וראיתי בו את עצמי, איך בתור ילדה הייתי בוכה לכרית בלי ־ לות ואיך אף אחד לא מבין אותי ולא רואה את הכאב שלי, את הזעקה לעזרה. ילד כזה הולך בקלות לאיבוד ומ ־ רכז חמניות נועד לעזור איפה שהמדינה לא".

"לא יכול להיות שרק יתמות צבאית של ילדים תיתמך על ידי המדינה בעוד שעשרות אלפי ילדים שהוריהם נפטרו ממחלה או תאונה לא יקבלו מענה כאילו הם סוג ב'"

16

26.11.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות