ראשון 8.10.21

רחובות

העוליםהמייסדיםשהתגוררו בסוכות, באורוות וברפתות ‰ המיליונרשחילק לכל משפחה דונם ‰ ובתי הבוץשהפכו שנים להקמתה 112 לאטרקציה נדל"נית ‰ מורההדרך משהפרנק לקחאותנו לסיור בשכונתשעריים, שחוגגת פתחו אתהשער ָ

צילומים: אביגיל קדם

מתחמים של משפחות

"כל משפחה עסקה גם בחקלאות ואת התוצרת מכרה בשוק העירוני המקומי. זה גם היה מקור פרנסה וזו גם היתה אידיאולוגיה"

צילום: הארכיון לתולדות רחובות | קבוצת בתים בשעריים

אחד מבתי הבוץ האחרונים בשעריים

אביגיל קדם

הוקמה המושבה 1890 "בשנת רחובות, שהתברכה בפרדסים רבים של בעלי האדמות", מספר

משה פרנק, מורה דרך בעל התמחות ייחו ו דית להיסטוריה הרחובותית. "אך האדמות כמעט לא שוות דבר בהיעדר פועלים שיע ו ו � , כשמ 1906 בדו אותן. הכל השתנה בשנת רה מרחובות הגיע ליפו וראה קבוצת עולים מתימן, שהתאימו להיות פועלים. הוא בישר על כך במושבה, ומיד נשלחו ממנה נציגים ויזמים, ששכנעו את קבוצת העולים להגיע לרחובות". דונם בלי ריבית העולים, שהגיעו בקיץ, התקבלו בברכה ביישוב על ידי הילדים והתושבים המקומיים, הקימו סוכות בגן המייסדים העמוס באקלי ו פטוסים ועבדו בחקלאות. "כשהגיע החורף והחלו הגשמים, הם עברו לרפתות ואורוות, ולמגורים בתנאים לא פשוטים", מספר פרנק. "אפרים זקס, מיליונר אמריקני שראה את מצוקת העולים הפועלים, החליט לקחת את הנושא כפרויקט, יחד עם הרב קוק, והשניים פעלו לשיפור מצב העולים. זקס ניגש לוועד המושבה והציע הצעה שלא היתה כמותה בי ו דונם שיש 500 מים ההם: הוא ימכור לוועד ברשותו, הוועד יחלק את השטח למגרשים,

חלון עץ מקורי

בנייה על הכביש

בית כנסת משולם

זקס הציע הצעה שלא היתה כמותה: הוא ימכור לוועד דונם, 500 והעולים יוכלו לרכוש אותם באמצעות השכר המגיע להם מעבודתם

דיור מוגן ובזול נערך טקס 1909 בחודש ספטמבר של שנת הנחת אבן הפינה לשכונת שעריים. בתים רבים בה נבנו מטין ובוץ, ולאחר מכן נבנו בתים מאבני כורכר וצריפים. "היתה מח ו צבה, היכן שיש את הצוק ליד קניון רחובות היום, ומשם היו נלקחות אבנים לבנייה, אבל לעולים לא היה כסף לשלם עבור האבנים, לכן הם בנו בתים מבוץ. שלושה מהם עדיין עומדים כיום", מספר פרנק. תושבים, מנתה 160 כשברחובות היו איש, בהם נשים רבות 240 שכונת שעריים וילדים. המשפחות הקימו מתחמים שלמים שעומדים עד היום. טיול בשכונה מלמד שעד היום ישנן משפחות ותיקות של מייסדי

השכונה, שעדיין מתגוררות בצמידות זו לזו בשטחים שנקנו על ידי בני המשפחה. כמעט לכל משפחה היה בית הכנסת שלה, ורבים מבתי הכנסת נשתמרו עד היום. "עולים רבים הגיעו לשכונה, כי היה ידוע שבשעריים יש דיור מוגן ובזול. משפחות רבות בנו בתים נוספים בחצר והשכירו אותם. עד היום משפחות צעירות רבות שו ו כרות את הבתים האלו". אחרי מלחמת העולם השנייה המשיכה העלייה מתימן ורבים מהעולים בחרו לבוא לשעריים. עשרות בתים נבנו בשכונה וכיום היא מורכבת מבתים פרטיים רבים, חצרות רחבות ושימור אישי של התושבים לבתי הבוץ והסממנים האחרונים שנותרו בשכונה מתקופת העלייה.

ומשפחות העולים יוכלו לרכוש דונם כל אחת שנה, ללא ריבית 30 בהלוואה עומדת למשך והצמדה. בנוסף, הכסף ירד לעולים מהשכר וכך הם רכשו את אדמותיהם". כשמטיילים ברחובות שעריים סביב גן המוריה וברחובות שלום שבזי, מנשה קפרא והרב יוסף משולם, אפשר להתרשם מהב ו נייה שאפיינה את העולים שעבדו כפועלים במרבית ימות השנה, וכחקלאים בעצמם. "הם בנו את הבתים על הכביש", אומר פרנק. החצר היתה המשך הרעיון של שכונת הפועלים, כי לא יכלו להעסיק אותם בכל השנה כפועלים, אז כל משפחה היתה עוסקת גם בחקלאות ואת התוצרת הם היו מוכרים בשוק העירוני המקומי. זה גם היה מקור פר ו נסה וזו גם היתה אידיאולוגיה".

054-3337807 : להרשמה ופרטים

22

8.10.2021 ˆ ידיעות ראשון, רחובות