ראשון 6.8.21

בעלי המשקים יוצאים מהשדותאל הצמתים

דרישות החקלאים

) בעל מטעים 88( ) מגני יוחנן, חושששבחורף הקרוב כבר לא ישתלם לו לגדל חצילים ‰ וגדעון לדז'נסקי 66( יעקב נוימן וכוורותמכפר ביל"ו, לאעומד בעלויות ומשוכנעשהחקלאותהישראליתצועדתאל מותה ‰ בעלי משקיםמהאיזור הצטרפו למחאתהחקלאים נגד הרפורמהשאושרההשבוע בממשלה ‰ "זהו המסמר האחרון בארון הקבורהשלנו", הםאומרים

הפחתת עלויות המים

ביטול מכסות העובדים הזרים

פיקוח על פערי התיווך

פיקוח על המחירים ברשתות

מפגינים בצומת ביל"ו, | שבוע שעבר צילום פרטי

לדג'נסקי: "המחאה? זו הצגה יפה ונהגים צופרים להזדהות וזהו. זה לא יאמן מה שהוא (שר האוצר) עשה פה. תנו לנו אמצעים להיאבק ולהתחרות בצורה הוגנת" בשקל וגלידה בעשר אגורות, אני לא השוטר של המדינה. ואם מישהו מפקיע מחירים - שתטפל בו" נוימן: "אני מוכר לרשת, שהיא תמכור בכמה שהיא רוצה, עוף

מבטיח שתרוויח פעמיים – כל ילד יאכל אפרסק, החקלאים ירוויחו וב ־ שעת מלחמה לא יעשו לך 'בן אנד ג'ריס'". "לתהום בעיניים פקוחות" אך הוא 88 גדעון לדז'נסקי אמנם בן חקלאי פעיל שיוצא בכל יום לשדות. הוא עלה לישראל כשהיה רק בן חצי שנה, והר ־ בה לפני שסללו את הכביש בין רמלה ובין גדרה. הוריו היו ממקימי כפר ביל"ו ומאז המשפחה החקלאית נמצאת ביישוב. בגידול של מטעים ודבורים, ראה לדז'נסקי כבר את הכול. "המדינה הולכת לתהום בעיניים פקוחות ובשירת התקווה", הוא אומר השבוע בעק ־ בות הרפורמה החדשה, "זה דבר נורא וזה לא מתקבל על הדעת, קם דור שלא ידע את יוסף. נולדתי עם טוריה ביד ואנשים אפי ־ לו לא מבינים אפס קצה של מה זה לעבוד קשה. אנחנו עובדים משש עד שש, לא נו ־ תנים לחיות פשוט, רישיונות והיתרים וכל דבר עם קנס כאילו אנחנו חבורה של פוש ־ עים. אנשים לא מבינים מה יהיה פה אם לא תהיה חקלאות, המחירים יעלו פי עשרה", הוא אומר.

בחקלאות, אז אני נאלץ לשלם על אחוז משרה לעובדים 200 וגם 150 הקיימים וזה מביא אותי למשכורות של בין בחודש כי חסר לי כוח אדם. 11,000 ל־ 8,000 אם בתל אביב חופרים את הרכבת הקלה אז סינים? ואני לא נגד, 1,000 זה בסדר להביא אני רק שואל למה זה לא קורה בחקלאות". בכל זאת, קשה להתווכח עם יוקר המ ־ חיה. את האזרח לא מעניינת הסיבה. "תראי, אני מספק ירקות טריים, ואנחנו ציוניים ואנשים חרוצים שרוצים לשמור על הקרקעות, ודואגים לדורות הבאים, אבל אנחנו גם עסק כלכלי. מגיע לי לה ־ רוויח, מגיע לי, אני לא עבד שצריך לשרת את המדינה. אני מוכר לרשת, מגיע להס ־ כם פחות או יותר טוב, שהיא תמכור בכמה שהיא רוצה, עוף בשקל וגלידה בעשר אגו ־ רות, אני לא השוטר של המדינה. כמו שהמ ־ דינה מפקחת על הדלק, הגז, הקוטג' והחלב שתפקח על הירקות והפירות ואם מישהו מפקיע מחירים שתטפל בו". נוימן אומר שבחורף ייבאו חצילים מירדן, וכשהוא מגדל את החצילים שלו בחממות בשלושה שקלים הוא לא יכול להתחרות בירדני שמגדל את החציל שלו בשקל אחד. "אני יכול להתחרות איתו? אני שוקל בכלל אם לשתול. תעמיד אותי בתחרות שווה ואני

