ראשון 28.4.23

סודות מן העפר כל הזמן הרסו אותו. באמצע ההעברה מישהו הל ־ שין וזה נעצר. בגלל שזה קרה בימי ההתנתקות לא הרבה שמו לב. אני גיליתי על כך במקרה כשנתקלתי בפרוטוקול מדיון בכנסת. הגעתי לשם יום אחד ואני רואה בחור דתי. שאלתי אותו איפה בית הקברות אז הוא שואל אותי למה אני מחפש. עניתי לו שאני כותב על בתי קברות ושהבנתי שהיתה פה איזו העברה. אז הוא אומר לי: 'אתה יודע על מי נפלת? אני זה שהלכתי לליצמן'. והוא סיפר לי את כל הסיפור". אז מה זה בעצם פוליטיקה של בתי קברות? "בתי קברות לא קשורים למתים. גם אם היום אנשים יפסיקו למות יהיו בתי קברות. בית קב ־ רות זה מוסד קהילתי. אנשים חיים צריכים בית קברות מכל מיני סיבות, כדי לריב ביניהם, כדי להפלות אחד את השני, או לחלופין כדי לחבר אחד את השני. זה כמו מתנ"ס, מוסד של הקהילה. כשאני מגיע לבית קברות ורואה איך הוא בנוי אני רואה שיש לו משימות מעבר למתים. זה נועד להגדיר מי שייך למי, מי פה ומי שם, מי איתנו ומי לא איתנו, את מי נוציא ואת מי נכניס". בבתי הקברות הצבאיים יש אחידות. בימים הסוערים בהם אנו נמצאים יש בזה יתרון? "יש בזה יתרון גדול, שכן המוות מהווה לעיתים תמרור אזהרה לחיים. למשל מלכי סעודיה נקב ־

צילום: יהושע לביא | הקבר הבודד בג'לג'וליה

רים בקברים פשוטים, כאחד האדם, וכך גם אצ ־ לנו רמטכ"לים ואלופים לצד טוראים. זה משריש את ההכרה כי בסופם של החיים כולם שווים". מה יקרה לדעתך בעוד מאה שנים לבתי הע ־ למין שבהם קבורים חלוצי היישוב ונופלים, הם ימשיכו למלא מקום חשוב בחברה היש ־ ראלית? "מצוקת מקומות הקבורה ידועה ומוכרת. הפ ־ תרון שמוצע לאחרונה להוציא נפטרים מקברם הוא לדעתי הזוי ומנותק מן המציאות הישרא ־ לית. אגב, הוא גם לא היה נהוג בעבר, אלא רק בשתי תקופות היסטוריות קצרצרות, וגם אז נק ־ ברו כך רק שברירי פרומיל מן הנפטרים. "אז מה הפתרון? יש כמה אפשרויות. הזמין ביותר, הזול ביותר והיותר נכון מבחינה דתית וחברתית הוא למחזר את בתי הקברות, ממש כמו שעשו יהודים באירופה מאות שנים, כיסו את בית הקברות באדמה וקברו שכבה נוספת. בבית הקברות היהודי של פראג יש לא פחות מתריסר שכבות של קברים".

דינה פיין. נפטרה במהלך הקורס בפלמ"ח צילום: אתר 'יזכור' | הרוכב ממשפחת רוטשילד ראשון לציון // העמוד מעזה צילום: יהושע לביא | קבר רוטשילד

"הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפל גבור, הגביר ר' אפרים בן הגביר ר' שלמה דה רותשי ־ לד..." זהו קברו של אוולין רוטשילד, בן למש ־ פחה היהודית המפורסמת. בהיותו פרש מקצועי התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ונפצע בקרב על גבעות מע'אר (אנדרטת הצנח ־ נים ליד תל נוף). הוא פונה לבית חולים בקהיר, שם נפטר ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי. כשנתיים לאחר מותו הועברו עצמותיו לראשון לציון. אחיינו, ניל פרימרוז', נפל אף הוא באותה מלחמה, בקרב על תל גזר, ונקבר ברמלה. "בבית העלמין הזה נקברו כמה עשרות חללי מע ־ רכות ישראל. חלקם נפלו עוד לפני קום המדינה, כמו דינה פיין, ששירתה בפלמ"ח ומתה מטיפוס, משה מזרחי, ששירת במשטרה ונרצח בידי חיילים בריטים שיכורים שהתבקש ללוות בחזרה לבסיס, 1938 משה לזרוביץ ומשפחתו, שנחטפו בקיץ מביתם הסמוך לכלא עתלית, שם שירת משה כק ־ צין, ונקברו בבור ליד הכפר עין הוד, שם אותרו על ידי רס"ן ד"ר שלמה בן אלקנה, 1963 בשנת מייסדה האגדי של היחידה לאיתור נעדרים".

בית הקברות (הישן) של ראשון לציון נקבע בס ־ מליות על הגבעה שבה לנו ראשוני העיר בלילה הראשון לעלייתם על הקרקע. היה זה שנתיים לאחר מכן עת נפטרה, בגיל חודשיים, התינוקת של הביל"ויים ד"ר חיים ופאניה חיסין. בנקודה הגבוהה ביותר על הגבעה ניצבת אנדרטה בדמות עמוד אבן רבוע ועליו צלליתו של עץ שנ ־ גדע. למרגלות העמוד נכתב: "בט"ו באב תרמ"ב חנו אבות ראשון לציון את לילם הראשון על 1882 אדמתם על גבעה זו תחת שקמה ענפה". מסביב לו פזורים קבריהם של ראשוני המושבה. מדובר כאן על שני קברים. הראשון נמצא ממערב לאנדרטה, מונח עליו עמוד שיש ועליו הכתובת: "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יזכני לעלות לירושלים". העמוד הזה, שנלקח בזמנו מבית הכ ־ נסת העתיק של העיר עזה, ניצב על קברו של צבי הירשפלד ז"ל, מראשוני רוחמה שבנגב, אשר הביא את העמוד מעזה לרוחמה, וכשהלך לעולמו ברא ־ העמוד הוצב עליו. 1918 שון לציון בחודש ניסן בצידה השני של פסגת הגבעה ישנה רחבת אבן ובמרכזה מצבה מאבן גרניט אדומה. כתוב עליה:

28.4.2023 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 14