ראשון לציון 10.10.25

"פתאום אתה מאבד את כל עולמך" מהמושב לעיר

מימין: חופית, רותם, דור, עמית ואיתי לוי. מבית עם חצר לחדר צילום | אחד קטן מהאלבום

רויאל ביץ' בתל אביב. לאחר חצי שנה חיפשנו פתרון לכולם, חלק מהמשפחות עברו לאשקלון, ומי שנותר עם מסגרות חינוך נשאר בתל אביב. עיריית תל אביב סיפש משפחות פתרון דיור 150- קה לכ עירוני במרכז העיר, ואנחנו בחרש נו לשכור דירה ליד הבימה". איך הסתדרתם בעיר? "העירייה והתל אביבים חיבקו אותנו מהרגע הראשון ועזרו לנו. ממערך הרווחה, דרך החינוך ועד כל הפרטים הקטנים. אישה נכנסה למלון ושאלה, 'מי צריך כביסה?', וזמן קצר לאחר מכן החזירה לנו הכל מקופל ומגוהץ. זה החזיר לנו את האור בעת השבר שהיינו בו". עשיתם שינוי משמעותי, ממושבניקים לתל אביבים. "נכון, והיה קשה להתרגל למש עבר החד. היינו רגילים לנופים אחרים, לאווירה אחרת, לחיים בכפר עם ירוק בעיניים, ופתאום עברנו לעיר תוססת ודינמית. זה לא פשוט כשאתה חי בבית גדול עם חצר גדולה, ולפתע מאבד את עולמך, מגיע לחדר במלון של מטר על מטר, בלי גינה, בלי נוף ובלי אוויר נקי. אתה יורד לארוש חת הבוקר, ואמנם מכיר את כולם, אבל אין טיפת פרטיות, וכך זה נמשך לאורך יותר מחצי שנה. "יש קושי להסתגל בבת אחת למשהו שהוא אחר לגמרי. ניסיש נו במהלך התקופה התל אביבית למנף את השהייה שלנו עד כמה שניתן וליהנות מהדברים הטובים שיש לעיר להציע - מהרחובות

זור לנתיב העשרה. יחד איתם אחוז מהמשפחות. "יש 80 שבו כ־ משפחות שלא מתכוונות 50־ כ לחזור, כי הטראומה קשה מדי", אומר לוי. "אצל חלקן יש בן או בת משפחה שלא מסוגלים לשוב, ומספיק שיש אחד כזה כדי שכל המשפחה תחליט שלא לחזור. זה קשה ומצער". מה גרם לכם לוותר על התל אביביות ולחזור לנתיב העש־ רה? "מעבר לשכר הדירה המטורף באזור הבימה, דור הייתה צריכה לחזור לכיתה י"א, ורצינו שתהיה עם החברים שלה. אבל מה ששבר את קש הגמל היה המלחמה עם האיראנים. סבב הירי גרם לנו להבין שגם בתל אביב לא בטוח. ניסינו לעבור זמנית לנתיב העש שרה, והרגשנו שם יותר בטוחים. אבל אחרי כמה חודשים, החלש טנו לחזור סופית. זה שילוב של ביטחון, מוסדות חינוך וגם מצב כלכלי". אתם מרגישים שיותר בטוח עכשיו בנתיב העשרה מאשר בתל אביב? "ממש לא. אסור להרגיש בטוש חים אחרי השבעה באוקטובר. לא לקחנו בחשבון שאנחנו ישוב עם קו גבול לרצועה. דבר נוסף, אני חושב שהצבא לא ערוך ליום שאחרי היציאה מהרצועה, איך ייראה האזור מבחינה ביטחונית. כהנהגת ישוב, אנחנו מנסים להיות דרוכים ולבנות את המושב מחדש".

7.10- שנתיים ל

,)49 מי אנחנו: איתי לוי ( נשוי לחופית, הורים לשלושה ילדים: רותם , סיים צבא ועבר 21 (בן למשרד הביטחון) עמית (בן .)16.5 , חייל) ודור (בת 20 הם בני איתי וחופית הישוב נתיב העשרה וממקימיו . "אני עצמאי בכל 1982 בשנת שנותיי, יסדתי בארץ סניף גולש דה בשדרות, מספר חנויות נוחות, שנים האחרונות בהנהגת 20 וב המושב ובעשייה ציבורית, בעוד חופית היא מנהלת הכספים של העסקים הפרטיים", מספר איתי. באוקטובר, בני המשפחה 7 ב שהו בביתם עם ילדיהם בנתיב העשרה. איתי, חבר יחידת הכוש ננות, יצא עם נשק והחל להיאבק 20 במחבלים. "בסופו של דבר, אהובים, כולל ילדים ומייסדים מן ש � מ 308 המושב, נהרגו. נותרו תושבים, אבל היה 1,050 , פחות צריך לפנות אותנו כי הגדר שלנו נושקת לעזה. כל בית בנתיב נפגע מהדף, חלק מפגיעה ישירה מהמש חבלים וחלק מטילים". בשל מניעה ביטחונית והקירבה לשטח אש, היה צריך לפנות את כולם: "זה אחד הפינויים הגדולים בחבל, ולא ניתן היה לפנות את משפחות 100 כולם למקום אחד. עברו למעלה החמישה, אחרים התפזרו למשפחות, ואנחנו עם איש עברנו למלון 600 עוד כ

"היה קשה להתרגל למעבר החד. היינו רגילים לנופים אחרים, לאווירה אחרת, לחיים בכפר עם ירוק בעיניים, ופתאום עברנו לעיר תוססת ודינמית. זה לא פשוט כשאתה חי בבית גדול עם חצר גדולה, ופתאום מגיע לחדר במלון של מטר על מטר, בלי גינה, בלי נוף ובלי אוויר נקי"

משפחת לוי התפנתה מנתיב העשרה לתל אביב, שכרה דירה ליד 'הבימה' וגילתה את קצב החיים אבל ‰ העירוניים שכר הדירה היקר, הטילים האיראנים והגעגוע גרמו להם לארוז מזוודות ולחזור דרומה

היפים, מהמסעדות ומחופי הים, אבל בתוך תוכנו אנחנו חקלאים, אנשים של כפר". געגוע, חינוך ושכר דירה מטורף אחרי שהות תל אביבית ממושכת, החליטה משפחת לוי לארוז שוב את המזוודות ולחש

// שי שגב

10.10.2025 ˆ ידיעות ראשון, רחובות 18