ראשון 28.07.23

ללי-מור דיין לבקנית מראשון לציון יש תעודת עיוור, אבל אין זכאות לכלב נחייה למרות שהיא גם כבדת שמיעה ‰ עכשיו היא מגייסת כספים להכשיר את הכלב שלה לנחייה וחולמת להגשים בזכותו גם את חלום האימהות "אני רוצה לחיות ולא לבזבז שנים על מלחמות" מאבקה של הלבקנית לי-מור דיין לכלב נחייה ראשון לציון ׀

נותן לי תקווה שאוכל בהמשך לקיים זוס גיות מטיבה ולהיות אמא טובה לילדיי, אני מתרגשת מהמחשבה שיום יבוא והוא יכיר את ילדיי ובמידת הצורך יסמן לי כשהתיס נוק שלי יבכה, או כשאצטרך ממנו כל עזרה אחרת". בעיית השמיעה דיין מתמודדת גם עם מורכבות בתוך ס � אחים לבקנים על ה 2 משפחתה. "יש לי . הם למדו במסגרות 28 ו- 33 פקטרום, בני מיוחדות ואני בחינוך רגיל. בבית הספר היסודי, מבחינה חברתית היה לי קשה. ככל שעברו השנים מצבי השתפר כי למדתי להתנהל אבל תמיד היו פערים ביני לבין אחרים. בצעירותי לא ידעתי לאפיין את זה, היום למדתי להיות יותר יצירתית במציאת פתרונות". אבל לפני שנה וחצי היא גילתה שיש לה ליקוי שמיעה בינוני עד עמוק בשתי האוזס ניים ובהמשך עברה ניתוחים והתאמה למס כשיר שמיעה". איך התמודדת עם המצב? "לשמוע שיש לי מגבלת שמיעה זה הדבר הכי מפחיד שקרה לי בחיים, שום דבר לא מכין אותך לזה. התפטרתי מהעבודה כמאס מנת כושר במשרה מלאה כי למרות שפיס זית יכולתי להמשיך, היו יותר מידי דברים שהייתי צריכה לפצות עליהם במקביל. אם פעם הייתי מאמנת והזמן היה טס וזה היה המקום הכי נוח עבורי, היום אני מסיימת אימון שבורה, אני תמיד דרוכה ובקשב להס רגיש את המתאמנים. עברתי לאמן קבוצת ריצה רק פעם בשבוע, כי מבחינתי במצב הנוכחי כבר לא יכולתי להעניק למתאמנים שלי את הסטנדרט המקצועי שאני מאמינה בו, גם מבחינת אימונים וגם מבחינה בטיס חותית". מלחמה יומיומית דיין מבהירה שלמרות האתגר, היא ממש לא סיפור טרגי. "אני אדם, לא נרטיב של קורבן או גיבורה, לכל אחד מגיע החופש לעשות את מה שהוא רוצה וזה מה שעזרא מעניק לי. "אנשים שואלים איך את מתנהלת, אז התס שובה היא, מאז ומתמיד - בקושי, במאמץ, בנחישות, בבחירה לקום כל יום ולהילחם כדי לחיות את החיים שאני רוצה לעצמי". דיין מדגישה כי איננה אוספת תרומות: "אני לא אוספת תרומות אלא מגייסת כסף עבור תמורה, אנחנו עורכים אירועים כמו אימפרוס ביזציות, הרצאות ואימוני כושר, יש תשורות למי שמשתתף בגיוס הכסף ובמקביל אני גם פועלת לקידום הצעת חוק שתעניק גם לאנס שים במצבי זכאות לכלב נחייה". איך יש לך זמן להכל? "אין לי ברירה. בעוד עשר שנים עזרא יצא לפנסיה ואין לי שום כוונה עוד עשור לפתוח במסע גיוס נוסף. חוץ מזה, עזרא לימד אותי לסמוך על עצמי", היא מסכמת בביטחון. ¿

חופית כהן אולאי

לי-מור דיין. "כל חוויה עם עזרא הכלב יותר בטוחה" ׀ צילום: קובי קואנקס

לי-מור דיין מראשון לציון לא נתנה אף פעם למגבלות להכניע אותה. כמי שנולדה לבקנית, במס

שפחה בה שני אחים נוספים לבקנים ועל הרצף האוטיסטי, היא התעקשה לאורך השס נים להגשים כל חלום שלה ולנהל את חייה כמו כולם. אבל עכשיו כשראייתה הידרדס רה מאוד, היא לא מוכנה לוותר על איכות החיים ובחרה לרכוש כלב נחייה. קצת לפני היא ניסתה בדרכים המקובלות לקבל אישור לכלב כזה שיסייע לה, אך נתקלה בסירוב. כעת היא מנסה בכוחות עצמה ובעלויות גבוהות מאוד להכשיר את הכלב שרכשה למשימה ובמקביל מגייסת כספים לטובת הפרויקט האישי שלה שעשוי להטיב עם רבים במצבה. "ניסיתי באפיקים המקובס לים, ניסיתי ונפסלתי", היא אומרת השבוע, "מבחינתם אני לא עומדת בקריטריונים לנחייה. אז החלטתי לדאוג לעצמי לכלב כי הזמן עובר, והחיים עוברים גם הם. אני רוצה לחיות אותם ולא לבזבז שנים טובות במלחמות". הכלב הוא התקווה ס � ) היא מאמנת כושר ומנהלת מ 32 דיין ) גרת סל שיקום בקידום אורח חיים בריא לנשים עם רגישות נפשית בעמותת אנוש. היא אוהבת לבלות באירועי תרבות רבים ולעשות ספורט, ובמבט ראשון ככל הנראה לא תזהו כי מולכם עומדת לבקנית עם מגס בלת ראייה ושמיעה. "מי שרואה אותי לא יודע שאני אישה עם מגבלה, אני לא נראית ככה כי אני מאוד פעילה, מתאמנת, מבלה, נוסעת לפסטיבלים. אנשים לעתים חושבים בטעות שאני סנובית, כי אני לא רואה או שומעת אותם כשהם פונים אליי". לאורך השנים היא התמודדה עם לא מעט אתגרים, אבל לא רוצה שירחמו עליה. "נוס לדתי עם תכונה גנטית בשם לבקנות - הרס שתית שלי מנוונת ולכן הראייה שלי מאוד מטר קדימה 4 מטושטשת. אני רואה בערך בטשטוש גדול, בין היתר זה אומר שאני לא יכולה להוציא רשיון נהיגה. כתוצאה מזה העיניים שלי מרצדות - דבר שלא נמצא בשליטתי". למרות שיש לה תעודת עיוור, דיין לא זכאית לכלב נחייה, כיוון שמדובר בזכאות על פי קריטריון תפקודי, אבל דיין לא מאפס "חשבתי שאני שלומאלית, תלותית ולא נחמדה, והוא מלמד אותי שאני סופר חמודה, נגישה ועצמאית. הוא נותן לי תקווה לזוגיות מטיבה ולהיות אמא"

בטוחה ברמה הפיזית וגם יותר נעימה ברמה הרגשית. הוא לא רק פותר לי בעיות, אלא גם כלי עזר מצוין שעושה עבורי דברים ששום מקל נחייה לא יכול לעשות. אני מרגישה הכי מוגבלת במקומות חדשים, בסביבה לא מוכרת, ושם עזרא יכול לסייע לי. אני לא צריכה להציג תעודה כי ברגע שרואים אותו מבינים וזה כבר הופך הכל ליותר נעים, הוא גשר קבוע עבורי. הוא גם בא איתי לעבודה ויש לו אפקט מאוד מרגיע לאנשים עם לחץ וסטרס. "לפני שעזרא נכנס לחיי היו לי מחשבות שליליות על עצמי. חשבתי שאני שלומאס לית, תלותית ולא נחמדה, והוא מלמד אותי שאני סופר חמודה, נגישה ועצמאית. הוא

שרת לשום דבר לעצור אותה בדרך להגשים עוד חלום, לכן גם את החלום על כלב נחייה היא מבקשת להגשים לעצמה בימים אלה. הבעיה היא שמדובר בעסק יקר מאוד ועל כן היא פתחה קמפיין גיוס המונים. "הבנתי שהחיים שלי יהיו יותר טובים אם יהיה לי כלב שילווה אותי. לפני שלושה אלף שקל, 10 חודשים רכשתי את עזרא ב הוא כלב גולדן רטריבר גזעי שאני למעשה ממנת את כל ההכשרה שלו ככלב נחייה. אני עובדת עם המאלף זיו ריבבי ומדובר בהליך אלף שקל ומטעמי רגולציה 80 שעלותו כ הוא יוכר ככלב שירות". כיצד עזרא משפיע על חייך? "בכל היבט אפשרי. כל חוויה איתו יותר

20

28.7.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות