ראשון 5.11.21

תבליני עזרא בכניסה לתבליני עזרא מרגישים שנכנסים דווקא למסעדה: כמה שולחנות עטופים במפת פלסטיק צבעונית, וממול חמישה-שישה סירים גדולים (שאמורים להיות מלאים בתבשילים אבל הקורו ־ נה שיבשה קצת את התפאורה). אבל אם ממשיכים קצת פנימה מגלים את האוצרות של מיכל ראובן. בקופסאות קטנות וצפופות מסודרים עשרות תב ־ לינים. לצד קרויה (קימל טחון), פלפל שחור, שומר טחון, בהרט וקינמון אפשר למצוא שם גם תרופות מהטבע: רשאד לשיעול, לבונה לתיאבון, גופרית לפצעי בגרות, גאווי לטיהור הבית, סוטה מסקוטה להרגעה בתי משפט (נשבעים שככה בדיוק היה כתוב), וושק לשלווה בבית, בשמים לברית מילה. ויש גם נפות לקוסקוס, ליפה בסלסילות, עמבה, פלפלצ'ומה, אבקת סחלב אפורה ובכור לטיהור עם עלי מרווה משובצים וכדורי טורקיז ואדום. מיכל נולדה לתוך החנות הזאת. "אמא עבדה פה כשהיתה בהיריון איתי, ואחרי שנולדתי הייתי מסתובבת פה בין התבלינים. זחלתי על הרצפה, למדתי ללכת פה. אמא היתה טוחנת בעצמה או כותשת במארז' את התבלינים ואבא היה מוכר. בהתחלה זו היתה חנות תבלינים רגילה. לאט לאט כשנפתחו הסופרים אנשים התחילו לקנות שם תבלינים ובחנות היו פחות קונים. אני בכלל למדתי בשנקר עיצוב אופנה, אבל החלטתי לעזוב הכל ולהתמקד בחנות. צמצמנו את אזור התבלי ־ נים והתחלנו להגיש פה גם אוכל עיראקי שאנחנו מבשלים". והמטבח הקטן של מיכל שמח בסירים שממלאים אותו: קובה סלק, קובה במיה, קובה שום ונענע, קובה דלעת. קובות שמנמנות עמוסות בבשר מצופות בציפוי דק של סולת מתבשלות ברוטב. ויש גם אורז כמובן, וקישרי של יום חמישי - אורז כתמתם עם עדשים אדומות, ממולאים, סלונה (תבשיל דגים עיראקי) ואינגרי קדירה של בשר עם חצילים ועגבניות בטעם חמצמץ מתוק. לק ־ ראת הצהריים מתחילים להגיע לקוחות לאכול, כשהאוכל נגמר - וזה קורה לקראת השעה שלוש - מיכל סוגרת את החנות. ה � , פתוח עד שלושאחר הצ 12 †תבליני ע רא, קז ריים

תבליני עזרא (מימין בכיוון השעון): מיכל במטבח, קובה סלק, קובה שום ונענע, קישרי, תבלינים בקופסאות ובכור לטיהור הבית

אליעזרי והמתוקים

בלמו עמית סעדה עומד במטבח הקטן שצופה אל הרחוב. עלי הבוריק שאמא שלו מכינה מחכים בצד מכוסים במגבת, סיר האלומי ־ ניום הגדול ממתין עם השמן החם, שני ספ ־ לים לבנים מחכים לביצה שתישבר בפנים, והפלפלצ'ומה הדליל בקערת פלסטיק גם הוא מחכה. עוד רגע יתחיל מצעד הרעבים בצהריים: סעדה ימלא בריק בביצה או תפוח אדמה, יניח את הבוריק בשמן חם, ואחרי כמה שניות יניח אותו בתוך רבע לחם לבן מרוח בפלפלצ'ומה חריף. יש גם כאלה שיעדי ־ פו את הבריק בלי הלחם, וקיימים המכורים שמגיעים לפה רק בשביל פרוסות לחם לבן עבות מרוחות בפלפלצ'ומה. את אחד הקירות מעטרת תמונה של סבא של עמית, סמי בלמו. ותיקי אור יהודה זוכרים את מוכר הבוריקה שהיה עובר בעיר עם העגלה. הוא נכנס לחנות ומאז מכינים שם את 1967 ב־ הבריק שאי אפשר להפסיק לאכול. עכשיו עמית סעדה הנכד ממשיך את מורשתו. , פתוח עד עשר 11 † הבוריקה של בלמו, ק וחצי בערב

אדם בווריה

התחילו בני 1988 בשנת משפחתו של אדם אליעזר לייצר מלבי במפעלון קטן שמאחורי החנות. הביקוש לקינוחים רק גדל והם הת ־ חילו לייצר מלבי גם למס ־ עדות. לא היתה ברירה והם עברו למפעל גדול יותר ביבנה. עכשיו מוכרים בדוכן הקטן גזוז בטעמים שונים, רוזטה ופלודה - משקה פרסי ענוג עם אטריות והרבה קרח, מלבי, בווריה, עוגות גבינה קטנות עם לוטוס, פירורים או פירות יער. , פתוח 9 † אדם בווריה, ק עד אחת בלילה

בלמו (מימין בכיוון השעון): עלי בריק ביתיים, סעדה בעמדת הבוריק, בוריק ממולא בביצה ופלפל צ'ומה

ידיעות ראשון, רחובות ˆ 5.11.2021 31