כיום יש לו משבצת קרקע קטנה לעבד ועובד תאילנדי שהחל לעבוד רק לאחרו ־ נה, "עד לפני כמה שנים אני הייתי עושה את הכול", הוא מספר. "אני משלם לו פנסיה כשבתאילנד הוא לא יודע מה זה פנסיה. חוקי המדינה חלים עליו אבל בשום מקום בעולם הוא לא יקבל את זה, יפי הנפש הם על חש ־ בוננו. הם חוזרים לתאילנד והם מיליונרים, הם מקבלים פי מאה יותר ממה שמקבלים שם. מאבקים יש כל הזמן, אז כשהחקלאים היו חלק נכבד מהאוכלוסייה התייחסו לחק ־ לאות, היה ייצוג בכנסת וזו היתה הציונות, אבל כל ממשלות ישראל לדורותיהן קיצצו את החקלאים, ממשבצת הקרקע שנשארה לנו אי־אפשר לחיות". לדז'נסקי פעיל גם בהפגנות, אך אומר שלדעתו דבר לא יעזור. "זו הצגה יפה ונה ־ גים צופרים להזדהות וזהו, זה לא יאמן מה שהוא עשה פה. תנו לנו אמצעים להיאבק ולהתחרות בצורה הוגנת". ומה עם מכירה ישירה לצרכנים? "זה לא מציאותי, אני בקושי מספיק לייצר, אז אני ארוץ ואמכור קילו־קילו בין הבתים? זה ללכת מאה שנה אחורה, איזה מין דבר זה? יש חקלאים שעושים את זה אבל לי אין אפשרות לעשות את זה. אתה יכול למכור לסיטונאי אבל המחיר שלהם זה עושק, ואתה יוצא מהמשחק. זה הקש האחרון ששובר את גב הגמל, ממש כך, המחירים יהיו כאלה שלא נוכל לעמוד בהם. הרפורמה הזאת היא המסמר האחרון בארון הקבורה שלנו". "להציל את החקלאים" גם ראש המועצה אזורית ברנר, דורון שי ־ דלוב, שותף למאבק ואף יצא להפגנה. "שר האוצר מטיל מכת מוות על החקלאות והחק ־ לאים בטענה של הורדת יוקר המחיה ואנחנו לא נסכים ונלחם בכך. "אנו קוראים לשר האוצר להתעשת ול ־ פעול מיידית ולקבוע הפחתה של עלויות המים, טיפול בפערי התיווך הגבוהים של רשתות השיווק, ביטול הרגולציה בעניין העובדים הזרים, רק כך נוריד את יוקר המ ־ חיה ונציל את החקלאות והחקלאים".

אביגיל קדם

משק "חצילי נוימן" פעיל במושב גני יוחנן ובסביבת מזכרת בתיה . יעקב נוימן, 1950 עוד משנת

שמייצג את הדור השני, חגג השנה יום הול ־ . בדומה ללא מעט חקלאים, בני דורו, 66 דת הוא חושש שהוא יהיה זה שיסגור את העסק המשפחתי, ששרד שבעה עשורים, בעקבות הרפורמה בחקלאות, אותה קידמה ואישרה הממשלה בתחילת השבוע. "אנחנו ציוניים, חרוצים ורוצים לשמור על הקרקעות שלנו לדורות הבאים", הוא אמר השבוע, מספר ימים לאחר שפרצה מחאת החקלאים האר ־ צית בצמתים ברחבי הארץ. "וכן, אנחנו גם עסק כלכלי. מגיע לי להרוויח, מגיע לי, אני לא עבד שצריך לשרת את המדינה". "רוצים תחרות הוגנת" אל העסק המשפחתי הצטרף נוימן מיד כשהשתחרר מהצבא. בתחילת הדרך גיד ־ לה המשפחה מטעים ופירות, אולם משנת הם החליטו להתמקד בחצילים, וכיום 1989 הם משווקים את הגידולים שלהם לרשתות שיווק ומפעלי סלטים. "עם השנים הרווחיות מצטמצמת", מסביר נוימן, "אי־אפשר להצ ־ ביע על חקלאי שהוא טייקון. החקלאי יש לו טרקטור חדש או אוטו חדש לעבודה וזה בסדר, עברנו את תקופת הסוסים והעגלות, מותר להתיישר עם התקופה. "עם השנים בגלל כל האינתיפאדות, הגבילו את הכניסה של העובדים מהשט ־ התחילו להגיע עובדים 90 חים ובשנות ה־ מתאילנד שהיומית שלהם היום מגיעה שקל". 400 ל־ לא זול. "עם השנים מחירי העובדים עלו וגם האגרות והמיסים. אנחנו עושים להם ביטוח רפואי ומשלמים משכורות ופנסיה ופי ־ צויים, ויש ארנונה ומים, איפה כל זה?". כמה עובדים יש לך? ב � עו 70 או 60 "במשק שלי אני צריך דים, אבל הממשלה מגבילה את העובדים כדי שנעסיק ישראלים שלא רוצים לעבוד

צילום פרטי | נוימן והחצילים. שוקל לא לגדל בעונה הבאה

26

6.8.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות